|
|
Page:228
המשכיות ושינוי בחברה הישראלית : המבחן של כור ההיתוך אפרים יער אחת המוסכמות המרכזיות בקהילה הסוציולוגית העוסקת בחקר החברה הישראלית היא שרעיון " כור ההיתוך " – רעיון שהיה אחד ממטרותיה המוצהרות החשובות ביותר של המדינה עם בוא גלי העלייה הגדולים בראשיתה – הוא בסיכומו של דבר סיפור של כישלון . ההערכה המקובלת היא כי הסיבות לכישלון כור ההיתוך נעוצות גם באידיאולוגיה שעמדה ביסוד הרעיון , בגישה הצרה והאתנוצנטרית של האליטות , ושל החברה הקולטת בכללה , כלפי העולים החדשים , וגם בכשלים של מדיניות הקליטה ובאופן הפטרוני והביורוקרטי שבו היא בוצעה . מסקנה זו אינה עולה רק מכתביהם של מי שמכונים בשיח הסוציולוגי " סוציולוגים ביקורתיים . " עיון בעבודות של סוציולוגים ואנתרופולוגים שרובם מתויגים בידי הביקורתיים " ממסדיים " מגלה ללא מאמץ ניכר כי אלה לא התעלמו מהמורכבות ומהבעייתיות שהיו נעוצות בעצם הרעיון של כור ההיתוך ומהקשיים והכישלונות בתהליכי הביצוע שלו . עם זאת אין להתעלם מכך שהם ניסו להסביר תהליכים אלה שבו היא מתפשטת . מבקריה של הרב–תרבותיות , ובייחוד המבקרים את נוסחאותיה המקיפות , טוענים כי היא מובילה לשחיקת הליבה התרבותית המשותפת , לפוליטיקה של זהויות , לפיחות בהסכמה הלאומית , לטיפוח אינטרסים סקטוריאליים ולפגיעה בסיכויי הניידות החברתית של בני מיעוטים לשוניים ותרבותיים . עיסוק יתר בזכויות תרבותיות וטיפוח שוני בין מגזרים חברתיים ותרבותיים וקידום אתוסים סקטוריאליים פוגעים קשות בסיכוי לקיים סולידריות חברתית ומסיטים את הדגש מהמאבק לשוויון מעמדי , לצדק בחלוקת המשאבים , לצמצום פערים חברתיים–כלכליים , למלחמה בפגעי הגלובליזציה ולמאמצי תיקון של הכלכלה הקפיטליסטית . גם הצורך הקיומי של ישראל באחדות לאומית ובזיקה למערב , הנחשבים חיוניים לשם שמירת היתרון האיכותי על העולם הערבי , פועל נגד המעבר לרב–תרבותיות בנוסחה הרדיקלי . מאז שנות ה90– גדל והולך מספר הסוברים כי יש מקום לאמץ בארץ גרסה "רזה" וליברלית של רב–תרבותיות , שאינה חזרה לאידיאולוגיה של חד–תרבותיות וכור היתוך , אלא פתיחות תרבותית ומתן מרחב לקבוצות אוכלוסייה שונות להשתתף ביצירה ובעיצוב של תרבות עברית משותפת . אם לקבוצות לא שולטות תינתן הזדמנות ממשית להשפיע על התרבות הלאומית , הדחף לייחוד ולהתבדלות תרבותית יקטן ותיווצר זהות משותפת שתתרום להבנה הדדית ולאחווה . ברוח זו נוסחו המלצות של ועדה ממלכתית למדיניות התרבות של מדינת ישראל במאה ה " ) 21– תעודת תרבות חזון . ( " 2000 הומלץ בהן להמיר את מודל כור ההיתוך במודל הרבתרבותיות , לאזן את ריבוי התרבויות על ידי עיבוי הליבה המשותפת שתתבסס על התרבות העברית , לתת אוטונומיה תרבותית לערבים ולחרדים ולאפשר למזרחים , לקהילות עולים ולקבוצות מיעוט להשתלב ולהשפיע . גישה פלורליסטית כזו מכירה כמובן במציאות הרב–תרבותית ומאמצת חלק מהתביעות של הגישה הרב–תרבותית , כמו הדרישה להפרדת הדת מהמדינה ומתן שוויון זכויות מלא לאזרחים הערביים , אך אינה מקבלת את הרב–תרבותיות ה"עבה" כאידיאל שליט . בנוסח המתון הזה , שעומד בסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות מיעוטים , היא מצדדת בפלורליזם תרבותי מבוקר שלא יפגע באופייה היהודי של המדינה , באחדות הלאומית ובסולידריות החברתית ולא יגרום להתבדלות ולהעמקת השסעים התרבותיים , העדתיים והלאומיים בישראל . לקריאה נוספת : דון–יחיא , אליעזר וברוך זיסר , "דמוקרטיה כנגד לאומיות : ישראל כ'מקרה חריג , "' תרבות דמוקרטית , , 1999 , 1 עמ' . 22-9 משרד המדע , התרבות והספורט , "תעודת תרבות חזון , " 2000 נייר עמדה על מדיניות התרבות של מדינת ישראל במאה ה , 21– מוגש למר מתן וילנאי , שר המדע , התרבות והספורט , בידי ועדת חזון התרבות הישראלית , , 16 . 1 . 2000 ירושלים , . 2000 סמוחה , סמי , "המשטר של מדינת ישראל : דמוקרטיה אזרחית , אי–דמוקרטיה , או דמוקרטיה אתנית " ? סוציולוגיה ישראלית , ב , 2000 , 2– עמ' . 630-565 קימרלינג , ברוך , "הישראלים החדשים : ריבוי תרבויות ללא רבתרבותיות , " אלפיים , , 1998 , 16 עמ' . 308-264 קלדרון , נסים , "פלורליסטים בעל כורחם : על ריבוי התרבויות של הישראלים , " הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה וזמורה–ביתן , חיפה ותל–אביב , . 2000 רגב , מוטי , "מבוא לתרבות ישראלית , " בתוך אפרים יער וזאב שביט ( עורכים , ( מגמות בחברה הישראלית , כרך ב , ' האוניברסיטה הפתוחה , תל–אביב , . 2003 Lectures , Assen , Van Gorcum , 1997 . Kymlicka , Will , States , Nations and Culture , Spinoza
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|