|
|
Page:226
לכבוד , שמירה בררנית ולא עקבית ( מנקודת מבט אורתודוקסית ) של המסורת הדתית , השקפות ימניות ושנאה לערבים . בתרבות המשנה המזרחית מקנן גם זיכרון קולקטיבי מר שלפיו סבלו המזרחים מדיכוי ומהשפלה בידי תנועת העבודה בשנות ה50– ותחושה של עוינות וצורך לנקום בה . זוהי תרבות משנה המתויגת כנמוכה ולא–רציונלית וממנה מתרחקים מזרחים שהתבססו במעמדות הביניים ומעלה . התרבות הרוסית : דוברי הרוסית שעלו לארץ מאז סוף שנות ה60– הם כחמישית מכלל האוכלוסייה הלא ערבית בישראל . בניגוד לעולי המזרח של שנות ה , 50– שהגיעו עם תרבות ושפות ערביות–יהודיות , רוב העולים מברית המועצות לשעבר באו עם שפה ותרבות רוסיות לא יהודיות , תוצאת תהליך התבוללות נמרץ וממושך שעבר עליהם . הנטייה החזקה לשמר את הרוסיות בולטת בייחוד בקרב עולים שאינם יהודים לפי ההלכה ( שהם כרבע מכלל העולים ) ובקרב קבוצה גדולה המזוהה עם הליבה של התרבות הרוסית ( שכבה של אינטליגנציה ויוצרים , שהתגוררה במרכזים המטרופוליטניים הסלאביים . ( היא ניזונה גם מרגש עליונות של רבים מהעולים כלפי הוותיקים , הנגזר מתחושת יתרונם של העולים בהון אנושי ( השכלה , הכשרה מקצועית , מוטיבציה ) ובתרבות ( הם מייחסים לעצמם תרבות אירופית , אשר עדיפה בעיניהם על התרבות הישראלית ה"אוריינטלית . ( " העולים הצליחו ליצור לעצמם מוסדות נפרדים לשימור השפה והתרבות הרוסיות , כגון מסגרות לימוד , מפלגות ( נפרדות או כחלק ממפלגות קיימות , ( עיתונים , תחנות רדיו וטלוויזיה , תיאטרון , חוגי העשרה וחנויות לממכר מזון וספרים . כמו כן הם מנהלים קשרים הדוקים עם חבר המדינות באמצעות צפייה בערוצי טלוויזיה רוסית , מגעים עם בני משפחה , תקשורת בטלפון ובאינטרנט , קשרי מסחר וביקורים . ההשפעה המצטברת של הגורמים האלה מתבטאת בהאטה בתהליך הישראליזציה . עדיין לא הוכרע בשאלה אם התרבות הרוסית תחזיק מעמד בפני כוח ההטמעה הרב של התרבות העברית ואם היא תיעשה לתרבות רביעית בתוך פסיפס התרבויות הישראלי , או שמא תיחלש ותהיה במרוצת הזמן לתרבות משנה בתרבות העברית , בדומה לתרבות המזרחית . שימור השפה והתרבות הרוסיות כשפה וכתרבות נפרדות מותנה בהצבתו כיעד קולקטיבי של רוב העולים ובהקמת מערכת חינוך חובה נפרדת , כמו החינוך החרדי והחינוך הערבי . היות ששני התנאים האלה אינם מתמלאים , קשה להניח שלמשולש התרבויות בישראל צפויה להיתוסף צלע רוסית . התרבות האתיופית : עולי אתיופיה – קהילה המקיפה כיום כ 90 , 000– נפש – הגיעו לארץ עם תרבות אתיופית מסורתית יהודית–דתית . הם עוברים תהליך מהיר של טמיעה לשונית ותרבותית , אך בשל דחיקתם לרובד הנמוך ביותר בחברה הישראלית , צבע עורם , הספקות שמציג הממסד הרבני בדבר יהדותם והאי–נכונות של הוותיקים להתרועע ולהתחתן עמם , הם עשויים לפתח תרבות משנה משלהם בתוך התרבות העברית . מאז שנות ה70- התרופפו לחצי הטמיעה שהופעלו על המזרחים וצמח דור חדש שהבליט דפוסים תרבותיים מזרחיים ייחודים ודרש להשתלב בתרבות העברית . בתמונה : התזמורת האנדלוסית מנגנת באולם הקונצרטים של מוזיאון תל-אביב
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|