|
|
Page:216
ישראל , מן העליות הראשונות ועד האחרונות . השאלה איך נוצרו בארץ זהות מקומית וסדרי–חיים מקומיים – או בקצרה : תרבות – כמעט אינה נידונה כלל , לפחות לא כממד תשתיתי . לכל היותר היא נתפסת כמעין סרח–עודף , כסיפור צדדי הנלווה אל "האירועים המרכזיים , " ועל כן אינה זוכה ליותר מפסקה אחת או שתיים ברוב ספרי המחקר או הלימוד . בניגוד לתפיסה הרווחת , על פי התפיסה המוצעת כאן , בניית התרבות – "תרבות" במובן של מכלול מאורגן של דפוסיחיים משותפים – על–ידי היישוב בארץ מסוף המאה ה19– ועד אמצע המאה ה20– היתה התנאי המוקדם , ההכרחי , שבלעדיו לא היתה נוצרת שום תשתית לקיום חברה המסוגלת ליזום ולקיים פעילות פוליטית או כלכלית של מדינה . ללא עבודתם הממוקדת של יצרני התרבות למיניהם , לא היתה מתפתחת כלל , במסגרת תנועת הגירה רחבת היקף של יהודים , עלייה בעלת אופי מודרני חילוני לארץ–ישראל . ויותר מכן : ללא ההמצאה וההפצה המכוונת של רכיבי תרבות חדשים בין המהגרים / העולים האלה – ובעיקר בין צאצאיהם ילידי הארץ – לא היתה קמה בארץ ישות בעלת אופי של אומה , כלומר : של קבוצה בעלת הלכידות ההכרחית לפעולה משותפת . בלעדי התרבות החדשה – גם אילו היתה מגיעה לארץ הגירה בעלת אופי מודרני ולא בהכרח דתי – המהגרים היו אז מארגנים את חייהם כפי שארגנו אותם בכל מאות השנים הקודמות בגלי ההגירה השונים של יהודים לארץ–ישראל . כלומר , במסגרת של קהילות שונות בעלות קשר רופף ביניהן , ובלי ספק אף נעדרות הסכמות בסיסיות ביותר , כגון אפילו הסכמה על שפה משותפת . 2 בניית הישות היהודית החדשה בארץ , שלצורך הבחנתה מישויות יהודיות בארצות אחרות מקובל היה לקרוא לה " היישוב העברי , " היתה כרוכה בראש ובראשונה ברצון לשנות את התרבות , את סדרי–החיים הישנים של ארצות המוצא , ולבנות להם חלופות . אין זה משנה אם סדרי–החיים החדשים נועדו להחליף את כל הרכיבים של הרפרטואר הישן או רק את הרכיבים שנתפסו בעיני מחוללי–התרבות הכרחיים ונראים לעין ביותר . הדינמיקה של השתנות סדרי–החיים היא כזאת , שגם במקרה של אימוץ שינויים קיצוניים , ברור שאין בני האדם יכולים בדרך כלל להרחיק לכת עד כדי החלפה שיטתית ורצונית של כל רכיבי תרבותם , אף לא במקרים קיצוניים של הסתפחות לכיתות או בהמרת דת . בוני התרבות העברית לא זו בלבד שלא יכלו , אלא גם לא ניסו להציע או להנהיג אפשרויות חלופיות בתחומי–חיים רבים . אבל די היה בהיקף של רכיבי הרפרטואר החלופיים שהציעו , ובהצלחה של לפחות חלק מהם , ליהפך לסדר–החיים הממשי של האנשים שבאו לחיות בארץ ( בעיקר של אלה שנולדו בה אחרי , 1882 וכמובן של צאצאיהם לדורותיהם , ( כדי לאפשר סוג שונה של חיים . כתוצאה מכך , נוצרו והתקבלו יכולות אחרות של פעולה וראיות שונות של חיים מאשר אלה שהנחו והנהיגו את הקהילות היהודיות ברחבי העולם , או את הקהילה היהודית הישנה בארץ . 3 הקרקע האינטלקטואלית של תרבות היהודים המשכילים באירופה , בסוף המאה ה , 19– היתה בשלה במידה רבה לביקורת עצמית של קבוצות מרכזיות בחברה היהודית ביחס לרכיבים רבים בתרבות של היהודים , בעיקר זו של מזרח–אירופה . קרוב לשישים שנה של פעולת תנועת ההשכלה , התחלת ההתערות של היהודים בתנועות המהפכניות המקומיות , ההתבוללות המואצת במרכזים העירוניים – כל אלה עשו את שלהן : התרבות היהודית המסורתית במזרח–אירופה נתפסה בעיני המשכילים כתרבות שוקעת , שלילית , שיש להיפטר עד כמה שאפשר מרבות מתכונותיה . המתבוללים שאפו להיחלץ ממנה לגמרי ; אנשי חיבת–ציון , ואחר כך הציונים , שהמשיכו את תפיסת העולם של ההשכלה , ראו את הדרך להיחלץ מן התרבות היהודית על ידי "חזרה לקיום טהור ואותנטי" של "האומה העברית בארצה , " קיום שנתפס ברוח הסטריאוטיפים של "הרוח הרומנטית" הכללית והעברית על קדמוניות האומה , שהופצו בעיקר על ידי הספרות . כל אלה אימצו להם , והטמיעו בתפיסתעולמם , רבים מהסטריאוטיפים השליליים שהיו ללא–יהודים על היהודים . למשל , היהודים תוארו כתלושים , חסרי שורשים , חלשים , לא–ישרים , חסרי–אומץ , לא אנשי עבודה , כפופיקומה , לא–חסונים , לא אוהבי אכילה ושתייה , לא אוהבי טבע . המעבר ל"עבודת–כפיים" ( בעיקר לחקלאות , "עבודת–אדמה , ( " ההגנה העצמית והשימוש בנשק , החלפת הלשון הישנה – " לשון הגלות הבזויה , " יידיש – בלשון דיבור חדשה ( ובעת ובעונה אחת גם "האמיתית" ו"העתיקה , ( " הלא היא העברית , העדפת ההברה הספרדית על פני האשכנזית לצורך הדיבור בעברית , החלפת הבגדים היהודיים באחרים , החלפת שמות המשפחה הלועזיים בשמות עבריים ( פעולה שהחלה בעלייה הראשונה והתעצמה מאוד בעלייה השנייה ) – כל אלה היו פרי מימוש ההנגדה של 'העברי החדש' לעומת 'היהודי הגלותי . ' בהתבוננות על פני טווח של שנים , נראה כאילו נערכה בארץ סדרה ממושכת של ניסויים וטעיות כדי לספק את התשתית הבסיסית הנחוצה לתרבות שתהיה 'מודרנית' ו'חדשה' של 'עברי חדש , ' ומנוגדת ל'יהודי הישן . ' מה שהכריע לגבי
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|