|
|
Page:204
בעלי האוריינטציה הציונית עלו לארץ–ישראל בגלי ההגירה המפורסמים , שהם חלק מגרעין ההיסטוריה הציונית והישראלית . אחרים היגרו למקומות אחרים , ובהם יבשת אמריקה . רוב הנותרים באירופה הושמדו בשואה . יציאה המונית של יהודי מדינות ערב לישראל בעשור הראשון לקיומה , יחד עם דלדול מעמדם של היהודים ברוב ארצות אירופה , הם הגורמים לכך שסיפורם של יהודי התפוצות נפרש בעיקרו בארצות הברית ומקצתו בארצות אחרות בתפוצות . אחרי מלחמת העולם השנייה לא ביטאו יהודים במערב , ובייחוד באמריקה , מחויבות אידיאולוגית חזקה למפעל הציוני . רבים הזדהו עם העיקרון שארץ–ישראל היא המקום שבו תתממש גאולתם של היהודים החיים בה או שהגיעו אליה כפליטי שואה . תמיכתם בישראל עם הקמתה היתה ביטוי לקשר עם אחיהם היהודיים . מעטים יחסית הצטרפו באופן רשמי לתנועות הציוניות , ובודדים בלבד תפסו את קיומה של ישות פוליטית יהודית כמשהו כוללני יותר מאשר מדינה ליהודים המעוניינים לחיות בה . הרוב ראה בישראל לא יותר מיעד חשוב לפעילויות צדקה ברמה האישית והקהילתית . יהודים התגאו בהישגיה של מדינת ישראל וחשו שהם מחויבים לדאוג לרווחתה ולרווחתם של קרוביהם ובני עמם החיים בה . תרומות כספיות לישראל נעשו לדרך יעילה של הבעת תמיכה במדינת היהודים . בשלב הזה עדיין חלשו ארגונים ציוניים על גיוס הכספים למען ישראל . ואולם הגיוס הזה נדד בהדרגה והתמקם בזרם המרכזי של חיי הקהילה . לאמיתו של דבר , גיוס כספים למען ישראל נעשה למאפיין מרכזי של הפדרציות של הקהילות , שהחלו לתפוס מקום כגורמי מפתח במבנה הארגוני של יהודי ארצות הברית . נוסף על כך היהודים , שעדיין זכרו כיצד היססו לנקוט פעולות נמרצות יותר נגד הנאצים כשהחלו מדינת ישראל שימשה עם הקמתה מוקד הזדהות ליהודי ארצות הברית , אבל הרוב ראה בישראל לא יותר מיעד חשוב לפעולות צדקה . בתמונה : יהודי ניו-יורק חוגגים את יום השנה הראשון להקמתה של מדינת ישראל
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|
|