|
|
Page:201
מגדר : בעבר היה שיעור נישואי התערובת של נשים יהודיות נמוך יותר , מן הסתם בשל מיעוט ההזדמנויות שהיו להן – רמת השכלה נמוכה יותר , שותפות פחותה בכוח העבודה , סגירות רבה יותר והזדמנויות בילוי מוגבלות יותר . אבל עם התקדמות האמנסיפציה של הנשים ונגישותן הגבוהה יותר להשכלה ולתעסוקה מחוץ לבית הצטמצמו ההבדלים במידה ניכרת . בשנות ה80– וה90– החל פער המגדרים להיעלם ושיעור נישואי התערובת של נשים יהודיות התמזג עם השיעורים הגבוהים יותר שבקרב הגברים . גיל : המבנה של שוק הנישואים – כלומר , כמה בני / ות זוג פנויים / ות נמצאים / ות בו – עשוי לפעמים להיות לא מאוזן , עד כדי כך שיש העשויים להיוותר עם האפשרות שלא להינשא כלל , או להינשא בנישואי תערובת . לנישואי תערובת יש נטייה לקרות בגיל מאוחר יותר מזה של נישואים בתוך הקהילה . משתנים חברתיים–כלכליים : בעבר נמצאו נישואי התערובת בקשר הדוק יותר עם הניעות החברתית כלפי מעלה , והיו שכיחים יותר בין בעלי השכלה גבוהה יותר , אמידים יותר , הנמצאים במצב של התקדמות בסולם החברתי . מנתונים חדישים יותר עולה כי , להפך , דומה שנישואי התערובת קשורים יותר ברמת השכלה נמוכה ובמעמד חברתי ירוד יותר – דבר שאינו שכיח בין יהודים . נראה כי יוקר החיים היהודיים מביא בני אדם מסוימים למצב שולי בכל הנוגע להזדמנויות לחינוך , לבילוי ולתרבות יהודיים . אלה ימצאו עצמם , עקב כך , חיים בעיקר בהקשר שאינו יהודי . מגורים : גודלן וצפיפותן של הקהילות היהודיות עשויים להיות קשורים במידה רבה בהזדמנויות הנישואים . היחס בין נישואי תערובת למקום המגורים משקף בעת ובעונה אחת גם את הסיבה וגם את התוצאה . האינטרנט והאפשרות לשמור על קשר מרחוק עשויים גם הם להשפיע על היחסים האלה בעתיד . הזדהות יהודית : כאן נמצא המנבא החשוב ביותר של נישואי תערובת מול נישואים תוך–קהילתיים . קיימת עדות טובה לכך שמידת יהודיותו של בית ההורים היא קרוב לוודאי גורם בעל העוצמה הרבה ביותר , ומיד אחריו באה כמות החינוך היהודי הפורמלי שהיחיד קיבל בצעירותו . בהסתכלות רחבה יותר על רבגוניות הקהילות היהודיות , המגזרים הדתיים מתאפיינים בגיבוש פנימי רב יותר ובנטייה פחותה בהרבה לנישואי תערובת לעומת מגזרים אחרים . עם זאת אין אטימות מוחלטת לתופעה בקרב ציבור כלשהו . לדפוסי חבר = ת המתחילים בגיל צעיר השפעה מכרעת על דפוסי ההתחברות , על השייכות לרשתות חברתיות , ועקב כך על ההזדמנויות למציאת בן / בת זוג . יציבות חיי הנישואים : נישואי תערובת יציבים פחות מנישואים תוך–קהילתיים . הסיבות לכך עשויות להיות מורכבות . הסיווג הזיווגי בנישואים חוזרים נוטה לעתים תכופות להיות בעל אופי הפוך מזה של הנישואים הראשונים . התקבלות : קיים יחס מעגלי בין תכיפותם של נישואי התערובת לבין מידת התקבלותם בחברה . דבר שכיח יותר נעשה מקובל יותר , ומה שמקובל יותר , נעשה שכיח יותר . היחס לנישואי התערובת נוטה להיות פתוח יותר מן ההתנהגות בפועל . האצלת הזהות : בתיאוריה , אם מחציתם של ילדי זוגות מעורבים מזדהים עם צד אחד והמחצית האחרת עם הצד האחר , אין לשום צד תוספת או חסר . במציאות , ועל פי כמעט כל העדות שהצטברה ממחקרים , מצטרפים לצד היהודי פחות ממחצית הצאצאים של נישואי התערובת . בשנות ה90– התחברו לצד היהודי פחות מ 20 % – מהילדים שנולדו בנישואי תערובת , גם בארצות הברית וגם ברוסיה . הנתונים האלה נוגעים לזהות הילדים על פי הצהרת ההורים . זו אינה תואמת בהכרח את מושגי ההלכה היהודית , אולם יש לה חשיבות מכרעת בנוגע לאופן החינוך של הילדים ושילובם העתידי בחברת הרוב או בקהילה היהודית . בארצות הברית , בקנדה ובארצות דוברות אנגלית אחרות האם היא ההורה הקובע בהאצלת הזהות לצאצאים . אם האם יהודייה , נוטה הצאצא להיות יהודי , ואם האם אינה יהודייה , נטייתו היא להיות לא יהודי . הדבר הזה תואם את ההלכה היהודית . בחברות אחרות , כגון אלו של אמריקה הלטינית ושל ארצות דרום אירופה ומזרחה , שבהן האב הוא ההורה הדומיננטי בהאצלת זהותו על הצאצאים , רובם הולכים אחרי האב . השלכות דור שני ושלישי : אף שלא תמיד העדויות שיטתיות ובעלות משקל מכריע , הן מורות על גידול מרשים בשיעור נישואי התערובת וודי אלן עם דיאן קיטון בסרט "אני הול . " נישואי תערובת יציבים פחות ושיעור הגירושים גבוה בהם יותר מאשר בנישואים תוךקהילתיים
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|