|
|
Page:200
תערובת גדולים במידה ניכרת מן הקודמים להם . ולבסוף , המדידה עשויה להתמקד במצב המשפחתי העכשווי או הקודם של אנשים שנולדו יהודים , או של אלה שהם יהודים עכשיו , והתוצאות עשויות להשתנות בהתאם לכך . הבחנה זו עמדה בלב פולמוס חריף על התוצאות והפרשנויות של "סקר האוכלוסייה היהודית של ארצות הברית" בשנת . 1990 מבחינת המחקר אין הכרעה בשאלות האלה , אלא דרישה כי לכל פריט של מידע יתלווה הסבר ברור על מהותו . מגמות עיקריות בראשית המאה ה20– היו שיעורי נישואי התערובת של יהודים בדרך כלל נמוכים או נמוכים מאוד . בארצות רבות בעלות אוכלוסייה יהודית גדולה כמעט לא היו קיימים עדיין נישואי תערובת , ועובדה זו שיקפה הפרדה חברתית–תרבותית כמעט גמורה בין היהודים לבין רובה של החברה הסובבת . היו כמה יוצאים מן הכלל בכמה ארצות שבהן התקיימה מידה גבוהה יותר של אקולטורציה בקהילות ותיקות , כגון איטליה , גרמניה והולנד , ואפילו יותר מכך בקהילות מרוחקות ומבודדות יחסית בעלות אוכלוסייה יהודית קטנה , כמו אוסטרליה וניו זילנד . במרוצת הזמן החלו להסתמן שינויים בנטייה להינשא בנישואי תערובת בקהילות יהודיות שונות . טבלה 3 שלהלן ממיינת את האוכלוסיות של היהודים על פי שכיחותם של נישואי התערובת של יחידים בכל אחת מן הארצות בשנת 1930 לערך בהשוואה לשנת 2000 לערך . בטבלה ניכרים ריכוזים של ארצות ברמות מסוימות המשקפות את ההיסטוריה של כל אחת מהן , את הרמות הכלליות של המודרניזציה בכל אחת מהן ואת המשטרים המשפטיים המאפשרים או שאינם מאפשרים נישואים בין בני דתות שונות . מסתמנת נטייה כללית המציינת מעבר מרמות נמוכות לרמות גבוהות יותר של נישואי תערובת . בשנת 1930 חיו רוב היהודים בעולם בארצות שבהן שיעור נישואי התערובת של יחידים יהודיים היה נמוך מ . 5 % – אלו כללו את רוב הקהילות הגדולות של מזרח אירופה , רוב הקהילות במזרח התיכון ( ובכללן יהודי ארץ–ישראל ) ובצפון אפריקה , אבל גם את הקהילות הגדולות והמודרניות בארצות הברית , בבריטניה , באמריקה הלטינית ובאפריקה הדרומית . קהילות שבהן הגיע שיעור נישואי התערובת ל 5 % – עד 15 % כללו את צרפת וקהילות גדולות אחרות של מזרח אירופה כגון רוסיה הסובייטית . בשום קהילה ( ברמה האגרגטיבית , המצטברת , של מדינה שלמה ) לא עלה שיעור נישואי התערובת על . 35 % בשנת 2000 חיו רוב יהודי העולם בארצות שבהן היה שיעור נישואי התערובת השוטף מעל לסף של . 35 % יהודי ישראל שמרו כמעט לבדם על שיעור נישואי תערובת שהוא נמוך מ 5 % – ( בשטחים – פחות מ . ( 1 % – שיעור נישואי התערובת בישראל שבתוך הקו הירוק , שהתקרב ל , 5 % – שיקף את הנוכחות ואת הקליטה החברתית של העולים החדשים מברית המועצות לשעבר שלא היה להם מעמד יהודי פורמלי . רבים מהם ביצעו למעשה את טקסי הנישואים שלהם בחוץ לארץ . מקסיקו היתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות שבה הגיע שיעור נישואי התערובת לפחות מ . 15 % – בקהילות אוסטרליה , קנדה ותורכיה היה שיעור נישואי התערובת בין 25 % ל . 35 % – אצל חלק גדול מיהודי העולם , ובכלל זה בצרפת , בבריטניה ובעיקר בארצות אמריקה הלטינית , הגיע שיעור נישואי התערובת ל 35 % – עד . 45 % הקהילה היהודית בארצות הברית , שהיא עדיין הגדולה בעולם , עלתה אל מעבר ל . 50 % – שיעור נישואי התערובת בחלקים האירופיים של ברית המועצות לשעבר הגיע ליותר מ . 65 % – עקב המגמות האלה עלה השיעור העולמי של נישואי התערובת של יהודים מ 5 % – בשנת 1930 ל 31 % – בשנת . 2000 הממוצע המחושב בנוגע ליהודי התפוצות בלבד , להוציא ארץישראל ומדינת ישראל , עלה מ 5 % – בשנת 1930 ל 48 % – בשנת . 2000 ושעה שהגידול הדרמתי הזה מציין את המגמה הכמעט לא הפיכה לשילוב חברתי ולקבלתם של יהודים במסגרת החברה הכללית , יש להדגיש כי חלקה הגדל של ישראל , וההתכווצות המקבילה לכך של חלקן של התפוצות , באוכלוסייה היהודית בעולם נוטים לצמצם במידה ניכרת את הממוצע העולמי של נישואי התערובת . הקשרים , גורמים קובעים ותוצאות דגמים חברתיים בחברת הרוב : חברות חד–אתניות וחברות פלורליסטיות התמודדו , לפחות בעבר , בדרך שונה עם השונות התרבותית והדתית , דבר שהשפיע על מידת הלחץ שהופעל על מיעוטים יהודיים להתאים את עצמם לרוב . המגמות של נישואי התערובת , בכלל ובחברה היהודית בפרט , היו קשורות במידה רבה בסוגים השונים של תצורות חברתיות אלו . דגמי קהילות היהודים : יש בהם ריכוזיים וכוללים יותר , ואילו אחרים מבוזרים יותר . מידת השתתפותם של יהודים בחיים הקהילתיים שונה בדרך כלל מארץ לארץ . דבר זה עשוי לשקף הנחות כלליות מסוימות המקובלות בחברה , אבל הוא משקף גם את ייחודן ההיסטורי של אותן קהילות . אחדות ואחרות : נישואי תערובת , במונחים של זהות אתנית ודתית , קשורים גם ביסודות אחרים של אחרות בין בני הזוג . זוגות הטרוגניים במונחים של זהות יהודית נוטים גם להיות שונים במונחים אחרים של הפרופיל החברתי–הדמוגרפי שלהם , כגון רמת השכלה וגיל .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|