|
|
Page:194
גורמים ישירים ועקיפים הביאו לשינוי ניכר במאזן מגמות הדמוגרפיה , ההגירה והזהות בקרב העם היהודי . התנודות בהגירה ראויות לתשומת לב מיוחדת , בעקבות ההנחה כי השינויים באיכות חיי היהודים בין הסביבות השונות השפיעו על בחירתם במדינות או בערים שבהן יחיו . ההשפעות המצרפיות של השינויים הגלובליים , האזוריים והארציים הביאו לשינוי אדיר בפיזור הגיאוגרפי של האוכלוסייה היהודית בעולם ( טבלה מס' . ( 1 בשנים 2002-1970 היה קצב הגידול של האוכלוסייה היהודית בעולם קרוב לאפס – מ 12 . 66– מיליון ב1970– ל 12 . 95– מיליון ב – 2002– גידול של . 2 % במהלך אותה תקופה גדלה אוכלוסיית העולם בכללותה ב , 71 % – ועקב כך קטן שיעורם , הזעיר ממילא , של היהודים באוכלוסייה מ 3 . 5– ל 2 . 1– יהודים לאלף נפש . שינויים ניכרים התרחשו בפיזור האוכלוסייה היהודית לפי יבשות ולפי אזורים עיקריים ביבשות השונות . בין 1970 ל2002– קטן מספר היהודים בקרוב ל 80 % – בחלקים האירופיים של ברית המועצות לשעבר , ב 91 % – בחלקים האסייתיים של ברית המועצות לשעבר ובצפון אפריקה , ב 56 % – בשאר ארצות מזרח אירופה ובבלקאן , ב 39 % – באפריקה הדרומית וב 22 % – באמריקה הלטינית . ירידות קטנות נרשמו גם בצפון אמריקה ( 0 . 3 % ) ובמערב אירופה . ( 5 % ) מנגד גדלה האוכלוסייה היהודית בכ 53 % – באוקיאניה , וביותר מ 97 % – בישראל . הגירה בקנה מידה גדול היתה גורם חשוב אך לא הגורם היחיד לצניחה העמוקה באוכלוסיות היהודיות בברית המועצות לשעבר ובמדינות המוסלמיות באסיה ובאפריקה . גורמים קובעים נוספים שהיו מעורבים בשינוי הפיזור בין האזורים שהתחולל באוכלוסייה היהודית הם רמות פוריות שונות ומאזנים משתנים מאוד בין שיעורי הילודה והתמותה בקרב יהודים , וכן מאזן שלילי בדרך כלל בין הנוטשים את העם היהודי לבין המצטרפים אליו . כללית , בשעה שהאוכלוסייה היהודית בישראל כמעט הכפילה את עצמה בין 1970 ל , 2002– הצטמצמה האוכלוסייה היהודית בתפוצות ביותר מחמישית . האומדנים האלה מתייחסים ל"ליבת" האוכלוסייה היהודית – כלל האנשים שמעידים על עצמם או שאחרים מדווחים עליהם , במסגרת מפקדי תושבים , סקרים או מקורות מסוג זה , כי הם יהודים , או צאצאים להורים יהודיים המדווחים על העדר העדפה אתנית או דתית כלשהי ואינם מחזיקים בזהות חלופית . האוכלוסייה היהודית ה"מורחבת" כוללת גם את כל בני המשפחה הלא יהודיים במשקי בית יהודיים , והיא עשויה לגדול במידה ניכרת , גם כשאוכלוסיית ה"ליבה" היהודית מצטמצמת והולכת . ההקשר החברתי של כושר ההתאוששות הגדול יותר של קהילות יהודיות בישראל ובמדינות המערב , בהשוואה לאלו של מזרח אירופה , אמריקה הלטינית , אסיה ואפריקה , דורש הערכה שיטתית יותר . מהן הרמות הייחודיות של פיתוח משאבי האנוש המאפיינות כל אחת מן המדינות , ומה היחס בין תנאים מקומיים אלה לשינויים המתחוללים באוכלוסייה היהודית ? ניתן לסווג את מדינות העולם לחמש רמות , שבכל אחת מהן מספר זהה של מדינות , אך לא מספר זהה של אוכלוסין , ולהציג את גודלן של האוכלוסייה הכללית ושל היהודית בכל אחת מן הרמות ( טבלה מס' . ( 2 הגדרת הרמות נובעת מדירוג מפורט של כל המדינות על פי מדדים חברתיים עיקריים . בין 1988 ל2001– גדלה אוכלוסיית העולם בכמיליארד נפשות , גידול של , 19 % לעומת גידול של 100 , 000 נפש בלבד , דהיינו , 0 . 1 % בקרב היהודים בעולם . מרבית אוכלוסיית העולם התרכזה ברמות 3 ו . 4– גידול אוכלוסיית שתי הרמות העליונות , 1 ו , 2– היה מהיר יותר מן הממוצע העולמי , והוא משקף את השפעתה הניכרת של הגירת יהודים למדינות מפותחות יותר , שבהן שיעורי הפוריות והגידול הטבעי נמוכים למדי . הגידול המהיר בכלל האוכלוסייה של רמה 3 וירידתה ברמה 4 משקפים מעבר מדינות מרמה לרמה עקב סיווגן מחדש בעקבות שיפור או הרעה במצבן . יהודי העולם מרוכזים כמעט כולם ברמה 92 % ) 1 ב , 2001– לעומת 55 % ב , 1988– שאז נמנו 42 % עם רמה . ( 2 בין 1988 ל2001– עברה ישראל מרמה 2 לרמה , 1 והצטרפה ל25– המדינות המפותחות בעולם . דירוגה המשופר של ישראל במערכת העולמית הביא במידה רבה לגידול של 68 % באוכלוסייה היהודית שברמה , 1 ואילו בכל שאר הרמות קטנה אוכלוסייה זו בצורה חדה , או לכל הפחות לא גדלה . עקב כך גדל במדינות הכלולות ברמה 1 שיעורם של היהודים לכל אלף נפש , לא רק במונחים מוחלטים , אלא גם באופן יחסי . שיעורם של היהודים באוכלוסיית העולם ב2001– היה מעט יותר מ2– לכל 1000 נפש , אך ברמה 1 הוא עמד על 12 . 8 לכל 1000 נפש ( לעומת 10 לכל 1000 נפש ב , ( 1988– ואילו ברמות 5-2 הוא היה נמוך מאוד עד אפסי . לקראת סוף המאה ה20– רווחה נטייתם של יהודים להתרכז במדינות המציעות אופקים סוציו–אקונומיים טובים יותר , ונהנות על פי רוב ממסורת מבוססת היטב של יציבות פוליטית ושל שוויון בפני החוק . מצב עניינים זה מסמל חריגה ניכרת שיש בה שיפור ניכר לעומת המצב שרווח במרוצת ההיסטוריה המודרנית עד למחצית הראשונה של המאה ה . 20– בחינת השינויים המתחוללים במהלך הזמן במדד הפיתוח האנושי ( HDI ) מניבה תובנות נוספות על הקשר שבין מגמות באוכלוסייה היהודית למדדים כלליים של איכות חיים . מדד הפיתוח האנושי , שהנהיגה תוכנית האו"ם לפיתוח , ( UNDP ) מורכב ממיזוג מדדים עיקריים של בריאות הציבור ( תוחלת חיים בזמן הלידה , ( של הישגים בחינוך ( אוריינות בקרב
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|