sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:189

הביא עמו לאירופה , בתום מסעו הראשון , שני תלמידים שנקלטו במוסדות חינוך רבניים , ובמרוצת הזמן הגיע מספר התלמידים מאתיופיה שלמדו במוסדות יהודיים באירופה ובארץ–ישראל ל . 25– רובם חזרו לאתיופיה ותפסו עמדות מפתח בממשל האתיופי . בשנת 1923 ייסד פייטלוביץ' בית ספר יהודי בבירת אתיופיה , אדיס–אבבה , שמנהלו היה תמרת עמנואל , אחד משני האתיופים הראשונים שנשלחו ללמוד באירופה . פייטלוביץ' חתר לגיבוש אליטה מודרנית חדשה בקרב ביתא ישראל . אולם השפעתם של תלמידי פייטלוביץ , ' שמספרם היה קטן , על אחיהם לקהילה היתה מוגבלת . כיוון שלמדו באירופה ובאדיסאבבה ולא בגונדר , היו מגעיהם עם רוב בני העדה מעטים , ואף על פי שתלמידים אלה נחשבו בין יהודי העולם כמייצגי העדה , הרי בפנים , בכפרי העדה , נמשכה מנהיגותם המסורתית של כוהני העדה וזקניה . פייטלוביץ' השתדל לשכנע את בני ביתא ישראל לשנות את מנהגיהם הדתיים , ולהתאימם למנהגי היהדות הרבנית . דרישה זו של פייטלוביץ' לא נתקבלה באהדה בהנהגה המסורתית של העדה , ואפילו כמה מתלמידיו , ובהם תמרת עמנואל , הסתייגו ממאמציו בכיוון זה וביקשו להמשיך ולדבוק במסורתם הייחודית . פעילותו הענפה של פייטלוביץ' חיזקה את בני העדה בעמידתם בפני הלחצים והפיתויים של המערכת המיסיונרית . הוא הצליח גם למשוך את תשומת לב יהדות העולם אל קהילת ביתא ישראל , אבל לא עלה בידו להביאה לשינוי מנהגיה . עם זאת , אין ספק כי פעולתו היוותה את ראשית התהליכים שהביאו בשיאם לעלייה המונית של העדה לישראל בשנים האחרונות . תקופת הכיבוש האיטלקי ( 1941-1935 ) הפלישה האיטלקית לאתיופיה ב1935– והשליטה האיטלקית בה עד , 1941 שמה קץ למפעלו החינוכי של פייטלוביץ . ' עם התקרב צבאו של מוסוליני לאדיס–אבבה , באביב , 1936 מצאו תלמידי בית הספר העברי מקלט בנציגות הצרפתית בעיר ; פייטלוביץ' אולץ לצאת את אתיופיה ונסע לארץ–ישראל , ואילו תמרת עמנואל עבר עם תלמידיו לגונדר . תקופת השלטון האיטלקי באתיופיה היתה ביסודה תקופה שקטה יחסית ליהודי אתיופיה . בראשית שלטונו טיפח השלטון האיטלקי את בני ביתא ישראל כמיעוט מדוכא ש " שוחרר " מעול השליטים האמהריים , ואחד מבני הקהילה , ראובן איסיאס , אף מונה למנהיגם וקיבל תואר אצולה . הוא פעל בין השאר להקמתם של כפרים חדשים . באותה תקופה עשה היהודי האיטלקי קארלו אלברטו ויטרבו מאמצים רבים להמשיך במסורת הסיוע , שבה החל פייטלוביץ , ' ואולם ב1937– אולץ תמרת עמנואל להימלט מאתיופיה , ושנה לאחר מכן חל מפנה במדיניות האיטלקית כלפי ביתא ישראל – הוטלו על הארץ חוקים פאשיסטיים , גזעניים ואנטישמיים , ובני ביתא ישראל סבלו מאפליה בשל דתם . במהלך שנות הכיבוש האיטלקי היו מבני ביתא ישראל שפעלו בשורות תנועת ההתנגדות לכיבוש האיטלקי וכמה מתלמידיו של פייטלוביץ ' מצאו את מותם בידי הפאשיסטים . עם זאת , נראה כי תיאור סבלם של הפלאשים כיהודים היה מופרז , אף ששימש בידי אישים וארגונים פרו–פלאשיים ליצירת אקלים של הזדהות ואהדה בקרב יהודי העולם . תקופת היילה–סלאסי ( 1974-1942 ) בתקופת הכיבוש האיטלקי , עד לשחרורה של אתיופיה ב , 1941– היה מספר המבקרים היהודים מן המערב קטן ביותר . בשלושת העשורים שלאחר מכן גדל מספרם באורח דרמתי . זאת בעקבות חזרתו של הקיסר היילה–סלאסי מגלותו בירושלים ובבריטניה , כשהוא מלווה ביועצים , שאחדים מהם היו יהודים מארץישראל . לאחר הקמת המדינה , ובמיוחד מאז סוף שנות ה , 50– הגיעו לאתיופיה לפי הזמנתו מאות מומחים ויועצים ישראלים . רבים מהם קיימו מגע עם ביתא ישראל , אולם הקיסר , שדבק בתפיסה לאומית–טריטוריאלית נוקשה , דחה על הסף ובתוקף רב כל ניסיון להכיר בזכות בני ביתא ישראל לנטוש את מסעו של יעקב פייטלוביץ' למרכזי ביתא ישראל באתיופיה בשנת 1904 סימן מפנה בתולדות העדה . בתמונה : ד"ר פייטלוביץ' עם תלמידים מכפר בתיה , 1955

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help