|
|
Page:188
כתובות על תולדות יהודי אתיופיה נמצאו רק מתקופת שושלת המלוכה הסלומנית , משלהי המאה ה13– ואילך . אזכורים מוכחים של ביתא ישראל כלולים בכרוניקות קיסריות מהמאות ה14– וה . 15– עדויות מוצקות באשר למפגש בין ביתא ישראל ליהודים שמחוץ לאתיופיה ממקמות אותו באמצע המאה ה , 19– עם הופעת המיסיון הפרוטסטנטי באתיופיה . מתקופה זו , ניתן לזהות במפגש הקבוצה עם עולם יהודי שמחוץ לאתיופיה את ראשיתה של הגדרת הזהות העצמית של בני ביתא ישראל במונחים חוץ–אתיופיים של מוצא ודת , ואל מול קבוצות דתיות אחרות ובעיקר נוכח הנצרות . פעולות המיסיון בקרב יהודי אתיופיה ( 1904-1855 ) נראה כי הופעת המיסיון הפרוטסטנטי באתיופיה באמצע המאה ה19– מסמנת נקודת תפנית בהיסטוריה של ביתא ישראל . עד אז חיה הקבוצה באתיופיה , בלי להיות מושפעת ואף לא מודעת לקיומה של תפוצה יהודית ברחבי העולם . ואולם למן המפגש עם המיסיון , אשר באופן אירוני היה זה שנסך בהם את זהותם היהודית ( בעיקר החל מראשית המאה ה , ( 20– החלו יהודים מחוץ לאתיופיה להפנות מבט אל קבוצה זו , ולפתח עמה קשרים , שבסופו של דבר הפכו את ביתא ישראל מקבוצה פניםאתיופית ל"יהודי אתיופיה , " שזהותם נתפסת יותר ויותר במונחים כלל–יהודיים . נראה שאת השפעתם של המיסיונרים על עדת ביתא ישראל אין למדוד רק בספירת מספר המתנצרים מקרב העדה . המיסיונרים הביאו עמם אלפי ספרי תנ"ך הכתובים בשפת געז ( יחד עם ספרי הברית החדשה . ( הם הקימו בתי ספר , ובשל כך עלה ללא תקדים שיעור הקוראים בספרי הדת . מיומנותם של המיסיונרים בוויכוחים הדתיים הצליחה לערער את סמכותם של מנהיגי הדת של ביתא ישראל , וגם את מידת ביטחונם של בני הקהילה במקור התנ"כי של אמונתם . בני הקהילה אף הפסיקו לזמן–מה את טקסי העלאת הקורבנות . מתקפתם של המיסיונרים על ביתא ישראל הולידה דפוסי תגובה שונים . היו שניסו ללא הצלחה להגיע לארץ–ישראל , אחרים פנו לאזור גונדר שבצפון המדינה ובו התרכזו רובם של בני ביתא ישראל . פרסומי החברה המיסיונרית על הצלחותיה גרמו , בעקיפין , להיחלצות יהודים מאירופה לפעולה להצלת העדה . בשנת 1867 הגיע לאתיופיה המזרחן והסופר יוסף הלוי , שהיה היהודי האירופי הראשון שביקר את יהודי אתיופיה . הלוי שימש כנושא דברם של "האחים האבודים , " וקרא להקמת בתי ספר יהודיים ביישוביהם , אך שולחיו , אנשי "כל ישראל חברים" בפריז , דחו את הצעותיו . בעוד בני ביתא ישראל ממתינים להמשך המגעים מן החוץ , חלה תפנית דרמתית לרעה במצבם . במחצית השנייה של המאה ה19– ניחתה על אזור צפון–מערב אתיופיה סדרה של מכות : פלישה של צבא קנאי הדת הסודאניים ( ממדינת המהדיה ) ב , 1887– בצורת , ארבה , רעב כבד ומגפות . בתקופה זו חלו שינויים דמוגרפיים ודתיים רבי–השפעה ויש חוקרים הרואים בה נקודת שבר שהובילה לשינויים חברתיים , אשר רק העליות לישראל עולות עליהן בחשיבותן ובהיקפן . אף על פי שאין בידינו נתונים מדויקים , נראה שבתקופה שבין 1885 ל1895– אבדה כמחצית מבני הקהילה . הניצולים התפזרו על פני כל הארץ בחיפוש אחרי מזון , וחיי הכפר המסורתיים ספגו מהלומה כבדה . בתקופה קשה זו נשחקו מנהגי ההפרדה בין הקבוצות הדתיות , נחלש כוחה של המנהיגות הדתית , ויש אף עדויות לכך שהיו רבים שחצו את הקווים והתנצרו . בני העדה שבו והתקבצו רק בשנים האחרונות של המאה ה . 19– בתקופה זו , של ראשית מודעותם של בני ביתא ישראל לזיקה הקיימת בינם לבין יהדות העולם , היו כמה ניסיונות הגירה משיחית של בני העדה לארץ–ישראל . ניסיונות אלה , שנערכו בשנים 1874 , 1862 ו , 1879– נכשלו כולם . פעולות "סיוע רוחני" של יהדות העולם בהנהגת פייטלוביץ' ( 1935-1904 ) מסעו של יעקב פייטלוביץ ' למרכזי ביתא ישראל באתיופיה בשנת 1904 מסמן נקודת מפנה בתולדות העדה , ובעיקר בקשר שלהם עם יהדות העולם . פייטלוביץ , ' שהיה תלמידו של הלוי , הקדיש את חייו ליהודי אתיופיה וסייע להחזרתם להיסטוריה של היהודים . בשובו ממסעו הראשון לאתיופיה ( מסע שנערך במימון הברון אדמונד רוטשילד , ( החל פייטלוביץ ' בפעולה ציבורית מקיפה למען ביתא ישראל . מסע ההסברה שלו היה מכוון בעת ובעונה אחת ליהודי המערב ולבני ביתא ישראל עצמם ולקירוב ביניהם . את ביתא ישראל תיאר כשבט יהודי המצוי בסביבה האתיופית מחוץ למקומו הטבעי , והדגיש את נקודות הדמיון בין ההיסטוריה , הדת והתרבות של ביתא ישראל ויהדות העולם . בשנת תרס " ז ( 1907 ) הוצאה בהשפעתו איגרת " אל אחינו בני אברהם יצחק ויעקב , היושבים בארץ חבש , " שנחתמה בידי 43 מחשובי הרבנים בארץ–ישראל ובתפוצות . יחד עם כך ייסד פייטלוביץ ' סדרה של ועדים למען הפלאשים ( כך נקראו אז יהודי אתיופיה , ( שקמו תחילה באיטליה ובגרמניה , ולאחר מכן בארצות הברית ( לאחר מלחמת העולם הראשונה ) ובארץ–ישראל ( לאחר מלחמת העולם השנייה . ( ועדים אלו נטלו חלק עיקרי במימון פעולותיו של פייטלוביץ ' ובתוכניות הסיוע לבני העדה . פייטלוביץ' הדגיש את חשיבות החינוך בעדה . בתחילה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|