|
|
Page:186
( הליברלית , המתקדמת ) שיגרה אף היא שליחים למדינות האלה , ופתחה בהכשרת מועמדים ילידי המקום לרבנות . בשנת 2002 הודיעה התנועה הרפורמית על קיומן של 110 קבוצות המסונפות אליה ברוסיה , בבלארוס ובאוקראינה , ש54– מתוכן רשומות בדרך רשמית ברוסיה , ועל 5 , 000 עד 10 , 000 חברים המזוהים עמה . קשה להעריך את השפעתן של התנועות החסידיות , משום שרבים מן המזדהים עמן מהגרים לישראל או לארצות הברית . הרושם הכללי המתקבל הוא שהן גייסו לעצמן מספר קטן של חסידים , אך הן ממשיכות למלא תפקיד חשוב בהושטת סיוע לקשישים ולעניים , שהם פלח ניכר מן האוכלוסיות של חבר המדינות העצמאיות . יתרה מזו , תנועת חב " ד הצליחה לרקום קשרים הדוקים מאוד עם הנשיא הרוסי , ולדימיר פוטין , והאפילה על ההנהגה הרבנית הקודמת של רוסיה , הקשורה לקונגרס היהודי הרוסי , המונהג בידי ה " אוליגרכים , " שהנשיא פוטין נלחם בהם . חב " ד הקים ארגון קהילות דתיות משלו , שבחר רב ראשי משלו , מתוך התעלמות מהרב הראשי , שהיה שריד מן העידן הסובייטי . כך הצליח חב " ד לעקוף טוענים אחרים לכתר המנהיגות היהודית ולרקום מערכת יחסים של תועלת הדדית עם הנשיא הרוסי . באוקראינה חבר ארגון חב"ד עם אנשי עסקים יהודיים רבי עוצמה , שעל מקצתם נאסרה הכניסה לארצות הברית , בשל זיקתם לכאורה לפשע המאורגן . אך בה בשעה , חסיד קארליןסטולין שנבחר לרב הראשי של אוקראינה , התחבר אל הנשיא האוקראיני , ליאוניד קוצ'מה , הנאשם כי היה שותף לרצח יריבים פוליטיים ונחשד בשחיתות בקנה מידה גדול . קו אופי שלישי המייחד את יהודי ברית המועצות לשעבר הוא תלותם המתמשכת בסיוע חיצוני . שעה שהסוכנות היהודית ומוסדות ישראליים אחרים מעוניינים בראש ובראשונה בעלייתם של יהודים לישראל , הג'וינט , "הקרן היהודית לפיתוח קהילתי" וארגונים אחרים ממשיכים לתמוך בפעילויות הרווחה , החינוך והתרבות של קהילות וארגונים יהודיים מקומיים ואזוריים . כל הצדדים מסכימים שבטווח הרחוק על הקהילות להיות גופים הנושאים את עצמם , אך נראה שהדבר אינו עומד להתממש בעתיד הקרוב . דת , חילוניות ועתידה של יהדות חבר המדינות העצמאיות אחרי כ65– שנות דיכוי של הדת היהודית וארבעים שנות דיכוי של תרבות היידיש החילונית , נשאלת השאלה : אילו צורות ביטוי עשויה ללבוש התרבות היהודית בעידן הבתר–סובייטי ? הביטויים האתניים בחבר המדינות העצמאיות לבשו קווי אופי – אם כי לא תמיד תכנים – דתיים . החגים הפופולריים ביותר במדינות האלה הם דווקא השוליים יותר מבחינה דתית , חנוכה ופורים , שאותם חוגגים בצוותא כמו גם את חג הפסח , ממקדים אותם בילדים ומשתמשים בהם כהזדמנויות לשמחה ולאכילת ארוחות חגיגיות . אף כי נעשו ניסיונות להחיות את שפת היידיש ואת המוזיקה היהודית , לא נראה שיש סיכוי לתחייה כוללת של תרבות היידיש . העברית היא שפה פופולרית יותר , אך היא נחשבת בעיקר כלי שימושי להשתלבות מוצלחת בישראל , במקרה של עלייה , ולא לשון של תרבות יהודית לאומית בעלת ערך לעצמה . אולי מפתיע הדבר , אך האמונה הדתית מושרשת עמוק למדי בקרב יהודי רוסיה . מרוב הסקרים עולה שקרוב לשניים מבין חמישה יהודים רוסיים מצהירים שהם מאמינים באלוהים . מתוך הסקרים הגדולים ביותר שנערכו מעולם בקרב יהודים סובייטיים לשעבר ( של 1992 / 93 ושל , ( 1997 / 98 עולה שכרבע מיהודי אוקראינה מאמינים באלוהים ורבע אחר מהם "נוטים לאמונה כזאת . " מכאן שכמחציתם של שני ריכוזי היהודים הגדולים ביותר בחבר המדינות העצמאיות מאמינים באלוהים או נוטים להאמין בו . יחד עם זאת אין הדבר מיתרגם לכלל נכונות לשמירת מצוות . אפילו לאותם מאמינים המעדיפים את הדת היהודית מדתות אחרות – וראוי לזכור שיותר מ 10 % – מן הנשאלים היהודיים השיבו כי לדעתם הנצרות היא הדת המושכת ביותר – אין אורח החיים הדתי דרך ביטוי עיקרית ליהודיותם . לדידם , האמונה עצמה אין פירושה מילוי כל מצוות הדת , וגם לא ראייתו של אלוהים ככוח הקובע את מהלך ההיסטוריה האנושית . בהתחשב בכך שהיהדות האורתודוקסית שלטה היסטורית בארצות הידועות כיום כחבר המדינות העצמאיות , מדהימה ביותר העובדה שאף אצל המאמינים המצהירים על רמות גבוהות במידה ניכרת של קיום מצוות הדת בהשוואה לשאינם מאמינים באלוהים ( או שמעדיפים דת אחרת , ( הרמות האלה נמוכות במידה ניכרת מאלו האופייניות ליהודים דתיים בישראל או בחלקים אחרים של התפוצה היהודית . לדוגמה , רובם של יהודי חבר המדינות המגדירים את עצמם דתיים אינם סבורים שחובה עליהם לשמור שבת וכשרות . הדבר הזה נובע אולי מן העובדה שרוב הנשאלים מעדיפים את היהדות הרפורמית מכל זרם אחר ביהדות , אף ששליש בלבד מתוכם חברים בה . ועדיין מפליא הדבר שבשנה שקדמה לסקר של 1992 ברוסיה , רק מחצית מן הדתיים צמו ביום כיפור או השתתפו בסדר פסח , דברים שעליהם מקפידים בדרך כלל יהודים רפורמיים וחברים בזרמים דתיים אחרים . חשוב לציין שבשנת 1997 עלה ברוסיה שיעור הדתיים הצמים ביום כיפור במידה זעירה בלבד , ואילו שלושה רבעים מהם השתתפו בסדר פסח , ככל הנראה משום שהסדר נעשה , במהלך התקופה הזאת , לאירוע ציבורי הרבה יותר מאירוע פרטי . חרף כל ניסיונותיה לא הצליחה השיטה הסובייטית לשרש מארצה את האמונה באלוהים או בישות עליונה , אם כי שיעור
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|