sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:179

התקבלו למוסדות החינוך הגבוה ללא הגבלה , ועד שנת 1927 כבר היו היהודים כ 14 % – מכל הסטודנטים הלומדים בהם . בשנה האקדמית של 1935-1934 היו היהודים 18 % מאוכלוסיית הסטודנטים הלומדים לתואר שני ושלישי , אף ששיעורם באוכלוסייה הכללית היה נמוך מ . 2 % – ומאחר שהאינטליגנציה הרוסית ועובדי המדינה מלפני המהפכה היו בחזקת חשודים מבחינה פוליטית בעיני הבולשביקים , ורבים מהם היגרו לחו"ל או מצאו את מותם במלחמת האזרחים , היתה הארץ זקוקה נואשות ל"קאדרים משכילים" לניהול המדינה החדשה . גם לפני המהפכה היה שיעור יודעי קרוא וכתוב בקרב היהודים גבוה מזה שבאוכלוסייה הכללית , והם בהחלט לא היו ממצדדי המשטר הצארי , ולפיכך הם נעשו למועמדים טבעיים למילוי החלל המנהלי שנפער עם שינוי המשטר . לאחר ה"נסיגה" מן "המדיניות הכלכלית החדשה" המכונה נא"פ , שהוכרזה בשנת 1923 ואפשרה קיום משק קפיטליסטי של יוזמה פרטית מצומצמת בצד המשק הסוציאליסטי המולאם , וכאשר יצא יוסיף סטאלין כמנצח מן המאבק הפנים–מפלגתי , השיקה ברית המועצות תוכנית תיעוש שאפתנית ביותר , שפורטה ב"תוכניות חומש . " משנת 1928 ואילך אולצו מיליוני איכרים לעזוב את חוותיהם שעברו תהליך של קולקטיביזציה ונהיו לפרולטרים שהיו דרושים אז לתעשייה . יהודים זרמו אף הם מן ה"שטעטלאך" אל הערים , הן אלה שבתחום המושב והן אלה שמחוצה לו , שהיו סגורות בפניהם לפני המהפכה , כגון מוסקבה ולנינגרד . בו בזמן ניסו אנשי "הסקציות היהודיות" של המפלגה הקומוניסטית ( היבסקציה ) לחולל מהפכה ברחוב היהודי ולהביא לתמורה באופייה של היהדות הסובייטית . למערכה הזאת היו פן הרסני ופן בונה כאחד . מצד אחד , ביעור כל שרידי המסורת והדת היהודיות והוקעתן כנחשלות , כמנוגדות ל C דמה וכבלתי הולמות חברה ששולטת בה הדיקטטורה של הפרולטריון . פירוש הדבר היה סגירת בתי כנסת , איסור החינוך הדתי , פירוק הקהילות וכליאתם או הגלייתם של רבנים , או , במקרה הטוב , הפנייתם לעבודה "יצרנית . " ספרים וחוברות התוקפים את הדת היהודית פורסמו ביידיש , ברוסית ובשפות אחרות . אפילו התיאטרון גויס להעלאת מחזות שתיארו את המנהגים הדתיים באור שלילי ביותר . נערכו "משפטי ראווה" למסורות דתיות כגון שמירה על הכשרות , ומוסדות , מנהגים ואנשים דתיים הושמו ללעג ולקלס . הישיבה , ה"חדר" וברית המילה "הועמדו לדין . " הקומוניסטים היהודיים , ששאלו מן הרפרטואר האנרכיסטי , ארגנו ריקודים , תהלוכות לפידים והופעות בידור של ליצנים ביום כיפור , ולא אחת הגישו במופגן ארוחות חינם במהלך הצום . אורגנו אספות עם שבמהלכן תבע "הפרולטריון הבריא" להמיר את בתי הכנסת למועדוני פועלים , ופקידי ממשל אוהדים מילאו תביעה זו בדקדקנות . בשנים 1923-1922 נסגרו יותר מאלף "חדרים" ואת מספר בתי הכנסת שנסגרו בשנות ה20– אומדים ב650– בקירוב . העברית נחשבה לשפתם של "אויבי המעמד" ( כלי–קודש , משכילים בורגנים , ציונים ) והיידיש הוכתרה לשונם של אותם יהודים סובייטיים שלא הטמיעו ( עדיין ) את השפה הרוסית או שפות אחרות . העברית היתה ללשון היחידה בברית המועצות שנאסר על הוראתה הגלויה , וכל הפרסומים בשפה הזאת הופסקו עד שלהי שנות ה . 20– מקצת היהודים הקומוניסטיים סברו אמנם כי מאחר שההתבוללות בלתי נמנעת וכל העמים יאבדו את צביונם האתני מהפכת 1917 הסירה את ההגבלות והאיסורים שהצרו את צעדי היהודים . נפתחו לפניהם הזדמנויות רבות בתחומי החינוך והמנהל הציבורי . בתמונה : שער העיתון "מכבי" שהופיע בעברית בשנת 1918 והוקדש בעיקר לחינוך גופני . כעבור שנים אחדות כבר נחשבה העברית ללשונם של "אויבי מעמד הפועלים" והיידיש הוכתרה כלשונם של היהודים הסובייטיים

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help