sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:176

ברוכנסקי את השומר הצעיר . סטפן גראייק נבחר לייצג את הארגון הצבאי היהודי . לפועלי ציון–צ . ס היו שלושה נציגים ושניים לפועלי ציון שמאל . גם ה"איחוד" שלח שלושה נציגים . אנטול ורטהיים הציוני ייצג גם את איגוד הפרטיזנים היהודיים . הוועד המרכזי הפעיל שורה של מדורים וביניהם ; המדור לסטטיסטיקה ורישום , המדור לחינוך , המדור לטיפול בנוער , המדור לפרודוקטיביזציה והוועד ההיסטורי היהודי המרכזי שנהפך לימים למכון ההיסטורי היהודי בוורשה . עם הייצוב הוחרפה שאלת החינוך היהודי . בית הספר היהודי הראשון הוקם בביאליסטוק ב . 1944– בית הספר בלודז' נפתח בראשיתה של שנת הלימודים . 1946-1945 היו בו 8 כיתות ובהן 350 תלמידים ו15– מורים . בסוף 1945 פעלו שישה בתי ספר בערים שונות . בשלזיה התחתית , שלשם כוונו הפליטים מרוסיה , פעלו 23 בתי ספר ובהם 1 , 700 תלמידים בהדרכתם של 116 מורים ומחנכים . סוגיית החינוך לוותה בפולמוסים . בוועידה הארצית בנובמבר 1946 בלודז , ' שהוקדשה לבעיות החינוך , הוחלט שלשון ההוראה תהיה יידיש , ועברית ופולנית יתחילו ללמוד מכיתה ב . ' בהנחיות נאמר ש"ייעודו של בית הספר היהודי להקנות לדור הצעיר חינוך לאומי , דמוקרטי וחילוני ברוח הרעיונות הפרוגרסיביים של זמננו . " הוועד המרכזי גם החליט לסייע לארגוני הנוער בעשייה החינוכית . הוועד המארגן של האגודות הדתיות היהודיות מיסודו של הרב כהנא , שהיה אחראי לשירותי דת , הוכפף מבחינה פורמלית למשרד למנהל ציבורי . בהסכמת המשרד הסבה המועצה הדתית העליונה ב1946– את העמותות הדתיות היהודיות ( שמספרן היה יותר מ ( 60– לקהילות דתיות . בנובמבר 1949 הסתנפו הקהילות הדתיות למועצה דתית עליונה . המועצה טיפלה באחזקתם של בתי יתומים , במחנות קיץ לנוער , בשמירת בתי עלמין , בעידוד מטבחים כשרים ובפדיון גווילי תורה . השלטונות לחצו לשילוב הממסד הדתי בוועד המרכזי היהודי , מתוך הבטחת אוטונומיה בענייני דת מובהקים . הוועד היהודי המרכזי ראה כייעוד לעצמו לדאוג לשיקומם הכלכלי של היהודים . הקומוניסטים והבונד גם האמינו כי זה תנאי הכרחי להתערות היהודים בפולין החדשה . בקידום המשימה מילאו תפקיד חשוב רעיונות הקואופרציה והפרודוקטיביזציה . שני אלה כבר רווחו בציבור היהודי ערב המלחמה , ובשים לב לעתודות המימון המצומצמות לא ייפלא שההתרפקות על הקואופרציה נתקבלה כערוץ רצוי ומעשי . כבר בשנת 1946 נוסדו בפולין 106 קואופרטיבים יהודיים , שהעסיקו 2 , 386 עובדים . ב1949– עלה מספרם ל220– ובהם 9 , 000 עובדים . ההתאגדות הקואופרטיבית שקמה קראה לעצמה " סולידריות" ונסתייעה בסיוע נדיב של הג'וינט . כרבע מן העובדים ב1949– היו פולנים וחלקם היחסי עלה עם התגברותה של יציאת היהודים מפולין . אלא שבאותו הזמן גבר הלחץ לשילוב הקואופרטיבים היהודיים בקואופרציה הכללית . בסופו של דבר התפרקה ההתאגדות היהודית , באוקטובר . 1949 קרבה אידיאולוגית לקומוניזם בין היהודים שנותרו בפולין אחרי 1947 ניכר חלקם של אלה שביקשו להשתלב בפולין החדשה . גם השלטון ראה בתהליך הזה תהליך רצוי כל עוד העורף הציבורי הפולני לממשל החדש לא הניח את הדעת . היהודים האלה ראו עצמם קרובים קרבה אידיאולוגית לתנועה הקומוניסטית וחשו ביטחון בפרספקטיבה של טמיעת היהודים שייוותרו בפולין . מטבע הדברים הם לא התערבו בעשייה הציבורית היהודית ואף חששו מפניה . הם גם הזדהו עם כוונות השלטון למונוליתיות אתנית ואפשר שנציגיהם בצמרת השלטון היו שותפים לניסוחן . הקומוניסטים היהודיים ערערו על תחזית הטמיעה ונאבקו על הזכות לאוטונומיה בחינוך ובתרבות ולטיפוח המודעות הלאומית הכרוכה בכך . הם ערערו אפוא על החלטיות הכוונה לבנות את פולין כמדינה חד–לאומית . המחלוקת לא תמיד היתה גלויה . תומכי ההשתלבות ראו בחיוב את הגירת היהודים מפולין ותמכו בה בזירה הבינלאומית , שלא כסיעה הקומוניסטית היהודית , שהשמירה על הציבור היהודי בפולין היתה בבת עינה . כבר בשנת 1948 אותת השלטון על כוונותיו להצר את חירות הפעולה של הממסד היהודי . בספטמבר הוחל בסגירת בתי הספר העבריים הפרטיים ובפיזור קיבוצים . השליחים מן הארץ התבקשו לסיים את פעילותם . הסיעה הקומוניסטית הגבירה את לחצה ושינתה את הרכב הוועדים היהודיים המקומיים . משקל הציונים הלך והצטמק . באפריל 1949 סולק א' ברמן מהנהגת הוועד המרכזי ובמקומו נבחר הרש סמולאר , דוברם המובהק של הקומוניסטים היהודיים . במאי נדחקו הציונים כליל . ביוני פשטו שמועות בדבר חיסולה הקרוב של הפעילות הציונית . היהודים הגיבו תגובת בהלה ולחצו לקבלת היתרי הגירה מפולין . המפלגות הציוניות הציעו למפלגת השלטון להתיר הגירה של 40 , 000 יהודים . השלטון נענה , לכאורה , ופרסם בראשית ספטמבר 1949 הודעה בדבר מתן זכות ליהודים המעוניינים להגר לבקש לעצמם אזרחות ישראלית . הניסוח התכוון אפוא לעודד יציאה מתוך ויתור מוצהר על האזרחות הפולנית . הממסד הקומוניסטי היהודי קיווה ששיעור הנענים לא יעלה על 15 , 000 נפש . הוא גם שילב את עצמו במאמץ אינטנסיבי לבלום את הלחץ . ואולם התברר שמספר הבקשות עלה על . 27 , 000 ( הודעה רשמית של ישראל לסיכום העלייה בנחשול הזה דיברה על 33 , 839 עולים ( . המפלגות הציוניות חוסלו עד ראשית פברואר . 1950

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help