|
|
Page:173
יהודים בפולין העממית אחרי מלחמת העולם השנייה מתתיהו מינץ בין הסוגיות שהיה על רוסיה הסובייטית לטפל בהן , במעגל השפעתה הקרוב באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה , היתה פולין הבעיה הטעונה ביותר . היא התמודדה עמה באמצעות כפיית אישור בינלאומי לסיפוח מחוזות גדולים ממזרח גרמניה לפולין ומתן הסכמה לניתוב מדיניות הפנים של פולין לגיבושה כמדינה חד–לאומית במוצהר ובפועל . בהתאם לכך הותר לפולין לגרש מזרחה את המיעוט האוקראיני הגדול יחסית ואת המיעוט הביילורוסי הקטן שנותרו בה אחרי שמחוזותיה המזרחיים סופחו לברית המועצות ב . 1939– פתוחה ומציקה , בהקשר של היעד הזה , נותרה שאלת שארית הפליטה היהודית , שחלקה הקטן הגיח ממקומות המסתור ומן המחנות וחלקה הגדול נתקע בבריה"מ וציפה בכיליון עיניים לשוב לפולין . האומדנים בנוגע לסוגי האוכלוסיות שנכללו בשארית הפליטה אינם סבירים דיים ואין תמה שהמחקר מגשש , הן בנוגע למספרי הניצולים שנמלטו לרוסיה ושבו ממנה והן בנוגע לנתונים על הניצולים בפולין גופא ובמחנות העבודה וההשמדה מחוצה לה . הניסיון הרווח להתמודד עם הסוגיה נעשה על ידי מעקב אחר נתוני ההיחלצות של יהודי פולין מברית המועצות בשנים , 1960-1940 המקובלים כבדוקים יותר . האומדנים האלה מניחים שבשנים 1941-1940 יצאו דרך וילנה וליטא אל מחוץ אך מרבית היהודים מנותקים מן הקהילה והגדרת הזהות שלהם נסמכת בחלקה הגדול על ההיסטוריה של הרדיפות . הקהילה היהודית בהונגריה , אולי יותר מקהילות אחרות , נאלצת להתמודד עם מצב רווי–סתירות של אנטישמיות נרחבת ובלתי מרוסנת מצד אחד ופתיחות אוהדת–יהודים מן הצד האחר . הממשלה אמנם סייעה להקים מצבות זיכרון ולקיים אירועי הנצחה , ואפילו קבעה יום זיכרון לשואה ( המצוין מאז שנת , ( 2000 אך בצד אלה יש גם גילויים ארסיים של אנטישמיות . הכומר לורנט הגדוש , דמות מרכזית בימין הפוליטי , היה יכול לכתוב בגלוי כיצד "אספסוף נוודים מגליציה" משתלט על הונגריה . הימין גם יכול לקרוא בפומבי לטיהור שמו של לאסלו בארד ? שי , ראש ממשלת הונגריה שחבר להיטלר בתקופת שלטונו , והוצא להורג על פשעי מלחמה שביצע ועל שסייע לשלוח יהודים למחנות הריכוז . מרבים מספרי הלימוד עדיין נעדר חלקם של יהודי הונגריה בשואה . יש המעריכים כי עם הצטרפות הונגריה לשורות האיחוד האירופי יחל תהליך הדרגתי שבסופו תהיה ידם של הכוחות המתנגדים לגזענות על העליונה . סיכום המדינות שנדונו כאן שונות ביותר זו מזו , גם מבחינת ההתפתחויות ההיסטוריות שהתרחשו בהן במהלך העשורים האחרונים . ועם זאת יש סממנים וקווי אופי המשותפים כמעט לכולן . ראשית , בכולן שולטת באופן רשמי וממסדי , אם גם באופנים שונים , היהדות האורתודוקסית , וזאת חרף עברן כמרכזי תרבות יהודית מתקדמת , או חברות קומוניסטיות חילוניות אחרי המלחמה . לכמה מדינות , ובייחוד גרמניה וצ'כיה , אופיינית אורתודוקסיה מואצלת שבה מרבית היהודים אמנם מזהים עצמם כאורתודוקסים , אך מפקידים בידי מיעוט קטן בתוכם את ניהול אורח החיים האורתודוקסי , ואילו הם עצמם אינם שומרים כשרות ושבת . שנית , בכל המדינות האלה אנו עדים להתחדשות פנימית בקרב בני אדם מן השורה , הנעשית בסיוע מבחוץ . ההתחדשות הזאת לובשת צורה של טקסים רפורמיים או שוויוניים , שנשים ממלאות בהם תפקיד מרכזי הרבה יותר מבעבר . שלישית , בכל המדינות אנו עדים להתעוררות תרבותית אתנית , שבדרך כלל מושכת גם לאיהודים רבים . רביעית , יוזמות של ארגונים אמריקניים ( יותר משל ישראליים ) משפיעות על הקהילות במדינות האלה ולעתים אף מחוללות בהן תמורות , בייחוד מבחינת המבנה הקהילתי הפנימי , הכשרת רבנים ומורים , שיטות גיוס כספים ועוד . בהקשר הזה אין להמעיט בחלק המכריע שממלאת תנועת חב"ד . אף שמרבית יהודי אירופה אמנם רחוקים מלהצטרף לשורות חב"ד , נודעת לה השפעה גדולה . יחד עם זאת יש יהודים אמריקניים ואף ישראליים , בין תיירים ובין תושבי ארעי , שבאו לחפש אחרי שורשים משפחתיים , הנוטים לא פעם להמציא מחדש פולקלור יהודי . ההשלכות של תופעה זו עשויות להיות אמיתיות לגמרי , ובהקשר הזה אפשר גם לראות קו אופי חמישי : רות אלן גרובר , מומחית ליהדות מזרח אירופה , טוענת שהיהדות במרכז אירופה היא יהדות "וירטואלית" ואולי אף מלאכותית . התרבות היהודית מופצת באמצעות המדינה ובתמיכתם של לא–יהודים , למרות העדרן של קהילות יהודיות גדולות . אף שיש בהערה מידה של אמת , הרי גם מה שמתחיל את דרכו באופן מלאכותי עשוי ללבוש בהמשך צורה אמיתית .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|