|
|
Page:169
היוצאים מן הכלל של יהודי גרמניה לפני השלטון הנאצי . רבים מהמהגרים היהודיים החדשים ראו בגרמניה חברה מסבירת פנים שאינה נגועה כמעט באנטישמיות גלויה , מדינה של כלכלה משגשגת ופעילות רווחה שאין דומה לה במדינות קליטה אחרות . יתרה מזאת , בעיקר מבחינתם של מהגרים שחלק ממשפחתם נותרה מאחור , גרמניה היתה בגדר אפשרות קרובה מבחינה גיאוגרפית , ורבים מהם גם מצאו בה סביבה תרבותית אירופית מוכרת יותר . הדילוג אל מעבר לאוקיינוס האטלנטי נראה צעד קיצוני מדי , ובעיני היהודים האלה , מתבוללים רובם , ישראל הצטיירה כ " אוריינטלית מדי , " או כפחות מבטיחה מבחינה כלכלית , או כמובלעת מבודדת מדי בלב העולם הערבי . בהשוואה למהגרים אחרים , כגון הגרמנים ששבו לגרמניה ממדינות ברית המועצות לשעבר , רוב גדול מקרב המהגרים היהודיים היו בעלי הכשרה מקצועית מתקדמת והשכלה גבוהה . מנגד , זו היתה אוכלוסייה זקנה יחסית . רבים מקרב בני החמישים ומעלה , חרף כישוריהם הגבוהים יותר , היו לנתמכי סעד ו / או למבצעי עבודות נחותות במשרות חלקיות בגלל איבקיאותם בשפה הגרמנית . אבל הרבה מהגרים צעירים יותר , בגיל העמידה ומטה , נעשו ליזמים זעירים , ומרביתם פתחו חנויות ; מעטים מהם גם הסתבכו , מרצונם או על כורחם , במסגרות פשע הפועלות בקרב הקהילה הרוסית הרחבה יותר . רוב בני ה35-20– המשיכו בלימודים אוניברסיטאיים או שכבר החזיקו בתארים אקדמיים , והיו בעלי רקע טכני או מקצועי , בתחומים כמחשבים , משפטים ורפואה . יש גם סימנים לכך שהחלה לצמוח כלכלה יהודית אתנית , לפחות בערים גדולות כברלין . לפני כמה שנים , לאימתה של הקהילה היהודית שחבריה אינם יוצאי רוסיה , החליטו יהודים מוותיקי הצבא האדום ב " מלחמה הפטריוטית הגדולה " ( מלחמת העולם השנייה , ( שחיו כעת בברלין , להיפגש עם ותיקי מלחמה גרמניים מהוורמאכט להעלאת זיכרונות משותפים . האנקדוטה הזאת מעלה שתי נקודות מעניינות . ראשית , בשעה שיהודים אחרים בגרמניה רואים בחוויית השואה את הטראומה הגדולה , לא זה המצב בהכרח בקרב היהודים הרוסיים ; לדידם של אלה , האנטישמיות הרוסית של ימינו , ולפניה הגולאג , הם לא פעם החוויות הטראומטיות יותר . מכאן נובע שהזיכרון ההיסטורי שלהם הוא מסוג שונה , רבים מהיהודים ששבו לגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה התבוללו בחברה הגרמנית . המציאות השתנתה בסוף שנות ה70- עם בואם של מהגרים יהודים מרוסיה . מספרם של מהגרים אלה מוערך ב 140 , 000- ועוד כרבע מיליון הגישו בקשות הגירה לגרמניה . בתמונה : ריאיון עם מהגרים מרוסיה במשרדי היא"ס , 1989
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|