|
|
Page:166
שנות ה , 90– סוברים מקצת החוקרים , הוא ירד בכ 100 , 000– ובעשור שלאחר מכן מעריכים שנגרעו מן הקהילה עוד כ 30 , 000– נפש . מגמה זו מוסברת בשלוש תופעות עיקריות : ראשית , המבנה הפנימי של המשפחה היהודית גורם מעצם טיבו ששיעור הריבוי שלה , דהיינו המאזן בין לידות ופטירות , הוא אפסי או שלילי . שנית , יחידים עוזבים את מסגרות הציבור היהודי כקבוצת התייחסות חברתית ותרבותית ונטמעים בחברה הכללית . חלק מעזיבה זו ניתן לייחס למגמה הגוברת של נישואי תערובת . אמנם אין נתונים בדוקים על שיעור הנישואים בין יהודים ללא יהודים . ההערכות הרווחות הן שהיתה עלייה בשיעוריהם מפחות מ 5 % – בשנות ה30– ל 20 % – בראשית שנות ה60– ועד ל 35 % – באמצע שנות ה . 80– כיום ההערכה היא שבראשית המאה ה21– כל יהודי שלישי שמתחתן עושה זאת מחוץ לקבוצה היהודית . ומכיוון שרק חלק מהמשפחות הנוצרות בנישואים אקסוגמיים מחליטות להישאר בקבוצה היהודית , יש לעובדה הזאת גם השלכות דמוגרפיות . עם זאת חשוב לזכור כי רוב יהודי אמל " ט מעדיפים את ערכיה הלאומיים והתרבותיים של היהדות מערכיה הדתיים , ואין להם קושי בקליטת בני הזוג הלא יהודים בקבוצה היהודית . שלישית , הצטמקות מספרם של היהודים באמל"ט נעוצה גם בנטייה המוגברת להגירה אל מחוצה לה , מגמה הניכרת בעיקר בארגנטינה ובאורוגוואי . מניעי ההגירה היו תמיד כלכליים , ביטחוניים ופוליטיים : משברים כלכליים חמורים כמו אלה שפקדו את מקסיקו או הפוקדים את ארגנטינה ואורוגוואי ; ומשברים פוליטיים וביטחוניים שפקדו ארצות שונות כגון קולומביה , ונצואלה , צ'ילה , ברזיל , אורוגוואי וארגנטינה . והיו גם מניעים אידיאולוגיים ציוניים . כל אלה גרמו ליהודים רבים להגר למדינות אחרות באמל"ט , לצפון אמריקה ולאירופה או לעלות לישראל . קשה לאמוד את סך כל היהודים שעזבו את ארצות מגוריהם באמל"ט . מנתוני העלייה מתברר כי לפחות 78 , 000 יהודים הגיעו לארץ מאמל"ט בשנים . 2002-1948 מתברר שיש הבדלים ניכרים ביחס שבין מספר העולים שהגיעו מכל ארץ למספר היהודים היושבים בה כעת . הבולטות ביחס המספרי הגבוה הן אורוגוואי , ( 34 % ) ארגנטינה ( 31 % ) וצ'ילה . ( 24 % ) מן הצד האחר עומדות ברזיל , ( 10 % ) מקסיקו ( 9 . 5 % ) = ונצואלה . ( 7 % ) לעומת מגמת הצמצום המספרי בארצות האלה יש בארצות אחרות יציבות ובאחדות מהן אף היה גידול במספר התושבים היהודיים . מחקר דמוגרפי שנערך במקסיקו בשנת 1991 מורה על מגמה של יציבות ואף על צמיחה מסוימת . פנמה היא מהמדינות היחידות באמל"ט שמאזן הגירת היהודים אליהן ( בעיקר מישראל , ( מאז שנות ה , 70– חיובי . הקשר עם ישראל התנועה הציונית החלה את פעילותה באמל " ט כבר בראשיתה . ובראשית המאה ה20– כבר היו בה קבוצות ציוניות שארגנו מגביות ומסעי הסברה . מאז נכללה העבודה הציונית בצעדים הראשונים של כל התארגנות קהילתית . עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ואסונה של יהדות אירופה החלו המוסדות הציוניים המרכזיים להקדיש תשומת לב רבה יותר לקהילות אמל " ט , בראש ובראשונה למגביות של הקרנות הלאומיות , אך גם לעבודה ארגונית , הסברתית וחינוכית . ארצות אמל " ט החלו להופיע בסדר יומם של מנהיגי התנועה הציונית בארץ–ישראל ובארצות הברית . ההנהגות המקומיות ברבות מהארצות היו פעילות ביותר ביצירת דעת קהל חיובית לרעיון הקמת בית לאומי יהודי בארץ–ישראל , ופעלו למען הצבעתן של מדינות אמל " ט בעד תוכנית החלוקה בעצרת האו " ם ב29– בנובמבר . 1947 בהצבעה המכריעה תמכו בהצעת החלוקה 13 מדינות אמל " ט 40 % ) מכלל המדינות התומכות 6 , ( נמנעו ורק אחת התנגדה . עם הקמת המדינה רכשו להן התנועות הציוניות מעמד בכורה בהנהגת רוב המוסדות הקהילתיים באמל"ט . מאז שותפים רוב היהודים באהדה לישראל ומקומה של המדינה בדעת הקהל היהודית נעשה בלתי מעורער . הגישה החדשה הזאת ניכרת בכמה תחומים : בהתרחבות היחסית של לימוד השפה העברית גם בקרב התלמידים וגם בקרב המבוגרים ; בפנייה בלבדית לישראל לסיוע בתכנים , בהכשרת עובדי הוראה ובהבאת מורים ומנהלים שליחים למערכת החינוך היהודית ; בהשתתפות הפעילה של המוני יהודים באירועים ציבוריים המוקדשים למדינת ישראל ; בעלייה , שאליה פונים אלפי יהודים ברגעי משבר ביטחוני או כלכלי ; בביקורים שנתיים של מאות ואלפי צעירים , מורים , עסקנים קהילתיים ויהודים מן היישוב הבאים לישראל להשתתף בתוכניות לימוד ובהשתלמויות , בטיולים ובביקורים משפחתיים . ישראל מקובלת כמקום שאליו ניתן לפנות בבקשה לסיוע במצבי משבר . בדרך כלל נענתה ישראל בחיוב והושיטה את עזרתה . כך היה , לדוגמה , בארגנטינה שבשלטון הדיקטטורה של , 1983-1976 ששליחיה חטפו ורצחו אזרחים , ובהם מאות יהודים : ישראל מילטה מארגנטינה כחמש מאות נפש שחייהם היו בסכנה , וכמעט כולם הגיעו לארץ . נציגי ישראל אף התערבו אצל שלטון הגנרלים והצליחו לסייע לעשרות עצורים
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|