|
|
Page:148
הכללית של צרפת . פירושו של דבר היה התכווצותה של שכבת הבורגנות העליונה , היעלמותו ההדרגתית של הפרולטריון , ומעל לכול , עלייתו של מעמד בינוני רחב מאוד , הכולל את מרבית היהודים . ידוע היטב כי אחת מתכונותיו של המעמד הזה היא הפתיחות ויכולת הקליטה של רעיונות חדשים . הדגמה טובה לכך אפשר למצוא בשינויים החברתיים האדירים שהתחוללו ביהודי צפון אפריקה מאז הגעתם לצרפת . הם הסתגלו לסביבה הצרפתית המודרנית , החילונית והליברלית במהירות גדולה מן הצפוי . היהודים האלה , שהם רוב באוכלוסייה היהודית הכוללת של צרפת שבה 500 , 000 עד 600 , 000 תושבים , אימצו במהירות את דגם היהודים הצרפתיים הוותיקים מבחינת גודלו של משק הבית ומבחינת שיעורי הלידה , המוות , הנישואים ונישואי התערובת . על פי מחקר דמוגרפי שפרסמו בשנת 1984 סרג'ו דלה–פרגולה ודוריס בנסימון , יותר מ 23 % – מהיהודים ילידי מרוקו ותוניסיה המתגוררים בפריז רבתי דיווחו על רכישת תארים אקדמיים , ולפחות 18 % מן השאר הצהירו על סיום בתי ספר תיכוניים . המספרים האלה נמוכים אך במעט מאלה של האוכלוסייה היהודית הכללית 25 . 4 % ) ו 18 . 3 % – בהתאמה , ( אך גבוהים מאלה שבקרב היהודים ילידי אלג'יריה 14 . 2 % ) ו ( 15 . 6 % – ובקרב היהודים ממוצא מזרח אירופי 19 . 8 % ) ו . ( 11 . 8 % – רמת ההשכלה הזאת , שהיא גבוהה בהרבה מזו שהשיגו יהודי צפון אפריקה בישראל , משקפת בדרך מושלמת את מעמדם התעסוקתי החדש בצרפת . על פי אותו סקר עצמו , יותר מ 26 % – מן היהודים ילידי מרוקו ותוניסיה היו בעלי מקצועות חופשיים ומנהליים ( בהשוואה ל 25 % – מכלל יהודי פריז 16 % ;( מהם היו סוחרים ( בהשוואה ל 22 % – מכלל היהודים ;( כמעט 39 % היו פקידים ( לעומת 25 % מכלל היהודים ) ו 20 % – היו עובדים בלתי מקצועיים ( בהשוואה ל 9 % – מכלל יהדות פריז . ( ואילו היהודים האלג'יריים , כ 13 % – מהם הזדהו בסקר הזה כבעלי מקצועות חופשיים ( בהשוואה ל 5 % – עם הגעתם לצרפת 17 % , ( כסוחרים ( לעומת 35 % באלג'יריה 60 % , ( כפקידים ( לעומת , ( 20 % וכ 9 % – ( לעומת ( 25 % כעובדים בלתי מקצועיים . המספרים האלה מורים על דפוס של ניעות חברתית בולטת כלפי מעלה . אף שהיו צרפתים בלבם ובמוחם , לא היתה למהגרי סוף שנות ה50– ותחילת שנות ה60– מצפון אפריקה דעה נלהבת ביותר על צרפת , שגרמה להם אובדן כבד כשנאלצו לצאת מאלג'יריה ומחלקים אחרים של האימפריה הצרפתית . לפיכך , עם שובם אל מולדתם , חשו "שחורי הרגליים , " נוצריים ויהודיים כאחד , זעם ומפח נפש ככל שהתקדמו שיחות אוויאן על עתיד אלג'יריה . כשהגיעו לצרפת , חדורי סלידה מדה גול ומן הממסד הפוליטי הצרפתי בכללותו , היו המהגרים האלה קבוצה חסרת תקדים בתולדות היהדות הצרפתית , ביחסם הביקורתי למדינתם המארחת . ולכן , ערב מלחמת ששת הימים , הם ניצבו בראש ההפגנות ההמוניות ביותר שהשתתפו בהן מעולם יהודי צרפת , במחאה על מדיניות צרפת במזרח התיכון . מלכתחילה לא היו יהודי צפון אפריקה בצרפת ציוניים יותר משאר יהודי צרפת – אף שלרבים מהם היו קרובים בישראל . אבל נטישת ישראל בידי דה גול עוררה בקרבם מחדש את הכאב שחשו נוכח הפקרת אלג'יריה לערבים , "אותם" ערבים שלדעתם מאיימים עכשיו להשליך את היהודים הישראליים לים . מובן שבואם של אלפי יהודים מצפון אפריקה שינה לחלוטין את פניה החברתיות של יהדות צרפת , שנעשתה לקהילה היהודית השלישית בגודלה בתפוצות – אחרי ארצות הברית ורוסיה – ונטלה חלק ניכר בהתפשטותם של ביטויי החיוניות היהודית בצרפת . וכך , בעקבות מפגשם עם יהודי צפון אפריקה , החלו יהודי צרפת להגדיר את עצמם יותר יהודים ופחות יזראליטים . הם החלו להראות נכונות רבה יותר לפתח ביטויים חדשים לזהותם היהודית עם תכונות אתניות מובהקות יותר . הדבר הזה היה רחוק מאוד מן המרכיבים האוניברסליים של זהותם היזראליטית , שאותה ירשו ממורשת האמנסיפציה : "היה אדם בצאתך ויהודי בביתך . " עקב כך החלו דובריהם הרשמיים להשתמש בביטוי "הקהילה היהודית הצרפתית" – מונח זר לחלוטין ל"האידיאולוגיה הצרפתית" ואף מעורר סלידה בקרב היהודים סמוך לשואה ומיד לאחריה . ומאז מלחמת ששת הימים ואילך הם ביטאו בגלוי ובפומבי את הסולידריות שלהם עם ישראל ואת זעמם על מדיניותה הפרו–ערבית של צרפת במזרח התיכון בתקופת דה גול , ויצאו נגד ההאשמה שהטיח זה בעם היהודי בנובמבר , 1967 האשמה שכה הרבו לצטטה , שהוא "עם אליטיסטי , שתלטן ובטוח בעצמו . " אפילו אדם כריימון ארון , שהיה מרוחק מאוד מחיי הקהילה היהודית , מצא לנכון למתוח ביקורת על עמדת דה גול , ולבטא בגלוי את רגשי אהדתו לישראל , ערב מלחמת ששת הימים : "מעולם לא הייתי ציוני , בראש ובראשונה משום שאיני חש עצמי יהודי ... אך ידוע לי גם , בבירור יותר מאי–פעם בעבר , כי השמדתה של ישראל היתה פוערת פצע בעמקי ישותי . " מפגש בין קהילה מתבוללת למסורתית אך עדיין נותרה בעינה השאלה , כיצד התרחשה ההתעוררות הזאת , ובאיזו מידה היא אכן נבעה מן המפגש בין קהילה מתבוללת ישנה לבין קהילה מסורתית ששורשיה עמוקים יותר . רבים מהפרשנים פונים לאופיים המסורתי של יהודי צפון אפריקה כדי להסביר את המגמה החדשה הזאת בקרב יהדות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|