|
|
Page:145
הקולוניאלית , ויותר מכול – מבתי הספר החדישים שהקימה . מקרב הדורות הראשונים של בוגרי בתי הספר התיכוניים והאוניברסיטאות של הצרפתים צמח מעמד בינוני , שהיה רחב באלג'יריה יותר מאשר במרוקו ובתוניסיה . השכלה מודרנית , וביתר ייחוד צרפתית , החלה להיראות כתנאי מוקדם החלטי להצלחה חברתית ולקידום כלכלי , וגם כסימן היכר הכרחי לדימוי העצמי של האליטות החדשות . מכיוון שהאליטות החדשות של יהודי צפון אפריקה נולדו בחסותם של משטרים קולוניאליים , היה להן הרבה מן המשותף עם האליטות הצרפתיות , ובכלל זה הזיקה ההדוקה לצרפת והאמונה כי המשטר הצרפתי במגרב יימשך לעד , חרף ההבדלים הגדולים בין שלושת המשטרים הקולוניאליים שכוננה צרפת באזור . ההבדלים האלה , שהצטרפו למעמד הפוליטי המיוחד של כל אחד מן המשטרים האלה , היו , מצד אחד , פונקציה של משך הנוכחות הקולוניאלית , ומן הצד האחר , פונקציה של המדיניות המיוחדת שניהלה צרפת כלפי האוכלוסיות היהודיות בכל אחת מהמדינות . בתחום הזה , כמו גם בתחומים רבים אחרים , העדיפה צרפת לנקוט מדיניות של הטמעה באלג'יריה , להסתפק ברפורמות בתוניסיה ולהשאיר את הסטטוס קוו על כנו – עם מעט תיקונים פה ושם – במרוקו . מכל מקום , לאמונה בצרפת היו שותפים כולם , אפילו הציונים הפעילים במרוקו , שהאידיאליזם היהודי שלהם צעד יד ביד עם האידיאליזציה של התרבות והפטריוטיזם הצרפתיים . " שמרו על יהדותכם . זו הדרך הטובה ביותר להיעשות לצרפתים טובים " , זו היתה העצה שהשיא לקוראיו הביטאון הציוני המרוקני , ל'אוניוור אילוסטריי , ערב מלחמת העולם השנייה . כמה חודשים לאחר מכן נחלו יהודי צפון אפריקה אכזבה מרה , כשהחילה עליהם צרפת של וישי את החוקים האנטישמיים – שכללו בין היתר שלילת אזרחותם הצרפתית של יהודי אלג'יריה . ואולם אחרי המלחמה הם נטו להמעיט בחשיבות האירוע , והעדיפו לראות בו פרק קצר וחולף במסכת הייסורים הארוכה שלהם . עד מהרה נעשו שקועים עד מעל לראשם באירועים הדרמתיים החדשים בתחום הדה–קולוניזציה של המגרב , שבתוך זמן קצר אתגרו את נוכחותם ואת נוכחות הצרפתים בצפון אפריקה . הגירתם של יהודי צפון אפריקה לצרפת החלה , למעשה , זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה , והיקפה גדל בשנות ה , 50– כשבאו יהודים רבים ממצרים , עם עלייתו של נאצר לשלטון ( 1952 ) ואחרי מערכת סיני , ( 1956 ) וכן ממרוקו ומתוניסיה , עם תום שלטון החסות של צרפת בארצות האלה . ( 1956 ) המתיחות שנשתררה ביחסי צרפת ותוניסיה כשזו דרשה לפנות את הבסיס הימי הצרפתי בביזרטה , ( 1961 ) ואחר כך עצמאות אלג'יריה , ( 1962 ) הביאו בעקבותיהן כ 150 , 000– יהודים לצרפת , וגרמו להכפלתה של האוכלוסייה היהודית בצרפת בן לילה . היהודים האלה , שדבקו בייחודיות הדתית המקובלת עליהם ובמסורותיהם , נתגלו כקבוצה אתנית דינמית שהחלה להשתלב בקרב יהדות צרפת ובחברה הצרפתית בזמן שיא ובקלות מפתיעה . שינוי בעקבות ההגירה מצפון אפריקה ההגירה היהודית מצפון אפריקה לצרפת , שעלה בגורלה לחולל שינוי עמוק ביהדות צרפת , היא בלי ספק מקרה יחיד במינו מבין ההגירות היהודיות בתקופתנו . אין היא דומה לשום הגירות קודמות של יהודים לצרפת , אף לא לעלייתם של יהודי צפון אפריקה לישראל , שנתרחשה באותו הזמן . יש אפילו פחות מן המשותף בינה לבין הגירת יהודים מאירופה לצפון אמריקה ולדרומה . מה שמייחד את ההגירה הזאת הוא הקרבה הגיאוגרפית והתרבותית וההמשכיות הפוליטית שבין ארצות המוצא לארץ היעד . לאחר שחיו בארצות שהיו בשליטה צרפתית ארוכת שנים , הגיעו המהגרים הצפון–אפריקניים לצרפת כשהם מצוידים בידע מושלם בשפה , בהיסטוריה , באקלים ובמנהגים של ביתם החדש . צרפת לא היתה להם ארץ זרה לחלוטין . למעשה , רבים מהם כבר עשו תקופות ארוכות בצרפת טרם הגירתם , בבואם אליה לרכוש השכלה גבוהה , לבלות חופשה או למלא שירות צבאי . ליהודי אלג'יריה – כמו לכל 800 , 000 הצרפתים האירופיים שנולדו או חיו באלג'יריה – שבאו לצרפת ביולי , 1962 היה בכך משום שיבה למולדת יותר מהגירה . הודות ל"צו כרמיה" משנת – 1870 שחודש ב – 1943– הם נהיו אזרחים צרפתיים , וכמו כל ה"פייד נואר" ( שחורי רגליים , כינוי למתיישבים הצרפתיים באלג'יריה ) הם קיבלו גם את כל השירותים הסוציאליים שסיפקה הממשלה לצרפתים השבים למולדת . וכך , שלא כיהודים ממזרח אירופה שהגיעו לצרפת לפניהם בשנות ה20– וה30– של המאה ה , 20– הם לא היו מוכרחים להישען כמעט אך ורק על מקורות פרטיים , או על הסיוע המוגבל שנתנו להם ארגונים קהילתיים של יהודים . זאת ועוד , בשל ההמשכיות המנהלית שבין צרפת למושבותיה הצפון אפריקניות , היו רבים מהעוברים לצרפת מסוגלים לחזור מיד אל משלחי היד הקודמים שלהם . במקרה שהיו עובדי המדינה – שוטרים , מורים וכד' – לווה המעבר לצרפת ביתרונות ובקשיים הרגילים של כל שינוי במקום תעסוקה . יחד עם זאת היה הממסד היהודי בצרפת יעיל מאוד בתהליך הקליטה החברתית והדתית של פליטי צפון אפריקה . בימים הראשונים של יציאת אלג'יריה , ביולי , 1962 היו צוותים של מתנדבי FSJU נפגשים בכל שעות היום והלילה עם הבאים
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|