|
|
Page:130
ביטויים של אנטישמיות כמוסה להגביל את התקדמותם . לא מפתיע שהיהודים מגיעים להישגים השכלתיים גבוהים יותר מכל קבוצה אתנית או דתית אחרת בקנדה . בשנת 1991 היה ל 55 % – מן הגברים ול 50 % – מן הנשים , בקרב הצעירים היהודיים בני , 34-25 לפחות תואר ראשון ; השיעור הקנדי התואם עמד באותה שנה על 16 % גם בקרב הגברים וגם בקרב הנשים . בכל עיר קנדית מורות הסטטיסטיקות שיהודים מיוצגים באחוז העולה על חלקם באוכלוסייה בתחומי הרפואה , המשפטים והחשבונאות , וגם במקצועות של שירות לציבור כגון הוראה ועבודה סוציאלית . פוריותם של היהודים הקנדיים נמוכה הרבה מזו של הקנדים הלא–יהודים , חרף העובדה שפחות נשים יהודיות הן חשוכות ילדים , ושיעור הגברים והנשים היהודיים הנישאים גבוה יותר . נתוני המצב המשפחתי במפקד התושבים של 1991 מראים , שהסבירות לגירושים או לפירוד בקרב היהודים הקנדיים נמוכה יותר מאשר בקרב הקנדים הלא–יהודים ובקרב יהודי ארצות הברית . כמו כן שכיחותם של ילדים הנולדים מחוץ לנישואים , של חיים משותפים בלא נישואים ושל משפחות חד–הוריות נמוכה יותר בקרב יהודים . העיר ונקובר נוטה להיות אופנתית יותר בתחומים האלה , מונטריאול וטורונטו – שמרניות יותר . אך אתגרי המודרנה נכנסו אל חיי המשפחה היהודית , בעיקר באמצעות הפמיניזם היהודי , בהשפעתו על חיי הדת . יש כעשר רבניות פעילות בקנדה , באופן יחסי הרבה פחות מאשר בארצות הברית . חגיגות הבת מצווה הולכות ומתרבות בקרב היהודים שאינם אורתודוקסים , ובקרב האורתודוקסים מופיעים טקסים חדשים , כגון נשיאת דברי תורה מפי נשים בשעת קידוש . בראש הקונגרס היהודי הקנדי כבר עמדו שתי נשיאות , ובמוסדות הפדרציה היהודית בולטות נשים יותר מבכל זמן . יש נכונות רבה יותר לקבל את תופעת היהודים ההומוסקסואלים , אך היחס כלפיהם עדיין שונה במגזרים הדתיים השונים . האוכלוסייה היהודית המבוגרת משלמת את מחיר דעיכתן של המשפחות הרב–דוריות . כיום נמוכה בקנדה הסבירות שיהודים בגילים מתקדמים יתגוררו עם ילדיהם הבוגרים . שיעורי הנישואים המעורבים בקנדה הולכים וגדלים , ובתחילת המאה ה21– הם הגיעו , בקרב היחידים היהודיים , לכדי . 30 % השיעורים האלה נמוכים מאלה הקיימים בקבוצות מיעוטים אחרות בקנדה ומאלה הקיימים בקרב יהודי ארצות הברית . הם גבוהים יותר במערב קנדה , ונמוכים יותר בטורונטו ובמונטריאול . התופעה קיימת ברוב המשפחות הקנדיות הלא–אורתודוקסיות וגם במשפחות אורתודוקסיות רבות . סביר להניח , שיהודים מדור שלישי או רביעי או ממשפחות דתיות פחות , נוטים יותר להינשא לבני דתות אחרות . יחד עם זאת , על פי הסקרים , רוב יהודי קנדה יציבים בעמדתם נגד נישואי תערובת . בנושא הזה חולקים היהודים בבירור על דעת הקהל הקנדית , התומכת בתוקף בנישואי תערובת בין פרוטסטנטים , קתולים ויהודים , ובין קבוצות אתניות או גזעיות שונות . הטלת קלון בנישואי תערובת כבר אינה מועילה בחוגים שאינם אורתודוקסיים . הבסיס של חיי הקהילה היהודית–הקנדית הוא איתן . בהמדריך היהודי של מונטריאול לשנת 2000 מוזכרים יותר מ100– מרכזים קהילתיים יהודיים , לבד מבתי כנסת ובתי ספר . מדריך השירותים הקהילתיים היהודי של טורונטו רבתי הוא סיכום מדהים של חיים קהילתיים מאורגנים . זוהי רשימה מוערת ובה ארבעה עמודים על מרכזים קהילתיים יהודיים , שישה–עשר עמודים של שירותים חינוכיים ובתי ספר , שניםעשר עמודים של ארגונים הקשורים לישראל או לציונות , ושלושים עמודים המוקדשים ל"חיי קהילה מאורגנים . " יש כאן סתירה מרתקת : בעוד שהזהות היהודית של פרטים נתונה לסכנה של ההתבוללות ונישואי התערובת , משגשגים הארגונים הקהילתיים היהודיים . היהודים הקנדיים מרוכזים באזורי מגורים משותפים יותר מכל קבוצת מיעוטים אחרת בערים הקנדיות . אך השכונות היהודיות עצמן אינן זהות זו לזו . בטורונטו ובמונטריאול יש בערים הגדולות , מונטריאול וטורונטו , נמצאים מאות מרכזים קהילתיים מאורגנים , ובהם רבים הקשורים לישראל ולציונות . בתמונה : טקס שבועת אמונים למדינת ישראל בבית הספר היהודי במונטריאול , 1959
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|