|
|
Page:126
פוסט–מודרניזם ויהודי צפון אמריקה אנדראה מוסט המודרנה היהודית , בייחוד בצפון אמריקה , נשתנתה לקראת סופה של המאה ה20– בהשפעתה של התנועה התרבותית , הפילוסופית והאסתטית של הפוסט–מודרניזם , שיצרה מגוון רחב של צורות התייחסות חדשות לזהות היהודית . שלא כמודרניזם , שהיה משמיע קינה על הפיצול שמביאים עמם החיים בגולה , מאמץ הפוסט–מודרניזם אל חיקו את הפיצול הזה . חיי הנדודים , שנראו בעבר כפגם ייחודי של החיים היהודיים , נתפסים עכשיו , בתרבות הגלובלית המשתנה והולכת , כחלק מן המצב האנושי . התנועה היהודית הפוסט–מודרניסטית היא , במובנים רבים , תנועה צפון–אמריקנית , וניתן לתארה בדרך הטובה ביותר באמצעות סיפור שיהודי אמריקה מספרים לעצמם , אף שהוא הולם גם את כל התפוצה הדוברת אנגלית , ובכמה מובנים גם את יהודי אמריקה הלטינית וצרפת . הסיפור מתחיל בשלהי המאה ה , 19– עם בוא הדור הראשון של המהגרים ממזרח אירופה . הרעיון ה"דורי" הוא כאן מבנה מלאכותי , והוא עוקב אחרי התפתחותה של משפחה יהודית מדומה , הידועה היטב מן הספרות , הקולונע והתיאטרון של צפון אמריקה . הסיפור הוא פישוט של ההטרוגניות המורכבת של הקהילה היהודית ההיסטורית של אמריקה . אבל יש לו תהודה אמיתית בין יהודי צפון אמריקה ונודעת לו השפעה רבה על היווצרותה של הזהות היהודית . הדור הראשון ( כך מספר הסיפור ) היה דור המהגרים . המוני העניים הנדכאים שברחו מרוסיה , מפולין ומהונגריה בראשית המאה ה20– חצו בתעוזתם את האוקיינוס האטלנטי ונלחמו את מלחמת הקיום בצד הדרומי–מזרחי של ניו יורק וברבעים היהודיים של פילדלפיה , בבוסטון , במונטריאול , בשיקגו ובכל המקומות האחרים . הם חיו בעולם החדש , אבל דיברו , היו לבושים , אכלו והתפללו כיהודי העולם הישן . על פי הנרטיב המיתי , זהו הדור הטרום–מודרני . הוא אותנטי , שלם עם עצמו , מסורתי . צאצאיו , בני הדור השני , התנערו מהמנהגים שהביאו הוריהם מן העולם הישן ואימצו להם בהתלהבות עצומה את סגנון החיים האמריקני המודרני , מתוך שהם דוחים מעליהם את היידיש , את היהדות האורתודוקסית , את שמותיהם היהודיים ואת המאכלים והבגדים וההרגלים הישנים . הדור השני החזיק מעמד בשנות המשבר הגדול , הצליח בעסקיו בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה , כבש לו מקום בקרב מעמדות הביניים , התבולל בתרבות האמריקנית ושלח את בניו ובנותיו לאוניברסיטאות היוקרתיות . אחדים מתוכו נישאו ללא–יהודים . אף שכמעט כולו עבר את שנות המלחמה בביטחון יחסי מפני הנאצים , חשו רבים מתוכו בנקודה זו אחרת של חייהם את השפעתה של האנטישמיות . ניתן לראות בדור השני הזה דור מודרני שאימץ את הטמיעה ואת התחושה של הזהות העצמית המפוצלת . הדור הזה האמין בהבטחה הגלומה באמריקה , האמין בנרטיב הגרנדיוזי של ארץ ההזדמנויות הלא מוגבלות , של הסתמכותו של האדם על עצמו , של החירות . בני הדור הזה אימצו להם גם נרטיבים סוחפים נוספים כדוגמת הציונות והסוציאליזם . הדור השלישי , דור נכדי המהגרים , השלים את לימודיו באוניברסיטאות , במימון הכספים שהרוויחו הוריו בעסקיהם , רכש תארים אקדמיים והגיע בקלות אל מעמד הביניים העליון . רבים יותר מתוכו נישאו ללא–יהודים והרחיקו את עצמם אף יותר מחיי הקהילה היהודית . מעטים בלבד חוו אנטישמיות גלויה , והרקע היהודי שלהם הציב רק מכשולים מעטים לפני מסלול התקדמותם החברתית והכלכלית . בשלהי שנות ה50– ובשנות ה60– היו לא מעטים בדור השלישי הזה שהחלו להרהר בריקנות שחשו בחייהם התרבותיים והרוחניים . תחילה פנו רבים לסגנונות חיים "אלטרנטיביים , " אבל לקראת סוף שנות ה70– החלו כמה מהם לחוש רגשי נוחם על אובדנו של העולם היהודי ה"אותנטי" של סביהם , העולם שהוריהם ( כך סברו ) דחו מעליהם בקלות ובשלמות . הם בחלו באחידות של חיי הוריהם בשכונות שמחוץ לעיר והשתוקקו לשוב אל ה"יידישקייט" של החיים בשכונות של דרום–מזרח מנהאטן . זה הדור שהביא לידי כך שכנר על הגג וספרו של אירווינג האו העולם של אבותינו נעשו לרבי מכר . בני הדור הזה גילו מחדש את המוזיקה של הכלייזמרים והחלו ללמוד ולזכור את שפת היידיש , יצאו לשוטט כתיירים בדרום–מזרח מנהאטן , שרטטו טבלאות יוחסין גניאלוגיות מורכבות לעקוב אחרי מוצא משפחותיהם אף לפני הגיען לשטעטל של מזרח אירופה ותרמו כסף להקמת המוזיאון של אליס איילנד . רבים חזרו בדרך זו או אחרת ליהדות , אחדים בהצטרפות לתנועה היהודית של התחייה מחדש , אחרים מתוך שיבה לאורתודוקסיה . את הדור בעל התודעה הזאת ניתן לתאר בקלות דור מודרניסטי שהתאכזב מהבטחותיהם של החיים האמריקניים ומן המודל של הטמיעה . הם מודרניסטים , לא פוסט–מודרניסטים , משום שהם מאמינים שפעם נתקיימה שלמות , שנתפרקה . כאמנים המודרניסטים של ראשית המאה ה20– הם עוסקים בפרויקט חברתי–אתנוגרפי של שחזור . ועם זאת הקשר ההדוק שלהם לציונות , לליברליות האמריקנית ולרעיון "הקהילה" היהודית מעיד על קיומה של אמונה שנשתיירה באיחוי הקרעים של המודרניות .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|