|
|
Page:125
בחמישים השנים האחרונות , ושיעור נישואי התערובת , שגדל באותה תקופה . שני הנתונים הסטטיסטיים האלה , הנוגעים בטבעם של גבולות האהבה והשנאה בין יהודים לאמריקנים אחרים , אינם משמשים עוד מדדים הולמים למצבם של יהודי אמריקה . אם מבודדים אותם משאר גורמים , הם מציגים תמונה מעוותת של מצבה הנוכחי של הזהות היהודית האמריקנית ושל הסיכויים להמשך הקיום היהודי . אפשר ללמוד מהם על המידה שבה החברה האמריקנית מקבלת או דוחה יהודים , אך הם אינם מוסיפים כל תובנה בדבר האופי המשתנה של החיים היהודיים , הזהות היהודית והביטוי היהודי . כדי להבין את הזהות היהודית האמריקנית בימינו , חיוני להתחיל לפתח תמונה רחבה יותר של יחסי הגומלין שבין היהודים לחברה האמריקנית . אחד התחומים שראוי להתמקד בו יותר הוא הדדיות החדירה יהודים–אמריקה . בתקופה מוקדמת יותר , כשהיהודים היו מיעוט מקופח , היתה התנסותו של הפרט תלויה בקבלתו לחבר 1 ת בקבוצה או בדחייתו ממנה . באותה העת היה הגיוני שהקהילה היהודית באמריקה תעקוב אחר גילויים של השמצה , אפליה ואנטישמיות , שכוונו מצדה של החברה בכללותה כלפי יהודים . כיום אין בהיותו של אדם יהודי משום מחסום חברתי בפני יכולתו להתקדם – ואכן , כקבוצה , היהודים הם כיום בין הקבוצות האתניות האמריקניות המחזיקות ביתרונות רבים ביותר – ואולם ההשלכות של ההתקבלות הזאת בחברה , שזה מקרוב נתבססה , טרם נחקרו במלואן . יהודים באמריקה זוכים להצלחה יוצאת מן הכלל כאזרחים אמריקניים : הם מכהנים בבית המשפט העליון , ייצוגם בקונגרס גדול משיעורם באוכלוסייה , הם משתתפים במרוץ לנשיאות , ויוצרים תרבות אמריקנית בכל צורותיה . בעבר די היה בעצם התווייתו של אדם כיהודי כדי להכתיב התנהגות ( עד נקודה מסוימת , ( ואילו היום היא אינה מכתיבה כמעט כלום אם לא נלווית אליה מחויבות נוספת מצדו של הפרט . המחויבות להיות יהודי היא דבר העשוי ללבוש צורות שונות מאוד בקרב פרטים שונים , אף שהם עשויים כולם לחלוק מאפיין משותף , הרקע היהודי שלהם . וכיוון שבחירה אישית או קבלת מחויבות ממלאות כיום , יותר מבכל תקופה אחרת בהיסטוריה היהודית , תפקיד חשוב בקביעת אופי יהודי 1 תו של אדם ( כלומר , בבחירתו "להיות בפנים" או "להיות בחוץ , ( " צריך המחקר העכשווי של יהודי אמריקה לפתוח צוהר אל אופייה והיקפה של הבחירה הזאת . דרושים מדדי זהות חדשים , בעיקר אלה הנוגעים למחויבות ולהחלטה האישית בנוגע ליהודיותו של אדם . רוב החוקרים מסכימים שאמריקה שונה מכל מקום אחר שיהודים חיו בו , אף שאין ביניהם הסכמה בנוגע להשלכותיו של הדבר הזה . יש הכרה נרחבת בעובדה שאמריקה היטיבה עם היהודים כפרטים מכמה סיבות . פתיחותה , ואמונתה בשוויון זכויות ובהטרוגניות חברתית הבטיחו אפשרות רכישה של מעמד חברתי , וגם של עושר , באמצעות הישגים אישיים ולא באמצעות השתייכות קבוצתית . האנטישמיות לא שימשה כלי בידי הממשל או מדיניות של כנסייה מעולם . הוויכוח על השפעתה של אמריקה על ה"יהודי 1 ת" ועל ביטוייה נותר אפוא פתוח . חוקרים רבים מאמינים שאמריקה תורמת לשחיקה בתחושת היהודי 1 ת של הפרט . אחרים מפרשים את הראי 5 ת בדרך אחרת ומוצאים בהן עדות שאמריקה משאירה ליהודים חופש לבחור על מה ממורשתם הם רוצים לשמור , את מה הם רוצים לתקן , ואת מה להמציא מחדש . עובדה זו תורמת לרבגוניותה של יהדות אמריקה , אך גם לחיוניותה וליצירתיותה . לקריאה נוספת : University Press : Bloomington and Indianapolis , Self , Family and Community in America , Indiana Steven M . Cohen and Arnold M . Eisen , The Jew Within : . Deborah Dash Moore , To the Golden Cities : Pursuing 2000 Robert M . Seltzer and Norman J . Cohen ( Eds . ) , The Press : Seattle , 1995 . Half of the 20 Century , University of Washington Samuel C . Heilman , Portrait of American Jews : the Last Free Press : New York , 1994 . the American Jewish Dream in Miami and L . A ., The 1985 . and Their Lives Today , Summit Books : New York , Charles Silberman , A Certain People : American Jews America's Jews , Harper & Row : New York , 1988 . Leonard Fein , Where Are We ? : The Inner Lives of Press : New York , 1995 . Americanization of the Jews , New York University
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|