|
|
Page:121
מגמות ושינויים בתפיסת הזהות היהודית בארצות הברית בת–עמי הורוביץ הניסיון להבין "זהות יהודית" באמריקה אינו עניין פשוט . חוקרי יהדות אמריקה משתמשים במושג בדרכים מגוונות . בעיני אחדים משמעותו עניינים הנוגעים ליהדות – דבקות באמונה ובאורח חיים . אחרים שמים דגש באתניות ובנאמנות קבוצתית , המתבטאות בערכים כגון חשיבות החינוך או ההישגים הכלכליים , או העדפות בתחום המזון . יש למושג גם השלכות פוליטיות : הזהות היהודית נתפסת כגורם משפיע על הצבעתם של אנשים בבחירות ועל הסוגיות המעסיקות אותם . וכך עשויה עמדתו של אדם בשאלת התפילה בבית ספר ציבורי , או בדבר תמיכתה של ארצות הברית בישראל , או בדבר הזכות לבצע הפלות , להיתפס כקשורה באורח כלשהו לזהותו היהודית . אבל , מעבר לשימושים האלה במושג הזה , שזור הדיון בזהות היהודית האמריקנית במקרים רבים בהתייחסות לחיים היהודיים באמריקה , ובתוך כך בשיפוט בנוגע לשאלה אם יהודי אמריקה מעורבים בחיים יהודיים או מחויבים להם במידה מספקת , שתבטיח את המשכיותם גם בעתיד . כאן ייעשה מאמץ לבחון את הזהות היהודית מכמה נקודות מבט , המשקפות את זוויות ההסתכלות השונות הרווחות בין העוסקים במחקר של יהודי אמריקה . בבסיסה של כל גישה עומדת שאלה ביקורתית אחרת , והבנתן של השאלות האלה היא אחד האמצעים להתמודד עם המורכבויות הקשורות במשמעותה ובמצבה של "זהות יהודית אמריקנית . " במהלך כל המאה ה20– היתה השאלה העיקרית הנוגעת לזהות היהודית האמריקנית , "עד כמה יהודי אמריקה יהודים " ? שאלה שביטאה שני היבטים של השתלבות המהגרים היהודיים באמריקה – שאיפתם להיעשות לאמריקנים ויחסיהם עם יהודי 1 תם . לבחינת השאלה הזאת השוו חוקרים בין תהליך האמריקניזציה של יהודים לזה של קבוצות אתניות אחרות . וכן השוו חוקרים אחרים , כשחקרו את מידת השמירה על היהודי 1 ת , בין דורות עוקבים של יהודים – מהגרים , ילדיהם ונכדיהם – בנוגע לרמת קיומו של אורח החיים היהודי שלהם . האם נעשו יהודים מחויבים יותר או פחות ליהודיותם , מעורבים יותר או פחות מבחינה דתית ? וכן הלאה . מאז שנות ה90– של המאה ה20– צצה ועלתה שאלה שונה לגמרי : "במה מתבטאת יהודיותם של יהודי אמריקה " ? השאלה הזאת , העולה מתוך מערך שונה של נסיבות חברתיות , עוסקת באופנים השונים שאנשים מתייחסים בהם ( אם בכלל ) לעצם היותם יהודים . שתי השאלות האלה יהיו מסגרת הדיון בזהות היהודית , אף שהן שונות עד מאוד זו מזו . השאלה הראשונה , עד כמה יהודי אמריקה יהודים ? מעידה על חרדה : האם הם יהודים מדי ( כלומר שונים מדי ) מכדי להיעשות אמריקנים , או שמא אינם יהודים דיים . בניגוד לזו , השאלה השנייה , החדשה יותר , במה מתבטאת יהודיותם של יהודי אמריקה ? מנוסחת ניסוח פתוח יותר ויש בה פחות מן השיפוטיות , והיא נשאלת ברוח חקרנית , ומאפשרת את קיומן של תשובות רבות . החרדה באשר ל"המשכיות היהודית" כבר אינה מגולמת בעצם השאלה . ואכן , ניכר בה ביטחון בדו–קיום של האמריקני 1 ת והיהודי 1 ת – שתי אלה אינן נתפסות עוד כמוציאות מכלל אפשרות זו את זו . עד כמה יהודי אמריקה יהודים ? גמר מלחמת העולם השנייה ב1945– יצר קו שבר מבחינת יהודי היבשת , ובה קבוצות קטנות של יהודים שותפים לדעה שביקשו אינטימיות וחדשנות שלא היו בנמצא בקהילות גדולות . היא עודדה התנסות מעשית בחוויות דתיות ורוחניות . היא חיפשה דרכים גם אל בעלי רקע דתי מוגבל וידע זעום במקורות היהדות . תנועת ה"חבורות , " שעמדותיה וגישותיה באו לידי ביטוי בהקטלוג היהודי , ספר עזר להתחדשות יהודית שהופיע באותו עשור , ושיקפו את החוויות וההתנסויות של "מחנה רמה" של התנועה הקונסרבטיבית , התחזקה במשך הזמן עם הצטרפותה של "תנועת ההתחדשות היהודית . " גם אין ספק שהיא הושפעה מן התחייה הדתית הכללית שהתרחשה באותה תקופה בארצות הברית – כמו שתמיד הושפעה היהדות מן החיים הדתיים הסובבים . תנועת התחדשות זו ( המאורגנת בזיקה רופפת ל"אלף , " הברית להתחדשות יהודית ) היא מאמץ לחיפוש משמעות דתית מחוץ לדגמים הממוסדים של היהדות ולמציאת מזיגה בין היהדות לבין מרכיבים של דתות אחרות . אף שהחלה כסוג של תנועה ניאו–חסידית , "ההתחדשות היהודית" היא היום לאין ערוך רבת–פנים יותר . היא מגדירה את עצמה מבקשת " להביא יצירתיות , רלוונטיות , שמחה ומודעות כול–כוללת לפעילות הרוחנית" כאמצעי ל"השגת איזון ושלמות , " כנאמר באתר האינטרנט של "אלף . " כאשר בוחנים את אופייה הדתי של היהדות האמריקנית בשנים שלאחר , 1945 אי אפשר שלא להתרשם מיכולתה של הדת עתיקת היומין לקיים את עצמה ולהתחדש , גם בתקופה שבה נדמה כי הרוב זונח את מעורבותו הפעילה בה .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|