|
|
Page:119
מתורתו ש"חזרו בתשובה" היה מועט יחסית ( קרוב לוודאי פחות מ 2 % – מיהודי צפון אמריקה , ( הרי עצם קיום תופעה שכזו בתקופה שבה נראתה החילוניות כשלטת , נחשב אות לתחייה דתית . בין חסידי ליובביץ' היו שראו בו עצמו ( גם לאחר מותו ) את המשיח , ואילו אחרים בתוכם הסתפקו בכך שראו בו רק את מבשרה של הגאולה הממשמשת ובאה . חרף כל הסימנים האלה של תחיית האורתודוקסיה הדתית בין יהודים ( שמקצתם חפפו מגמות דומות בקרב נוצרים באמריקה , ( היו חמישים השנים האחרונות תקופה שבה פנו יהודים אמריקניים רבים – אולי אף רובם – לביטויים חילוניים של היהדות . נטייתם של יהודים , בייחוד ילידי הרבע האחרון של המאה ה , 20– לזהות את יהודיותם כסוג של יהדות תרבותית , תופסת תאוצה רבה , והמושג להיות "יהודי טוב" מוגדר ברוב המקרים במונחים מוסריים , ולא בשמירת מצוות ובאורח חיים דתי . הנטייה הרווחת כעת בין יהודים באמריקה היא להגדיר את עצמם במונחים תרבותיים ואף אתניים – יותר כעניין של מורשת מאשר כמתכון להתנהגות ביומיום . שיעור היהודים המקפידים על שמירת השבת או שומרים על הכשרות גם בבית וגם מחוצה לו , ירד עד כדי . 10 % גדול מהם מספר האוכלים מזון המוכן ב"סגנון כשר , " ואילו הרוב המכריע חוגגים למען הילדים חגים כחנוכה , עורכים סדר פסח ומשתתפים בתפילות הימים הנוראים . חלק ניכר מהביטויים הדתיים של יהודי אמריקה סובבים סביב הילדים ועיקר עניינם בעריכת היכרות לדור הבא עם מנהגים יהודיים , ולא בחיים דתיים למען המבוגרים . בכמה מהחוגים האורתודוקסיים , בעיקר בקרב הצעירים חניכי ישיבות באמריקה ובישראל , רווחת ברבע האחרון של המאה ה20– תרבות דתית מעין פונדמנטליסטית . יש כאן במידה רבה מרד נגד הלחצים למען מודרניזציה וחילון . אמנם רוב הצעירים היהודיים באמריקה אינם נוהים אחר סוג זה של יהדות – והם נוטים להיות פחות דתיים מהוריהם – אבל האירוניה היא שבקרב האורתודוקסים נוטים הצעירים להיות קיצוניים יותר מהוריהם . יש כאן דפוס של התפצלות בקרב הדור הצעיר של יהודי אמריקה – הרוב המכריע נוטה למחויבות דתית מצומצמת יותר , אבל מיעוט עיקש מקצין את עמדותיו ואמונותיו ואת אורח החיים הדתי שלו . נוכח המשיכה שחשים מרבית הצעירים היהודיים באמריקה ליהדות חילונית ותרבותית ונטייתם של צעירי האורתודוקסים להקצין את עמדותיהם , קשה יותר ויותר להחזיק בעמדות מרכזיות ומספר הנוקטים אותן מתכווץ והולך . התופעה הזאת ניכרת בכל הזרמים הדתיים . יתר על כן , רובם המכריע של יהודי אמריקה זוכה רק לחינוך יהודי מצומצם ביותר ורבים מתוכם נותרים בורים גמורים בעניינים יהודיים . רוב היהודים אינם מסוגלים לקרוא את המורשת הדתית היהודית בשפות המקור , עברית וארמית , והם נזקקים לתרגומים לאנגלית . החינוך הדתי היהודי , במקום שהוא קיים , מוגבל בגיל בית הספר היסודי לכמה שעות בשבוע והוא מסתיים בדרך כלל אחרי חגיגת הבר או הבת מצווה . עקב כך רואים רוב היהודים את היהדות מבעד לפריזמה של ניסיון ילדותם וברמת התובנה שהיתה להם אז . לא אחת הם מגלים בקיאות רבה בדת המארחת יותר מאשר בדת היהודית . ואולם , יחד עם זאת , אותם יהודים אמריקניים מכל זרם שהוא הבוחרים לתת לעצמם או לילדיהם חינוך יהודי ראוי , מוצאים כי ההזדמנויות לכך נעשו מפותחות ומגוונות אולי יותר מבכל זמן : בתי ספר של יום , ישיבות , לימודים יהודיים באוניברסיטאות , מחנות קיץ , סמינרים חינוכיים של סוף שבוע , מכונים לעיצוב מנהיגות צעירה , לימודי יהדות באינטרנט – כל אלה עומדים עכשיו לרשות המבקשים להרחיב את הידע שלהם ביהדות . יש דו–קיום בין מודרניות לדתיות . יהודים שיעור המקפידים על כשרות ועל שמירת שבת ירד בין יהודי ארצות הברית ל , 10 % - והנטייה לזהות יהודיות עם תרבות עולה . בתמונה : "יוניון טמפל" בברוקלין , המשמש לא רק מקום תפילה , כי אם גם מקום שבו נערכות פעולות תרבות חילוניות ופעולות חברתיות ויש בו גם אולם התעמלות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|