|
|
Page:108
ההפגנה של הזהות היהודית בציבור לתופעה נורמטיבית בקרב יהודי הדור השלישי והיא מאתגרת את הנחות היסוד שעליהן נשענו ניתוחים של חיי הקהילה היהודית . ליהודים אמריקניים בני הדור השני , ובעיקר השלישי , אופיינית מעורבות רבה בארגונים יהודיים . הורי הוריהם השתייכו ל"לאנדסמאנשאפטים , " שהתבססו על קהילות המוצא שלהם באירופה . הארגונים האלה , שהחלו את דרכם בדרך כלל כארגוני "חברה קדישא , " היו סוכנים של אמריקניזציה ושימשו רשתות איתנות של ידידות ותמיכה . ככל שנעשו אמריקניים יותר , הצטרפו ההורים והורי ההורים בני הדור השני לארגוני אחווה וסעד , דוגמת "בני ברית , " ולמועדוני "קאנטרי" יהודיים , ובעלי נטיות אידיאולוגיות יותר חברו לארגונים ציוניים , כגון " הדסה" ו"הסתדרות ציוני אמריקה . " לרוב רק מי שנמנו עם הדרגים הגבוהים של הקבוצות האלה היו מודעים למבנה הלאומי של ארגוני הגג , שהיו , על בסיס התנדבותי , האליטה של הישות הפוליטית היהודית האמריקנית באמצע המאה ה . 20– הארגונים המעטים שנתפסו בעיני חברים מן השורה כארגונים בעלי גישה לאומית היו אלה שעסקו בלחימה באנטישמיות בארץ ובחו"ל . בארגונים האלה היו " הוועד היהודי האמריקני , " "הקונגרס היהודי האמריקני , " " הליגה נגד השמצה" ( שהיתה באותה העת חלק מארגון "בני ברית , ( " וארגוני הגג על בסיס קהילתי שנודעו לרוב כ"מועצות יהודיות ליחסים בין–קהילתיים" . ( Relations Councils Jewish Community ) יחד עם ההנהגה הארצית של "המגבית היהודית המאוחדת" ( UJA ) ושל "ועד הסיוע היהודי אמריקני המאוחד" ( הג'וינט , ( נעשו מנהיגי "מועצת הפדרציות היהודיות" ( CJF ) לנציגי הקהילה היהודית המאורגנת כלפי נשיא ארצות הברית וכלפי אישים מרכזיים בסנאט ובבית הנבחרים . בשנות ה70– צץ ועלה גוף נוסף כדובר העולם הפוליטי היהודי במישור הארצי . הגוף הזה נבדל ממנהיגות ה– CJF ומהUJA– בכך שכלל בתוכו גם עסקנים ומקצוענים של התנועות הדתיות העיקריות , לצד פעילים בגיוס כספים ובארגוני האחווה , בקבוצות הציוניות ובארגונים לקשרים בין קהילתיים . הגוף , הידוע בשם "ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים הגדולים , " גדל בהדרגה , הן בכוחו והן במספר חבריו , עד שבתום המאה היה לגורם מרכזי בייצוג ובקבלת ההחלטות של הקהילה היהודית . התפתחויות ברבע האחרון של המאה ה20– לדור השלישי , ובמידה רבה יותר לדור הרביעי , של היהודים שהיגרו לאמריקה ממזרח אירופה , היה סיכוי רב יותר מזה של הדורות הקודמים לבטא זהות יהודית בציבור , במקום לכלוא אותה בין כותלי בתיהם . הם התגאו בזהותם היהודית והפגינו אותה בפומבי . יתרה מזו , המודעות הגוברת לשואה והעמקת הידע עליה , לצד התחושה שאין לתת לאסון שכזה להתרחש שוב , יחד עם מעין "רגשי אשם של ניצולים , " עיצבו את זהותו של דור המנהיגים היהודיים האמריקניים שלאחר מלחמת העולם השנייה . דעתם הנחרצת שהיה על הוריהם להיות פעילים יותר במאמץ להשפיע על המדיניות האמריקנית במהלך מלחמת העולם השנייה הניעה רבים מילידי תקופת גיאות הילודה ( בין 1945 ל ( 1960– להתארגן למען ישראל ולמען הצלת יהודי ברית המועצות , מתוך שימוש בניסיון שרכשו במאבקיהם למען זכויות האזרח בארצות הברית ולמען התנועות האנטי–מלחמתיות בשנות לימודיהם באוניברסיטאות . יש דוגמאות רבות לגידול בהחצנתה של הזהות היהודית , שלמן שלהי שנות ה60– גבר והלך , בשלושת העשורים האחרונים של המאה ה . 20– יהודים החלו להתהלך ברחובות ועליהם סימני היכר יהודיים . במקום לחבוש מגבעות או כובעים , החלו גברים ונערים יהודיים לחבוש כיפות במקומות העבודה ובקמפוסים של האוניברסיטאות . גברים ונשים ענדו תכשיטים שנשאו סמלים יהודיים ועבריים , ובכלל זה שרשרות עם מגן דוד ואותיות ח"י , טבעות נישואים שעליהן חרותות כתובות עבריות וחולצות טי עם סיסמאות יהודיות . הJCRC– ארגן מצעדי הצדעה וסולידריות עם ישראל ביום העצמאות של המדינה ברבות מן הערים שאוכלוסייתן היהודית גדולה , ומנהיגים פוליטיים וקהילתיים , גם יהודים וגם לא יהודים , הוזמנו לצעוד במצעדים ולברך את אלפי היהודים שהשתתפו בהם . ונוסף על כך , אחרי , 1967 נעשתה ההצטרפות להנהגות הצעירות של הפדרציות היהודיות פופולרית בקרב האליטות , והשליחויות לישראל היו למוקד רוחני בחיי רבים מהם . ניסוחים מוקדמים יותר של דרכי הגנה הולמות על האינטרסים של היהודים נמנעו מגישה לוחמנית . ג'ייקוב שיף , והחוג המצומצם של חבריו היהודיים הגרמניים העשירים ב"הוועד היהודי האמריקני" שבין שתי המלחמות , העדיפו " לשוחח ביחידות עם ידידם , מר רוזוולט . " לשיטה זו היתה הצלחה מועטה , והיא פינתה את מקומה לעצרות מאורגנות ולמסעות לוושינגטון ( וכעבור זמן גם לבירותיהן של מדינות שונות , ( כדי להיות שם שדולה למען ישראל , ולאחר מכן , בשנות ה , 80– ליזום פעולה נמרצת "להצלת יהודי ברית המועצות . " מקצת הפעילות הזו התבצעה ביוזמת יהודים מן השורה , ואולם את רובה יזמה והובילה הקהילה היהודית המאורגנת , בייחוד " המועצה למען יהודי ברית המועצות" וה . CJF– בשנים 1972-1971 נערך סקר ראשון של האוכלוסייה היהודית במישור הכלל–ארצי , ותוצאות ראשונות שלו פורסמו בחסות "מועצת הפדרציות היהודיות . " תפוצתם הרחבה של
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|