|
|
Page:106
תמורות בקהילה היהודית המאורגנת בארצות הברית רלה מינץ גפן קהילה וממשל באמריקה באמצע המאה ה20– בקירוב היה מנהיג קהילתי יהודי , ויל מסלו , מסוגל לכתוב ש"להיות יהודי פירושו להשתייך לארגון יהודי . " בהתבוננות מנקודת התצפית החיצונית שלו גילה מסלו כי התכונה האופיינית ליהדות אמריקה כישות פוליטית היא ריבוי ארגונים המוקדשים לרווחתם של יהודים בארצות הברית ומחוצה לה , ושל ארגוני התגוננות , אלה שמטרתם העיקרית היא תמיכה בישראל ואלה הממלאים בראש ובראשונה תפקיד חברתי . בשנות ה70– של המאה ה20– חילק חוקר מדע המדינה , דניאל ג' אלעזר , את הארגונים היהודיים האמריקניים לחמישה מעגלים : הדתי–קהילתי , החינוכי–תרבותי , הקהילתי–רווחתי , מעגל היחסים הבין–קהילתיים וההגנה , והמעגל של ישראל והארצות שמעבר לים – ישראל וחו"ל . הסוציולוג מרשל סקלר מקדיש במחקריו פורצי הדרך על הקהילה היהודית של לייקוויל פרק לריבוי החברויות של שוכני הפרברים של שיקגו בארגונים שונים בשנות ה . 60– בניתוחו , שעדיין ראוי לעיון כיום , הוא עמד על חשיבות הכפילויות האלה לזהות היהודית והאמריקנית של הנשאלים . הממצאים המבניים האלה עלו בקנה אחד עם השערות תיאורטיות מסוימות שהעלו סוציולוגים והיסטוריונים חברתיים . אחת מהן היתה שהחילון הוא תוצאה ראשית של המודרניות , והוא עשוי לצמצם את השפעת הדת למגזרים ספציפיים של החיים . בעוד דתות מסורתיות , שהיהדות היא דוגמה חשובה להן , נוטות להתפשט ולהשפיע על כל היבטי החיים של המשתייכים אליהן , הרי בתקופה המודרנית נוטה הדת להתמקד יותר ויותר בפולחנים ספציפיים ובחגים החלים בתקופות זמן מוגבלות בשנה . עוד הנחה שרווחה היא שהמחויבות לעם היהודי תדעך בגלל הקונפליקט שבין האזרחות במדינת לאום מודרנית לבין הנאמנות לישות כלל–עולמית מעין–פוליטית אחרת . דאגה זו , המנוסחת בארצות הברית בדרך כלל כבעיה של " נאמנות כפולה , " הגיעה לשיאה במחצית השנייה של המאה ה . 20– החשש מן ההאשמה בנאמנות כפולה התפוגג ככל שהגדרת " המהגר האמריקני הטוב " התחלפה מטמיעה קיצונית , הנרמזת בדימוי כור ההיתוך , לפלורליזם תרבותי , ובסופו של דבר , בסוף המאה ה , 20– לרב– תרבותיות . ההנחה המקובלת השלישית היתה שחילון והתבוללות הולכים בהכרח יד ביד במרוצת תקופה של שלושה–ארבעה דורות . תיאוריה זו גרסה שהתהליך הזה אמור להשפיע בהדרגה על כל הקבוצות הדתיות והאתניות בארצות הברית בקו התקדמות ישר פחות או יותר . חוקרי מצב היהודים סברו שהדור השני של היהודים ( המוגדר על פי רוב : הדור הראשון שנולד בארצות הברית ) ידע פחות ויהיה מסור פחות לעם ולדת משהיו הוריו המהגרים , והדור השלישי והרביעי יתבוללו בצורה גורפת יותר מקודמיהם . דפוס ההתנהגות הזה נשען במידה רבה על זה שהיה מקובל בין היהודים יוצאי גרמניה , שהגיעו לארצות הברית באמצע המאה ה . 19– חוקרים העריכו כי הדפוס הזה יחזור בקרב מאסת המהגרים הגדולה הרבה יותר ( למעלה מ 2 . 5– מיליונים ) שהגיעה ממזרח אירופה לארצות הברית בין השנים 1880 ו . 1920– בדבר הזה היו משוכנעים גם אמריקנים חוקרי דת ואתניות , וגם אלה שגילו עניין מיוחד בקהילה היהודית . רק חוקרים ופרשנים מעטים הביאו בחשבון את השינויים שחלו בחברה האמריקנית בכללותה , שינויים אשר עתידים היו להגדיר מחדש את יחסיהן של קבוצות מיעוטים ולהשפיע בעקבות כך השפעה עמוקה על אופייה של הזהות היהודיתהאמריקנית . מוערכת ונחשקת , הן לבנותיהן והן לבניהם , ואלו היו גורם מכריע בהעדפות המגורים של יהודים ששאפו להתקדם בחייהם . ההצלחה הכלכלית החישה את האמריקניזציה של היהודים בתחומים אחרים . עד סוף המאה ה20– היתה יהדות אמריקה לקהילת מעמד בינוני–גבוה משכילה ביותר , שבה מנהלים בני הזוג שתי קריירות מקבילות במגוון רחב של מקצועות חופשיים ושל משרות רמות דרג אחרות . לקריאה נוספת : Chiswick , Barry R ., "The Occupational Attainment and Godley , Andrew , Jewish Immigrant Entrepreneurship in Judaism" , Shofar , 13 , no . 4 ( 1995 ) : 1-19 . Chiswick , Carmel U ., "The Economics of American Contemporary Jewry , 20 ( 1999 ) : 68- 98 . Earnings of American Jewry , 1890-1990 " , Hill and Wang , 1994 . Reinventing Jewish Culture 1880-1950 , New York : Joselit , Jenna Weissman , The Wonders of America : Culture , New York : Palgrave , 2001 . New York and London 1880-1914 : Enterprise and
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|