|
|
Page:105
שיניים ועורכי דין – ו 45 % – החזיקו במשרות ניהול . עד שנת 1990 כבר הגיע שיעור בעלי המקצועות החופשיים ל – 47 % – ובהם 9 % רופאים , רופאי שיניים ועורכי דין – ורק 17 % עסקו בניהול . בולט המעבר ממשרות ניהוליות אל המקצועות החופשיים , שעד שנות ה90– כבר העסיקו מחצית מן הגברים היהודיים ( בהשוואה לחמישית בלבד מן הגברים הלבנים הלאיהודיים . ( גם בתחום המקצועות החופשיים היתה תזוזה גדולה , בעיקר לכיוון הרחבת המגוון . בתקופה מוקדמת שלאחר מלחמת העולם יותר מ 40 % – מבעלי המקצועות היהודיים היו רופאים , רופאי שיניים ועורכי דין , אבל עד שנת 1990 כבר הופיעו יהודים כמעט בכל המקצועות החופשיים ורק 20 % מהם עסקו בשלושת המקצועות החופשיים ה"מסורתיים . " שינויי התעסוקה האלה ל 1 ו בשינוי מעמדם של הגברים היהודיים האמריקניים כעצמאים . שיעור העצמאים הצטמק מ 56 % – בראשית התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ל 27 % – בשנת , 1990 וזאת לעומת ירידה מ 36 % – ל 14 % – בקרב לבנים לא–יהודיים . אבל בעוד הירידה בשיעור העצמאים באוכלוסייה הכללית של ארצות הברית נובעת בחלקה הגדול מירידת התעסוקה בחקלאות 3 . 6 % ) בלבד מהגברים הלבנים עבדו בחקלאות בשנת , ( 1990 ירידתו בקרב היהודים נובעת בראש ובראשונה מן הירידה בתעסוקה בתחומי הניהול , המלאכות והמכירות . אף כי סיכוייהם של גברים יהודיים אמריקניים עדיין גבוהים יותר מפי שניים מאלה של הגברים הלבנים הלא–יהודיים למעמד עצמאי מחוץ לתחום החקלאות , הרי הם רובם בעלי מקצועות חופשיים עצמאים ולא רוכלים כדוגמת סבא–רבא שלהם , לא בעלי חנויות משפחתיות כמו הסב והסבתא , ולא בעלי עסקים קטנים כמו האב . שינוי דרמתי התחולל בתקופה הזאת גם בתעסוקת הנשים היהודיות האמריקניות . בשנת 1957 היו רוב הנשים היהודיות ( כשני שלישים מהן ) מחוץ לכוח העבודה , ואלה עסקו כל זמנן במילוי תפקידי אמה 1 ת ובמשק בית , ואולי גם סייעו בעסקי בעליהן כעובדות ללא שכר . ככל שהרבו משפחות יהודיות לשלוח את בנותיהן למכללות , ולאחר מכן לאוניברסיטאות ולבתי ספר למקצועות חופשיים , כך נכנסו נשים רבות יותר ויותר לכוח העבודה בקריירות דומות לאלה של אחיהן , ואלה התפרשו על פני שנות חייהן הבוגרות . עד שנת 1990 כבר נכללו שלושה רבעים מכלל הנשים היהודיות הבוגרות בכוח העבודה . התופעה הזו לא היתה קשורה לשינוי כלשהו במעמד המשפחתי של הנשים היהודיות ; בשכבת הגיל , 44-25 למשל , היה שיעור הנשים הנשואות שיש להן ילדים בגיל בית הספר ( בני 6 עד ( 17 שנכללו בכוח העבודה דומה , למעשה , לזה של כל הנשים האחרות . למעשה , עד שנת , 1990 כה התקרבה השכלתן של הנשים לזו של הגברים עד שמשפחות בעלות שתי קריירות היו לנורמה בחלק גדול של הקהילה היהודית . התמורה ההשכלתית והתעסוקתית הזאת בקרב הנשים היהודיות הכשירה את הקרקע לצמיחתה של תנועת הנשים היהודית בארצות הברית . סיכום שוק העבודה והמעמד הכלכלי של היהדות האמריקנית מורים על שינוי ועל המשכיות גם יחד . בכל אחד מגלי ההגירה הגדולים , בארבע מאות השנים האחרונות , היה מעמדם ההתחלתי של המהגרים בשוק העבודה נחות למדי . המהגרים היהודיים , בניהם ונכדיהם הגיעו להישגים דרמתיים , וטיפסו בסולם הכלכלי גבוה יותר מן המהגרים האחרים , במונחים מוחלטים ויחסיים כאחד . בכל אחד מן השלבים האלה בלטה נטייתם של היהודים להיות עצמאים . כמו כן בכולם מילאה תפקיד מרכזי העובדה שהיהודים היטיבו לקבל החלטות עסקיות והשכילו למצוא נישות רווחיות במערכת הכלכלית , כשהם מכניסים לא אחת חידושים במוצרים ובשיטות ייצורם והפצתם . ייתכן שהיהודים היו "בני מזל" בהגיעם לארצות הברית בנקודות זמן נוחות בהיסטוריה הכלכלית שלה , ואולי דווקא ארצות הברית היתה "בת מזל" שקיבלה קבוצה כזו של מהגרים מיומנים ובעלי כישרון יזמות בזמנים מתאימים לפיתוח ענפי כלכלה חדשים . יהודים גרמניים שהגיעו באמצע המאה ה19– נכנסו לתחום הסחר הקמעוני בתקופה של התרחבות ניכרת שהתרחשה עם העתקת הגבול מערבה , אך הם תרמו גם להפיכת ענף הקמעונות האמריקני מרוכלות של עגלות לחנויות כולבו . הגל הגדול של יהודי רוסיה נכנס לענף ההלבשה בתקופה שבה הניבו השינויים הטכנולוגיים הזדמנויות חדשות , אך החידושים שהכניסו אותם יהודים בארגון ובניהול אולמות הייצור בענף הזה עתידים לשמש דוגמה למהפכת הניהול האמריקנית שתבוא בעקבותיהם . הטכנולוגיה של המאה ה20– הצריכה רמות גדלות והולכות של התמחות ותחכום , שהיהודים עתירי ההשכלה יכלו לספק , אבל יהודי אמריקה ידועים גם בתרומותיהם החדשניות , שהן רבות ביחס לגודלם באוכלוסייה הכללית , למגוון רחב של אמנויות ומדעים . יהודים אמריקניים השכילו להתמודד עם אתגרי השינוי הטכנולוגי במיומנות ובדמיון יוצר , והשאלה הנושנה – האם תעשיית ההלבשה העמידה את היהודים על רגליהם או להפך – עשויה להתאים לסדרה של ענפים אמריקניים במקומות ובזמנים שונים . יהודים אמריקניים השכילו להגיב להזדמנויות הכלכליות בעבודה קשה ובכך ששלחו את ילדיהם לבתי הספר "המובחרים ביותר" שיכלו להתקבל אליהם , כשההצטיינות בלימודים מדריכה אותם . ההורים ראו בהזדמנויות לרכוש השכלה מטרה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|