|
|
Page:103
לסוף שנות ה . 30– מאז הגיעו לארצות הברית גלים תקופתיים של מהגרים יהודיים : פליטים מגרמניה בשנות ה , 30– עקורים מאירופה אחרי מלחמת העולם השנייה , מהגרים מישראל ויהודים רוסיים בשלהי המאה ה . 20– ואולם זרמי ההגירה הללו מתגמדים בהשוואה לקודמיהם , הן מבחינת גודלם והן מבחינת השפעתם על יהדות אמריקה . המהגרים היהודיים מרוסיה וממזרח אירופה , בניגוד ליהודים מגרמניה , נטו להתרכז בגושים עירוניים גדולים , בייחוד בעיר ניו יורק . אף שרבים בהם פעלו במסחר או מצאו מקום בפקידות , הועסקו רובם בעבודות של הצווארון הכחול , המס 1 וגות כמקצועות של מלאכה ושל הפעלת מכונות . בשנת , 1910 למשל , מבין אלה שדיווחו במפקד התושבים כי "שפת האם" שלהם או של הוריהם היא יידיש – עסקו 27 % במכירות ו 3 % – בעבודות פקידות , אבל 32 % מהם עבדו כבעלי מלאכה ועוד 22 % כמפעילי מכונות . 4 % ) בלבד מן הגברים היהודיים עבדו כפועלים פשוטים , ואף פחות מזה בחקלאות ( . לעומת זאת , 16 % בלבד מן הגברים הלבנים ילידי ארצות הברית הועסקו במכירות ובעבודות פקידות , ו 33 % – היו בעלי מלאכה ומפעילי מכונות מקצועיים . במקצועות החופשיים עסקו אז 4 % מן הגברים היהודיים , לעומת 5 % מקרב הגברים הלבנים הלאיהודיים . נשים יהודיות מהגרות עבדו בסדנאות ובבתי חרושת , בעיקר בתעשיית ההלבשה , שרבים מן המעסיקים בה היו יהודים . תכופות המשיכו הנשים בעבודות האלה גם לאחר נישואיהן , בדרך כלל עד לידת הילד הראשון . חלק גדול מהעבודה ב"סדנאות היזע , " כפי שכונו בתי המלאכה של תעשיית ההלבשה , בוצע בידי הנשים בבתיהן לפי תעריף ליחידה , כדי להוסיף על הכנסת המשפחה , ולא אחת גויסו לעבודה בבית גם הילדים . ואולם היהודים היו חדורי שאיפות נישאות מזה , הן לעצמם והן לילדיהם . נשים יהודיות הקפידו ללמוד במועדונים קהילתיים את מקצועות משק הבית האמריקני – מבישול עד לכלכלת הבית וגידול ילדים . ילדים יהודיים – גם בנים וגם בנות – נשלחו לבתי ספר והמשיכו בלימודיהם שנים רבות ככל שיכלה המשפחה להרשות לעצמה . מהגרים יהודיים ראו במערכת בתי הספר הציבוריים האמריקניים – המשוחררים משליטת הכנסייה – את הנתיב המהיר והבטוח ביותר למימוש ההזדמנויות שנפתחו לפניהם בארץ החדשה . חרף עוניים הם השתדלו להאריך ככל האפשר את לימודי ילדיהם בבתי הספר . בשנת 41 % 1990 מן הגברים היהודיים מעל גיל – 64 הווה אומר מהגרים ובניהם שנולדו לפני שנת – 1925 היו בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה . בין הגברים היהודיים ילידי השנים 1934-1925 ( רובם בני מהגרים ) עמד השיעור על 66 % לפי החלוקה הזו : 30 % סיימו תואר אוניברסיטאי ראשון , 16 % רכשו תוארי המשך טכניים או קיבלו תואר "מוסמך , " ולא פחות מ 20 % – היו בעלי תואר דוקטור או תואר דומה במקצועות החופשיים . רבים מן הגברים האלה הפסיקו את לימודיהם או עבדו במשרה חלקית כדי לפרנס את משפחותיהם , ואילו אחרים רכשו תארים גבוהים לאחר השירות בצבא . המספרים המקבילים בקרב הנשים מרשימים אף הם : 25 % מאלו שנולדו לפני 1925 ( מהגרות וילידות ארצות הברית ) ו 41 % – מאלו שנולדו בין השנים 1934-1925 השיגו לפחות תואר אוניברסיטאי ראשון . מחויבות כזו להשכלה גבוהה היתה ייחודית , גם בהשוואה לקבוצות מהגרים אחרות וגם בהשוואה לילידי ארצות הברית . השילוב בין המחויבות הזאת לבין ההתפתחות הטכנולוגית והמקצועית שהיתה במאה ה20– בארצות הברית היה הבסיס להתקדמות הסוציו–אקונומית הדרמתית של יהודי אמריקה . כבר בשנת 1910 הראו הבנים הבוגרים , ילידי ארצות הברית , של מהגרים דוברי יידיש ניעות תעסוקתית חדה כלפי מעלה 11 % – מהם היו בעלי מקצועות חופשיים ו 20 % – פקידים , ואילו 27 % בלבד מהם עסקו במקצועות מלאכה והפעלת מכונות . יהודים שנולדו מחוץ לארצות הברית ובניהם ילידי המקום המשיכו לנוע כלפי מעלה בסולם התעסוקתי בקצב מהיר יותר מזה של גברים לא–יהודיים ילידי ארצות הברית . עד שנת 1940 כבר היו 6 % מן היהודים שנולדו מחוץ לארצות הברית בעלי מקצועות חופשיים ו 28 % – מהם מילאו תפקידי ניהול . בין גברים יהודיים ילידי ארצות הברית היו ב 15 % 1940– מילדי המהגרים היהודיים במקצועות חופשיים ו 22 % – במשרות ניהול , וזאת בהשוואה ל 6 % – ול , 11 % – בהתאמה , בקרב האוכלוסייה הגברית הלבנה של כלל ילידי ארצות הברית . היהודים בארצות הברית , בין שהיו מהגרים ובין שנולדו בה , גילו גם מידה גבוהה של יזמות . בשנת 1940 היו במעמד של עצמאים כ 41 % – מן הגברים היהודיים שנולדו מחוץ לארצות הברית ו 27 % – מן הגברים היהודיים שנולדו בה . שיעור העצמאים מקרב הגברים הלבנים הלא–יהודיים עמד על 21 % בלבד מן הנולדים מחוץ לארצות הברית ו 27 % – מילידיה , אם כי רבים מאלה היו חוואים . ( שיעור העוסקים בחקלאות עמד בקרב היהודים על 0 . 3 % בלבד , וזאת לעומת כ 20 % – בקרב הגברים הלבנים הלא–יהודיים ילידי ארצות הברית ( . נשיהם של הגברים העצמאיים הללו עבדו בעסק כשותפ 5 ת ( למשל , בבתי עסק בתחומי הקמעונות והשירות , ( או כעובדות בלא תשלום בתפקידי מפתח ( כגון הנהלת חשבונות ואחראיות לכוח אדם ) בעסקים המשפחתיים , או במשרות חלקיות ( למשל , כמחליפות לשעת חירום או כתגבור בעונות שיא . ( אף כי יהודים ומהגרים אחרים ( בייחוד האיטלקים ) מדרום אירופה וממזרחה הגיעו לניו יורק פחות או יותר בזמן אחד ,
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|