|
|
Page:87
פלשתינה , אלא גם שאר אירופה מתעלה אל היהודים . אני אומר ' מתעלה , ' מפני שהיהודים נשאו בחובם עוד בראשית הימים את העיקרון המודרני , המתפתח אך עתה בנראה–לעין אצל העמים האירופים . " גם בתפיסות חברתיות אלה הקדים היינה את קארל מארקס ( בחיבורו לשאלת היהודים משנת . ( 1844 לדידו של היינה , בדומה למארקס אחריו , "התייהדותם" השנייה של עמי אירופה עדיין אינה בבחינת שחרור אנושי של ממש , לא של היהודי ולא של בני אומות העולם , ולפיכך לא יוכל תהליך חברתי מוגבל זה לפתור את בעיית דיכוי האדם בחייו החברתיים , ואף לא את בעיית האנטישמיות , הפעם – בעולם חילוני מודרני . דברי היינה בסוף הפרק "ג'סיקה" בחיבור הנדון מתייחסים ( באורח ישיר ובאורח מהופך ) לדבריו הנוקבים של שיילוק בתמונה הראשונה של המערכה השלישית בהסוחר מוונציה , על היות היהודי אדם ככל אדם " ) פ יהודי אנוכי ! האין ליהודי עיניים ? האין ליהודי ידיים , אברים , קומה ותואר , חושים , מאויים , רגשות ( " ... ? לדברי היינה : "כלום אשמת היהודים היא , שרוח מסחרית זו התפתחה בהם אימתנית כל כך ? האשם תלוי כולו באותו שיגעון של ימי הביניים , שעל פיו זלזלו בערכם של עסקי תעשייה , והמסחר נחשב כמשהו נקלה וכל שכן נחשבו עסקי הכספים כמשהו מגונה , ולפיכך ניתן החלק המביא רווח ביותר מענפי העיסוק האלה , בפרט עסקי הכספים , ביד היהודים ; וכך , מודחים מכל שאר הא 3 מנויות , על כורחם נעשו אלה לסוחרים ולבנקאים מחוכמים ביותר . הכריחו אותם להתעשר ואחר כך שנאו אותם על עושרם ; ואף על פי שהעולם הנוצרי עזב עתה את משפטיו הקדומים כלפי עסקי התעשייה , ובמסחר ובאמנויות נעשו הנוצרים רמאים גדולים כיהודים ועשירים כמותם , עדיין דבקה שנאת העם ביהודים , העם מוסיף לראות בהם את נציגי הממון ושונא אותם . עיניך הרואות , בהיסטוריה העולמית כל אחד צודק , גם הפטיש וגם הסדן . " תרגומי היינה לעברית ( מבחר : ( " כתבי היינה , " סדרת לגבולם : כינוס יצירותיהם של יהודים בלשונות ניכר , מוסד ביאליק ומסדה , ירושלים ות"א , 1959-1948 ( בהוצאה זו התפרסמו כמעט כל כתבי היינה בפרוזה , בתרגום שמואל פרלמן . רוב הציטוטים בערך זה לקוחים מן התרגום הזה . ( היינריך היינה , ארץ אשכנז : הגדה של סתיו ( תרגום : ש' בן–ציון , ( דבר , ת"א . היינריך היינה , נעימות עבריות ( תרגום : אביגדור המאירי , ( סיני , ת"א , . 1948 מבחר שירי היינה ( תרגום : גילה אוריאל , ( יבנה , ת"א , . 1954 היינריך היינה , כתבים נבחרים : כרך – 1 שירה ( תרגום : שלמה טנאי ;( כרך – 2 פרוזה ( תרגום : יהודה אלוני , ( רשפים , ת"א , . 1997 ביוגרפיות של היינה בעברית : לודוויג מרכוזה , היינריך היינה , עם עובד , ת"א , תשט"ז . אנטונינה ואלנטין , היינריך היינה : משורר סורר ומורה , עיינות , ת"א , תשי"ז . יגאל לוסין , היינה : החיים הכפולים , שוקן , ירושלים ות"א , . 2000 ריכרד ואגנר משה צוקרמן אמירתו המפורסמת של תומס מאן , כי יש להציב לגרמנים בחירה בין ואגנר לגתה וכי הוא חושש שהם יבחרו בוואגנר , צופנת בחובה מסר כפול : מצד אחד , יש בה כדי להעיד על הערכתו הפסימית של מאן את אופייה של הרוח הגרמנית במאה ה19– ואת ההשלכות הפוליטיות והחברתיות שנגזרו ממנה במהלך המאה ה . 20– מן הצד האחר , בהציבה את ואגנר לצד גתה , מעידה אמירתו על הכבוד – אמביוולנטי ככל שיהא – שרחש מאן לפועלו האמנותי של ואגנר . ואכן , לא זו בלבד שאין לדבר על תולדות המוזיקה ואמנות הבימה המערבית בעידן המודרני בלי לדון ביצירתו המהפכנית ורבת ההשפעה , אלא ניתן אף , במובן מסוים , לראות בה מעין פרדיגמה פוליטית–תרבותית של גרמניה במאה ה , 19– אחת הפרדיגמות האפשריות , כולל במה שנוגע ליהודים וליהדות . ואגנר נולד בלייפציג , ב22– במאי . 1813 כבר בתקופת לימודיו נמשך לדרמה ולמוזיקה האמנותית . את הכשרתו המוזיקלית רכש בלהקת תומאס–קאנטוריי הנודעת בעיר הולדתו , והכשרה זו הובילה להתמנותו למנהל מוזיקלי , ראשית במגדבורג ב , 1834– ולאחר מכן בריגה , ב . 1837– בין 1839 ל1842– חי בתנאי עוני מרוד בפריז , עד שהתמנה , ב , 1843– למשרת ההופקאפלמייסטר בדרזדן . אלא שנטיותיו הפוליטיות הרדיקליות וקרבתו ההשקפתית לאנרכיסט הרוסי באקונין הובילוהו להשתתפות במרד המהפכני שהתחולל בעיר זו במאי , 1849 ומשנכשל המרד וכשלה המהפכה , נאלץ ואגנר להימלט מארצו וחי בגלות ציריך עד שנת . 1858 בשנים הבאות חי לסירוגין בוונציה , בלוצרן , בבריסל , בפריז ובווינה . נקודת המפנה בחייו המאוחרים התרחשה בשנת , 1864 שאז קרא B
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|