|
|
Page:83
בפרסום מאמרים על שאלת הדת ומחקרי ספרות , חיבר את המחזות אמיליה גלוטי ( 1772 ; Emilia Galotti ) ונתן החכם וכן השלים את המסה על החינוך של המין האנושי , ( 1780 ; Erziehung des Menschengeschlechtes Die ) הדנה בזיקת התבונה לשאלת ההתגלות . יומרתו של לסינג להגדיר מחדש את אופקי הנאורות כפרויקט של הומניזם , היורש לדעתו את התוכן האתי של כתבי הקודש , מהדהדת גם ברשימות " אנטי–גוצה" שלו . במכתבים שחיבר בשנת 1778 נגד הכומר הלותרני יוהן מלכיאור גוצה , שב לסינג לתקוף את הפרשנויות התיאולוגיות הדוגמטיות של הכנסייה הפרוטסטנטית ולהעלות על נס את ההשקפה בדבר הסובלנות וקבלתו של כל אדם , ללא קשר למוצאו הדתי . בפברואר 1781 נפטר לסינג בבראונשווייג . נתן החכם , המחזה האחרון מפרי עטו , הוא מסמך המתעד את מורכבות השאלה בדבר זהותם של היהודים מנקודת מבטה של הנאורות . גיבור המחזה , שיש המוצאים בדיוקנו הקבלה למשה מנדלסון , הוא יהודי תושב ירושלים , סוחר עשיר החי בימי הסולטאן . עובדת יהדותו של נתן היא תכונה מופשטת בלבד ומתבטאת בעיקר בתבונה מעשית ובזהות של "נרדף . " נתן מתגורר בסביבה עוינת , בלב חברה החושדת בו וחושקת ברכושו , וראשיה מציבים לפניו מטלות אינטלקטואליות קשות . מה"גורל" הזה מנסה נתן להשתחרר באמצעות התבונה . באחת מתמונות המחזה מספר נתן את "משל הטבעות" המפורסם , שבעזרתו הוא אמור להוכיח את שוויון שלוש הדתות ולהפיץ את בשורת הסובלנות . יהדותו של נתן מושלכת במחזה אל שדה של משחקי מחשבה רציונליים ופתרונות קומיים , שבהם מהדהדים עדיין זרות וסכנה . הדיאלוגים הארוכים הנרקמים בינו ובין הדוברים האחרים אינם מוכיחים עדיין אפשרות ריאלית של שיח אזרחי סובלני . עם זאת , יש בתמונות הדיאלוגיות האלה כדי לסמן את אופקיו וגבולותיו של שיח האמנסיפציה האזרחית , שיהודי מערב אירופה עמדו לפתחו . נתן החכם זכה לפרשנויות רבות ונעשה , לפיכך , לדמות של קבע במסורת אינטלקטואלית של הפקות תיאטרון , המוקדשות לבירורה של שאלת הסובלנות הדתית וסיכוייה של אידיאולוגיה הומניסטית המיוסדת על שיח התבונה . לאחר מלחמת העולם השנייה , לאחר אושוויץ , זכה המחזה לפרשנויות ספקולטיביות ודרמטורגיות חדשות , המבטאות בחלקן ייאוש מן האפשרות הדיאלוגית , ובחלקן עקרון–תקווה ונהייה אחר התחדשותה של השקפת עולם הומניסטית . פרשנות מרתקת להגותו של לסינג ולקווי המחשבה הדיאלוגית הטבועים בנתן החכם הציעה חנה ארנדט במסתה "על האנושיות בזמנים חשוכים " . ( 1959 ) ארנדט מפענחת בדמותו של נתן נציג של שיח אזרחי המיוסד על "ידידות , " דהיינו על פתיחות לקראת האחר ועל נכונות לדיאלוג , ל"שיחה בלי סוף , " שדרכה שב העולם להיעשות "אנושי . " המחשבה הדיאלוגית של לסינג מייסדת אפוא תפיסה של קהילה אזרחית פתוחה לפני כל אדם שבה יכלו יהודים וזרים אחרים למצוא מקום בלי לוותר על עצמיותם . לקריאה נוספת : גוטהולד אפרים לסינג , נתן החכם , תרגום : יוסף צור , כרמל , ירושלים , . 1999 גוטהולד אפרים לסינג , תרגומים מיצירותיו , תרגום : יוסף האובן , הוצאת ירון גולן , תל–אביב , . 2002 F . Andrew Brown , Gotthold Ephraim Lessing , New York : Press , 1984 . Aesthetics in the Age of Reason , Cambridge University David E . Wellbery , Lessing's Laocoon , Semiotics and Bouvier Verlag Herbert Grundmann , 1984 . Martin Schenkel , Lessings Poetik des Mitleids , Bonn : Twayne Publishers , 1971 . אבה גרגואר פייר בירנבאום האב אנרי בפטיסט גרגואר Gregoire ) י ( 1831-1750 ; Abb מילא תפקיד חיוני בהשתלשלות אירועי המהפכה הצרפתית וגילם באישיותו את אותו רגע מהותי בתולדות יהודי צרפת שבו הם זכו לשוויון חוקי מלא בהתאם לאידיאלים האוניברסליים של הנאורות . הוא היה מעורב בכל שלב משלבי התהליך שהוליך בסופו של דבר לחקיקת התקנה שעשתה את היהודים לאזרחים שווי זכויות ( ספטמבר , ( 1791 והודות לו התקבלה גם משלחת של יהודים מאלזאס בראשות בן איזאק בר לאספה הלאומית . גרגואר היה כבר קודם לכן ידיד ליהודי לורן וביקש לעזור להם "להתחדש" בהתאם להגיונה של המהפכה , החותרת ליצור אדם חדש . את תביעותיו לשיפור מעמדם של היהודים יש לראות בהקשר הכולל של פעילותו בשנות המהפכה . בין היתר היה גרגואר מחברו של דוח הנוגע לניבי הפטואה השונים ,
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|