|
|
Page:77
כפיצוי על ההוצאות שהיו כרוכות בקליטתם של חצי מיליון פליטים . עצם רעיון המשא ומתן עם הגרמנים על הסדר כספי זמן קצר כל כך לאחר השואה היה שנוי במחלוקת בעולם היהודי , ועורר מהומה בפוליטיקה הישראלית . ואולם , בסופו של דבר , התאפשר ההסכם הישראלי–הגרמני בגלל נכונותה של גרמניה לשאת באחריות גם לסבלם של יהודים כפרטים . הרפובליקה הפדרלית קיבלה עליה תוכנית פיצויים אישיים בהיקף עצום , שעם יישומה והרחבתה במהלך השנים נעשתה לתוכנית העיקרית בין כל ההסדרים הכספיים הנוגעים לשואה . בעקבות הסכמי לוקסמבורג שילמה גרמניה שלאחר המלחמה פיצויים כספיים בשווי 70 מיליארד דולר ( במונחים של ימינו ) לנפגעים אישית , לקהילות יהודיות ולארגונים יהודיים . בשנים שלאחר מכן הורחבה תוכנית הפיצויים האישיים וכללה אוכלוסיות ניצולים נוספות . הסכמי 1952 בין הרפובליקה הפדרלית , ישראל והארגונים היהודיים בתפוצות הקלו רבות את השיקום הכלכלי של רבים מניצולי השואה . חרף קשיים שהיו כרוכים בפיקוח על העברת הכספים המיועדים לרווחה בכמה מקרים פרטיים , עשתה גרמניה מאמצים כנים לעמוד בהתחייבויותיה , בניגוד לחששות שנשמעו תחילה בקרב שארית הפליטה . ונוסף על כך דומה כי החברה הגרמנית השתדלה יותר ויותר להתמודד עם אחריותה המוסרית של גרמניה לרצח יהדות אירופה . ההסדר הכספי כשהוא לעצמו לא היה מביא לפיוס לו הלכה גרמניה בדרכן של אוסטריה או הרפובליקה הדמוקרטית של גרמניה ( גרמניה המזרחית הקומוניסטית ) וניערה את חוצנה מאשמה . אבל המודע 3 ת הברורה והגלויה של גרמניה המודרנית לאחריותה לרצח–עם , יחד עם השילומים , השבת הרכוש והפיצויים האישיים , תרמו לפיוס בין היהודים לגרמנים עד לדרגה שלא היתה מתקבלת על הדעת בשנים שמיד לאחר המלחמה . במהלך הטיפול בתביעות היהודיות החומריות בעקבות מלחמת העולם השנייה פיתחו הארגונים היהודיים וממשלת ישראל יחד עקרונות פעולה , שנועדו להגביר את יעילותן של תוכניות יישוב התביעות . העולם היהודי נחשב ליחידה אחת שלמה , וכספי שילומים והחזרת רכוש שמקורם בפיצוי המגיע לקורבנות ללא–יורשים או בנכסי קהילות שנעלמו הוקצו לטובתן של כלל הקהילות ששרדו . לפיכך , הסדרים כוללים , נחום גולדמן חותם בלוקסמבורג 10 ) בספטמבר ( 1952 על הסכם השילומים עם ממשלת גרמניה . לימינו , שר החוץ משה שרת . בעקבות ההסכם שילמה גרמניה ליהודים גם פיצויים אישיים בסך 70 מיליארד דולר ( בערכים של ימינו )
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|
|