sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:61

כולה ) מכדי 270 , 000 בתחילת המאה ל 550 , 000– בשנת 1850 והם היו אז ל 11 . 5 % – מכלל התושבים . עד שנת 1862 עדיין היו במלכות פולין 90 ערים ששמרו על הזכות "שלא לסבול יהודים" כתושבי קבע , ואילו בערים שבהן הותר ליהודים להתגורר הם היו כשליש מכלל התושבים . איסור מיוחד מנע מיהודים להתגורר בחגורה הטריטוריאלית הסמוכה לגבול הרוסי , והגירוש מהכפרים דרדר המוני יהודים למצב של ניידות חסרת כול בתחתית הסולם החברתי . כיוון שבמלכות פולין כבר לא היו היהודים בחסותם של המלך או של המושל האזורי , הם היו עתה חסרי מעמד אזרחימשפטי כלשהו . המשא ומתן בעניינם התנהל בין הרוסים לפולנים , בעוד היהודים נקלעים בין הפטיש לסדן . ברוסיה עצמה היו יכולים יהודים אמידים המביאים "תועלת למדינה" להשיג זכויות אינדיווידואליות מיוחדות ועל סמך זה רבו הפניות להקנות את היתרון הזה גם ליהודים במלכות פולין . אך בעלי שררה פולניים נוצריים , שלהם היה שמור מקום באדמיניסטרציה הפנימית , טענו כי אזרחות במלכות פולין אושרה רק לנוצרים , ואילו היהודים זקוקים עדיין ל"תיקון" מרחיק לכת כדי להיות ראויים לשוויון זכויות . בינתיים התרחשה גם כאן התפתחות מהותית במגזר הכלכלי . החיבור עם רוסיה , ובייחוד ביטול המכס על התוצרת העוברת ממלכות פולין לרחבי רוסיה , חולל תנופה במסחר ובתעשייה והתרחבות א 3 ר 4 נית . במרכזים של ורשה ולודז' עלו לגדולה גם יזמים יהודיים בתחומי הבנקאות והמסחר , וכעבור זמן גם בענפי תעשייה שונים . במהלך דור או שניים היו יהודים דוברי יידיש ושומרי מצוות , על לבושם המסורתי , זקנם ופאותיהם , למייסדי משפחות שהניעו גלגלי עסקים מסועפים , כגון הנחת מסילות ברזל והקמת מפעלי תעשייה מודרניים . עם הפיתוח המתעצם , והממון שהצטבר בידי חוגי הפלוטוקראטים היהודיים ועוזריהם , רכשו אלה מעמד גם בענייני ציבור , ואחרי תהליכי טמיעה והמרת דת – גם במדע , בעיתונות , בספרות ובאמנות . מדובר באחוז מזערי של יהודים בני משפחות ידועות , שצאצאיהם נבלעו לרוב בחברה הפולנית , אך רישומם הורגש בקרב המוני העם ובחברה הפולנית בכללה . גם המסגרת הקהילתית היהודית לא היתה חסינה בפני אותות הזמן . השלטונות התערבו בסמכויות הקהילתיות והחלישו את כוחה של המנהיגות החילונית והרבנית כאחד . בציבור צצו יחידים בעלי רעיונות ברוח השינויים הרווחים בחברה היהודית במערב . בעקבות ההתעוררות הכלכלית הגיעו לערים מרכזיות של המלוכה יהודים מבחוץ , ובעיקר מגרמניה , ועם הזמן גם מרוסיה . החידושים שהביאו עמם אלה נקלטו בשכבה מסוימת ועוררו שאלות חדשות . על הפרק עלו נושאים כגון שפה , חינוך , לבוש , שירות צבאי וכו . ' מצד אחד נמשכו היהודים לערוצי התרבות והלאומיות הפולניות . מן הצד האחר הדריכה אותם לויאליות למשטר הרוסי ולתרבות שהוא השתדל להחדיר . לצד החינוך בחדרים ובישיבות הוקמו בתי ספר ראשונים שלימדו בהם "לימודים חיצוניים" ושפות . ב1823– הופיע עיתון יהודי פולני ראשון ועורכו היה אנטוני אייזנבאום . שמו קשור גם להיותו מנהל בסמינר הראשון לרבנים שהתנהל ברוח מודרנית . נמסר כי בסמינר הזה , שהוקם בוורשה ב , 1828– למדו יותר מ 1 , 200– תלמידים , אך אף לא אחד מהם לא שימש ברבנות . קבוצת אנשים נוספת , שפעלה להוראת שפות והפצת השכלה , היתה מועסקת רובה בתפקידים מגוונים במשרדי הממשלה , אך השפעתה בציבור היהודי הרחב היתה מוגבלת למדי . עד העשורים האחרונים של המאה ה19– לא זו בלבד שעדיין נטה רובו של הציבור להסתגר , אלא הם אף ראו בחידושים הבאים מבחוץ ניסיון להסיט את הרבים מדרך הישר ומן הנאמנות לחיים המסורתיים . בחוגים ליברליים ראו ביהודים שותפים לדרך בינתיים התחזקה והלכה התנועה הלאומית הפולנית . יחסם של החוגים הלאומיים האלה ליהודים היה בדרך כלל הססני ואמביוולנטי . אף שהציבור הפולני בכללו ראה את היהודים כשונים ואף כנחותים ונלעגים , בצבצה בחוגים ליברליים זיקה של אחווה ליהודים ויש שראו בהם שותפים לדרך . בלט בהם מי שנחשב לגדול משוררי פולין , אדם מיצקייביץ , ' שמצא הקבלה בין גורלם של יהודים לזה של פולנים . בניסוח קווי יסוד לפולין המשוחררת בעתיד כלל מתן זכויות מלאות ל"אחינו הבכור – היהודים . " סמוך למותו עסק בייסוד לגיון יהודי בנכר . נקודת מפנה ביחסים בין פולנים ליהודים באה עם המרד הפולני של ינואר . 1863 ערב המרד ניסו השלטונות הרוסיים ומתנגדיו מבין הפולנים לשחרר את האיכרים ולצעוד בכיוון אמנסיפציה של היהודים . עם זאת נטלו יהודים רבים יחסית חלק במרד , בדומה להשתתפותם בכמה מהמרידות הקודמות , והוא נחשב למפגן של ברית יהודית–פולנית . מנהיגות המרד אף הכריזה על הענקת שוויון זכויות ליהודים ובין תומכיה היתה הדמות הנערצת של הרב דב בר מייזל , 7 רבן של קראקוב 3 ורשה . ההתקוממות נסתיימה בכישלון אשר לווה בהקשחת הקו האנטי–פולני של הרוסים ובהעמקת התחושה בחברה הפולנית שבמרד צבאי אין סיכוי לשקם את פולין . האכזבה הביאה להופעת רעיונות חברתיים–פוליטיים חדשים . אחד החשובים שבהם זכה לכינוי "פוזיטיביזם פולני , " שהוגיו באו מקרב האינטליגנציה . הפוזיטיביסטים הפולניים דגלו בזניחה זמנית של מסלול ההתנגדות האלימה והכמיהות הלאומיות

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help