|
|
Page:58
יחסי יהודים ולא יהודים בפולין ישראל גוטמן בראשית העת החדשה היתה הממלכה המאוחדת של פולין וליטא אחת המדינות הגדולות באירופה . ישבו בה , לפי ההערכות , בעקבות המפקד שנערך ב , 1764– כ 750 , 000– יהודים , והם היו אז כ 7 % – מהאוכלוסייה הכללית במדינה הזאת וקרוב למחצית מכלל יהודי אירופה . לצד הפולנים והליטאים הכילה הממלכה אוכלוסייה של בני מיעוטים אתניים ודתיים שונים ומגוונים . חוץ מן היהודים ישבו בה אוקראינים ורוסים–לבנים בשטחים נרחבים בחבלים המזרחיים , גרמנים , שהיו פזורים בעיקר בערים , וגם ארמנים וטטארים . עם זאת , במשך כל שלבי ישיבתם של היהודים בפולין , שהחלה עוד סמוך לייסודה , כשמונה מאות שנים קודם לזמננו , דבקו ביהודים יסודות של ייחוד ושוני שהפרידו בינם לבין יתר האוכלוסייה . ליהודים ניתנו במרוצת הזמן זכויות נדיבות למדי מצד השליטים , והזכויות האלה הקנו להם ולעיסוקיהם חסות מסוימת וכן ערבות לרכושם ומסגרת שיפוט עצמאית בעניינים שבינם לבין עצמם . יהודי פולין היו מרכיב של האוכלוסייה העירונית . הם ייסדו קהילות משלהם , הקימו מוסדות ושמרו על אורח חיים מסורתי ועל מערכות חינוך נבדלות . שפת היומיום שלהם היתה יידיש עם צירופים סלאביים . בהדרגה נעשתה פולין גם למרכז של לימוד תורה בחדרים ובישיבות ולמקום מושבם של פוסקים ידועי שם . הליכוד הפנימי בקהילות , המבנה המשפחתי , סדרי השבתות והחגים , ההתרפקות על העבר והכמיהה לגאולה עברו מדור לדור . בקהילות הונהג גם סיוע לחלשים , שהיה משולב במרקם החיים השוטפים המנוהלים בידי רבנים וראשי ציבור . מרקם החיים הזה היה מסימני ההיכר של "נוסח פולין , " אך הליכוד הקהילתי שאפיין אותו לא מנע לעתים חיכוכים בין קהילות ובתוכן , ורודנות של פרנסים הנהנים מגיבויה של השררה , וגם לא את הניגודים שבין אליטות הממון לבין מצוקת הדלות של פשוטי העם . התארגנויות קהילתיות והקמת נציגויות מחוזיות , שייצגו את היהודים כלפי חוץ , זכו לעידודם של השלטונות , וכך נוסד בפולין גוף יהודי מרכזי ארצי בעל צביון אוטונומי , המוכר כ"ועד ד' ארצות" ( פולין הגדולה , פולין הקטנה , רייסן – אזור שכלל את אוקראינה ווהלין – וליטא . ( הוא שימש מעין בית נבחרים ( סיים ) יהודי רשמי ופעל כמאתיים שנה , בין המאה ה16– למאה ה . 18– השלטון ראה בו כלי יעיל לגביית מס , ואילו ראשי היהודים נעזרו בו לקביעת הסדרים דחופים עם השלטונות ולבירור בעיות שעל סדר היום של הקהילות ושל הציבור היהודי בכללו . יהודי פולין חיו , לפיכך , כעדה דתית–תרבותית נפרדת , ולהוציא את המסלול העסקי , הם נהגו לנהל את חייהם באופן מסתגר . עם זאת נתקלו היהודים כבר מתחילת דרכם בפולין בגילויי דחייה ועוינות מבחוץ . המשתייכים לרובד הבכיר בערים , רובם מהגרים מגרמניה , ראו ביהודים קהילה לא רצויה והמגמה להצרת צעדי היהודים במסחר ובמלאכה ולסילוקם מן הערים שבה ועלתה . יהודים לא נתקבלו כאזרחי הערים וכחברים בגילדות של בעלי מלאכה ועם הזמן אף נאסרה עליהם רכישת אדמות . דחיקת היהודים מן הרבעים הצפופים שבהם חיו גברה בדרך כלל עם החלשת סמכות הכתר ובתקופות של שפל , ולעשרות ערים "חופשיות" שהיו ברשות הכתר ( שלא כערים שהיו בבעלותם של מגנאטים , אנשי האצולה הבכירה ) ניתנה בין המאות ה16– וה18– זכות של , Iudaeis Non Tolerandis שאפשרה להן לאסור ישיבת יהודים בתוכן . לאנטי–יהודיות בקרב המוני פולין תרמה גם הכנסייה . בכינוסים דתיים , בהטפה מעל דוכני הכנסיות ובכתבים , שמגמתם כ 3 ונה תכופות לבידודם של היהודים ולמניעת מגע חברתי עמם , הוצגה הנצרות הקתולית בפולין לעתים כצמח צעיר שיש לשמור עליו מפני הכפירה המגולמת ביהודים . האנטגוניזם שבין שתי הדתות בעלות המקור המשותף התבטא בהטלת אשמת נצח על היהודים , המצדיקה את החזקתם במצב של תלות ונחיתות . חניכי כמורה אף נטלו לעתים חלק בפרעות ביהודים , ומאז המאה ה16– חזרה ועלתה בפולין , בתדירות משתנה , עלילת הדם נגד היהודים . בשנת 1946 עדיין שימשה זו עילה לפוגרום בעיר קיילצה . תמונה המתארת שימוש כביכול בדם נוצרים בידי יהודים נמצאת עדיין בכנסייה בעיר סאנדומייז . ' הרעה בעקבות זעזועים ואולם האנטי–יהודיות בפולין בימי הביניים לא חרגה מזו שהיתה קיימת אז ברחבי אירופה . היסטוריונים אחדים אף סבורים שפולין היתה באותה העת מתונה יותר ופוגעת פחות מארצות אחרות באירופה , וההרעה באה רק בעקבות הזעזועים העזים שפקדו את הממלכה הגדולה עם המעבר לעת החדשה . זעזועים אלה הביאו לתזוזה ניכרת של יהודים למחוזות המזרחיים של פולין ולריכוזם הגובר בערים , בעיירות פרטיות של בכירי האצולה ובאחוזותיהם הכפריות . עם הזמן חלה גם תמורה ניכרת בעיסוקיהם של רבים מהיהודים , שסייעו עתה לאדוניהם כחוכרי אחוזותיהם , בעלי פונדקים ויצרני שיכר . עתה השלאכטה , האצולה הנמוכה , היא שחסתה על היהודים . במציאות המשתנה , אף שהיו בתוכה מי שגילו עניין כן וממשי
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|