|
|
Page:45
השפה העותמאנית" ושנה אחר כך פורסם באיסטנבול , באישור משרד החינוך , ספר לימוד לשפה התורכית–עותמאנית המיועד לתלמידים יהודיים . חרף המאמצים המשולבים האלה נשארה , במרבית בתי הספר היהודיים , השפה התורכית כשפה שלישית בלבד ( לאחר הצרפתית – או השפה האירופית האחרת ששלטה בבית הספר – והעברית ) וגם לאחר מהפכת "התורכים הצעירים" היתה למאמצי הנחלת השפה התורכית הצלחה דלה מאוד . יעיד על כך מנהגם של סופרים תורכיים של המחצית הראשונה של המאה ה20– להכניס תורכית משובשת ומגוחכת לפיות הדמויות היהודיות . לצד הרצון להגביר את השליטה והפיקוח על הלא מוסלמים , ביקשה המדינה להוכיח כלפי פנים וכלפי חוץ את נחישותה לקיים שוויון בפני החוק לכל אזרחיה . כבר בשנת 1856 הוכרז על שוויון ללא–מוסלמים ובוטל מס הגולגולת – הג ' זיה – שהוטל עליהם עד אז . מנהגה של הביורוקרטיה העותמאנית להוסיף ביטויים מבזים לשמותיהם של לא מוסלמים בוטל גם הוא . במסגרת זה נמנעה גם האדמיניסטרציה לעשות שימוש בכינוי יהודי , שנתפס ככינוי גנאי , והחליפה אותו במונח החדש " מוסאווי " – בן דת משה . בפני הלא מוסלמים נפתחה האפשרות להצטרף לשורות הביורוקרטיה והצבא . עם זאת ניתנה בידם האפשרות החוקית גם לחמוק משירות צבאי על ידי תשלום כופר שכונה " בדל–י עסכרי . " נראה שהמוצא הזה הלם את רצון שני הצדדים . רק בשנת , 1909 בעקבות מהפכת " התורכים הצעירים , " הוטל גיוס חובה על כל הלא מוסלמים ( במקביל לביטול הפטור שניתן לאוכלוסיות אחרות , כגון תושבי הבירה איסטנבול . ( בשנת , 1912 על רקע מלחמות הבלקאן , גויסו לראשונה יהודים רבים לצבא העותמאני , ובכלל זה ליחידות לוחמות . בעקבות התבוסה במלחמות האלה נשלחה אצבע מאשימה גם כלפי הלא מוסלמים והם הואשמו , עם אחרים , בכישלון הצבאי . הלא מוסלמים נדחקו אז ליחידות שירותים שעסקו בעיקר בסלילת דרכים ובעבודות מבזות . התופעה הזאת באה לידי ביטוי בעיקר במהלך מלחמת העולם הראשונה . יהודים מעטים בלבד ניצלו את האפשרות לקבל משרות במנהל העותמאני . סביר להניח שחוסר שליטתם בשפה התורכית , גם ביחס למיעוטים לא מוסלמיים אחרים כארמנים , מנע מהם את היכולת ליטול חלק פעיל בחיים הציבוריים . ייצוגם של יהודים , כאחוז אחד מהאוכלוסייה הכללית , לא עלה , בדרך כלל , בשנות הפעילות של הפרלמנטים , ( 1918-1908 ; 1878-1876 ) על ארבעה נציגים , שנשלחו מסאלוניקי ( עד כיבוש העיר בידי היוונים בשנת , ( 1912 איזמיר ובגדאד . מספר החברים הכללי בכל הפרלמנטים נע בין 119 בתקופה הפרלמנטרית הראשונה ל288– בתקופה הפרלמנטרית השנייה . יהודים מעטים , גם בהשוואה למיעוטים הלא מוסלמיים האחרים , מילאו תפקידים מנהליים בפרובינציות – בעיריות , במועצות המנהליות , במשטרה ועוד . קליטת התרבות הצרפתית הרפורמות הביאו לנקודות מפגש רבות ואינטנסיביות יותר בין הקבוצות האתניות והדתיות למיניהן . השינויים הכלכליים והחברתיים פתחו הזדמנויות ליזמות כלכלית , ובמידה פחותה לניידות חברתית . המיעוטים הדתיים היו פתוחים יותר לשינויים ועל כן נמצאו בעמדות יתרון לנצל את ההזדמנויות הכלכליות . עם זאת לא הביאו השינויים האלה לקירוב לבבות דווקא ; להפך , במאה ה19– רבו ההידרדרויות ביחסים בין קבוצות שונות במדינה . בולט המתח חסר התקדים שהיה קיים באותה תקופה בין יהודים לנוצרים והגיע לשיאו בעלילות הדם . אמנם היו מקרים מעטים גם קודם למאה ה , 19– אבל במהלכה של המאה הזאת נעשו עלילות הדם שכיחות יותר ויותר . עלילת דמשק ( 1840 ) היא אולי הידועה שבהן , אך האשמות דומות בדבר רצח ילדים נוצריים הוטחו ביהודים באזורים רבים שבהם היתה נוכחות נוצרית בולטת . העוינות בין נוצרים ליהודים תחילתה בשנאה על רקע דתי , אך במאה ה19– נוספה עליה גם התחרות הכלכלית והפוליטית . השלטונות ניסו להתמודד עם התופעה באמצעות פרסום צווים המפריכים את עלילת הדם ולעתים גם על ידי שליחת כוחות שיטור שיגנו על היהודים . השינוי התרבותי הבולט בקרב היהודים העותמאניים באותה העת היה קליטת התרבות הצרפתית , ובעיקר השפה הצרפתית . למעשה , בעיקר יהודים ממערב אירופה , ולא המדינה העותמאנית , הם שקיבלו עליהם , ובהתלהבות , את המשימה של "תיקון" מצבם של היהודים העותמאניים . הגורם האחראי העיקרי לשינוי הזה היה רשת בתי הספר של חברת כל ישראל חברים ( כי"ח , ה"אליאנס . ( " רשת זו הוקמה בצרפת בשנת 1860 במטרה להרים את מעמד היהודים באמצעות התרבות הצרפתית , מתוך רצון להופכם לאזרחים מלאים המקבלים את כל הזכויות במקומות מושבם . ההנחה היתה שחינוך צרפתי , לצד חינוך יהודי "מתקדם" הבנוי על הישגיהם התרבותיים והפוליטיים של יהודי צרפת , יאפשר ליהודי המזרח להגיע לדרגתם של יהודי צרפת . מערכת החינוך של אליאנס הביאה לידי שלושה שינויים בעלי משמעות רבה בחינוך היהודי : לימוד מקצועות שנתפסו כפרודוקטיביים , מתן אפשרות לבנות לרכוש חינוך והוראת שפות . בשיא פעילותה , בשנת , 1913 החזיקה כי"ח ב183– בתי ספר לבנים ולבנות ובהם 43 , 700 תלמידים , ממרוקו ועד איראן . מערכת החינוך של כי"ח החליפה במידה רבה את מערכת החינוך המסורתית בארצות האלה ותרמה הרבה ליצירת מעמד בינוני יהודי בבלקאן , במזרח התיכון ובצפון
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|