|
|
Page:38
בדרך כלל באהדה מסויגת לפעילות החסידים וזיהה בהם , ברוב המאה ה , 19– גורם שמרני ואנטי–ליברלי מובהק . בניגוד לפטריוטים פולניים , רותניים ( אוקראיניים ) או מדיאריים ( הונגריים , ( לא ביקשו חסידי גליציה , בוקובינה וצפון–מזרח הונגריה לשנות את מבנה המדינה ואת מוסדותיה ולא סיכנו אותם . אהדת השלטונות עזרה מאוד לחסידות להתפשט בצפוןמזרח המונרכיה בעשורים הראשונים של המאה ה . 19– למרות ביטולה הרשמי של האוטונומיה של הקהילות היהודיות בשלהי שלטונה של מרייה תרזה ותחת הקיסר ה " נאור " יוזף השני , ( 1790-1780 ) והפיכתן בעיני החוק למסגרות דתיות גרידא , המשיך בדרך כלל היישוב היהודי במזרח המונרכיה בהיבדלות מן האוכלוסייה הלא יהודית . כלומר , חרף הסרתן של מרבית המחיצות הפורמליות על ידי השלטונות ההאבסבורגיים , כמעט לא נחצו קווי ההפרדה התרבותיים והחברתיים בין יהודים ובין לא יהודים בצפון–מזרח המונרכיה . אפילו הבורגנות היהודית של צ ' רנוביץ , שאימצה במהלך המאה ה19– את הגרמנית כשפת הדיבור היומיומית , והבורגנות היהודית של למברג וקראקוב , שעברה בהדרגה לשימוש בפולנית , נבדלו מן האוכלוסייה הלא יהודית בכל מדדי האינטגרציה שיש להם משמעות . הן התגוררו באזורים נבדלים , נמנעו מנישואי תערובת ושמרו על מרחב פעילות חברתי נפרד ועל דפוסי פעילות פוליטיים משלהן . גליציה ובוקובינה נהפכו בראשית המאה ה20– למרכזים חשובים של לאומיות יהודית הן בנוסחתה הציונית והן בזו האוטונומיסטית ") לאומיות הגולה . (" עם זאת העדיפו מרבית יהודי המחוזות להצביע כבלוק פוליטי בעד נציגים פוליטיים פולניים ( בגליציה , ( מדיאריים ( בצפון–מזרח הונגריה ) וגרמניים ( בבוקובינה ) במסגרת הסכמים מיוחדים שנעשו עם התנועות הלאומיות של עמים אלה . המרכז היהודי השני הגדול בשלהי המאה ה18– היה בארצות הכתר הבוהמי , בוהמיה , מוראביה ושלזיה האוסטרית . זה היה אחד המרכזים היהודיים העתיקים והחשובים ביותר באירופה ; פראג היתה בעשורים הראשונים של המאה ה18– הקהילה האשכנזית העירונית הגדולה בעולם 11 , 000 ) תושבים . ( צמיחתה הדמוגרפית של יהדות בוהמיה ומוראביה היתה יוצאת דופן בהשוואה למדינות אחרות במרכז ומערב אירופה של אותה תקופה . עובדה זו נתקלה בעוינות מצד השלטון ההאבסבורגי והובילה לצעדים שונים להצרת פעילותם של יהודי ארצות הכתר הבוהמי , למשל קביעת תקרות למספר היהודים הרשאים לגור בפראג ובאזורים הכפריים של בוהמיה ומוראביה , הגבלת מספר היהודים היכולים להינשא ואף גירוש זמני מפראג בשנות ה40– של המאה ה . 18– עקב כך היגרו רבים מיהודי האזור לצפון–מערב הונגריה ובפרשבורג ( ברטיסלבה של היום ) התפתחה קהילה גדולה מאוד . ניסיונותיו של הקיסר ההאבסבורגי יוזף השני לערוך רפורמות יסודיות בדפוסי המדינה , החברה והכלכלה השפיעו בעיקר על ארצות הכתר הבוהמי ועל האוכלוסייה היהודית שבהן . "תקנות הסובלנות" ( Toleranzpatente ) היו חלק ממערך רחב יותר של צעדי חקיקה שנועדו להגביר את השליטה המרכזית של הממשל ההאבסבורגי , להעלות את רמת החינוך הכללי , ליצור תמריצים לפעילות כלכלית ולהגדיל את הכנסות השלטון . החקיקה בענייני היהודים נועדה לשפר , מצד אחד , את מעמדם האזרחי ולהביאם , מצד אחר , להשתלב כפרטים במרקם החברתי והכלכלי של המדינה האוסטרית . היא לא נועדה להביא לשוויון זכויות חוקי – "אמנסיפציה" – של יהודי בוהמיה ומוראביה וגם לא לאפשר ליהודים לשגשג , אלא , כפי שהסביר יוזף השני למועצת שריו בשנת , 1781 "להופכם למועילים יותר לשלטון . " כחלק מרפורמות אלו בוטלו כמה מההגבלות הקשות יותר שהוטלו על היהודים , כגון "מס הגולגולת" היהודי המיוחד , ונוצר המנגנון לשילוב היהודים בחברה : הוקמו בתי ספר יהודיים בשפה הגרמנית שלימדו לימודים כלליים לצד מקצועות יהודיים , נאסר השימוש ביידיש ובעברית לצרכים מנהליים–קהילתיים , נקבע שיהודים חייבים לאמץ שמות פרטיים ושמות משפחה גרמניים , רבני הקהילה נצטוו לרכוש תואר בפילוסופיה באוניברסיטה אוסטרית כתנאי הכרחי להכרה במנהיגותם הדתית , ונקבעה מחויבותם העקרונית של יהודים לשירות בצבא . כך , במשך עשור אחד בשלהי המאה ה , 18– חוסלה האוטונומיה הקהילתית של יהודי בוהמיה ומוראביה ובוטלו מרבית המחיצות הפורמליות שהפרידו בינם לבין האוכלוסייה הלא יהודית . ברית פוליטית עם הבורגנות הגרמנית אף שהתקנות העוסקות ביהודים נועדו להשפיע על כלל יהודי המונרכיה , הן הורגשו בראש ובראשונה בקהילות בוהמיה ומוראביה . בתוך שני דורות עברו היהודים בארצות הכתר הבוהמי לשימוש רחב מאוד בלשון הגרמנית ואימצו בהתלהבות את התרבות הגרמנית הבורגנית בנוסחתה הליברלית–הומניסטית . הנוכחות היהודית בפראג ובערי השדה הגבירה מאוד את הקשרים עם הבורגנות הגרמנית הלא יהודית , והביאה ליצירתה של ברית פוליטית על בסיס של לאומיות גרמנית ליברלית . ההזדהות הנרחבת של יהודי בוהמיה ומוראביה עם התרבות הגרמנית הביאה אותם לעימות הולך וגובר עם אוכלוסיית הרוב הצ ' כית ועם התנועה הלאומית הצ ' כית . בשלושת העשורים האחרונים של המאה ה19– התחילו פוליטיקאים צ ' כיים ללחוץ על האוכלוסייה היהודית של ארצות הכתר הבוהמי להימנע מללכת לבתי הספר היהודיים בשפה הגרמנית , בייחוד באזורי היישוב
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|