|
|
Page:34
השפעת הסכסוך הישראלי–ערבי על מעמדם של ישראל ויהודי העולם " אלי בר–נביא אפשר לטעון שמדינת ישראל היא הכלי שאותו יצר העם היהודי בשביל לנרמל את יחסיו עם אומות העולם . לו היו יחסי היהודים עם הגויים בעידן המודרני הרמוניים , סביר להניח שהקשר בינם לבין הארץ המובטחת היה נשאר במתכונת המסורתית היהודית : קשר רוחני במהותו , ללא כל השלכות מעשיות . אך היחסים האלה היו רחוקים מלהיות הרמוניים . בתנאים שיצרו תהליכי החילון , ועליית הלאומיות באירופה , צמחה הציונות כאידיאולוגיה לאומית מודרנית אשר מטרתה המוצהרת לחסל את ה"אנומליות" של הקיום היהודי ולהעניק לעם המנודה את הכלים להפוך לאומה "ככל האומות . " אלא שהתנאים הממשיים שבהם נולדה מדינת היהודים היו שונים לגמרי מחזון אבותיו של הרעיון הציוני . הס , פינסקר , הרצל ודומיהם הגו את מדינת חלומותיהם במציאות האירופית של המאה ה . 19– באירופה זו של ההתעוררות הלאומית היתה הציונות בעיניהם עוד תנועה של שחרור לאומי – "הבעיה הלאומית האחרונה , " כמאמרו של משה הס , הוגה אירופוצנטרי כמו כל בני תקופתו . לא כך התנהלו הדברים . המציאות הארצישראלית היתה שונה מן התוכניות והאידיאולוגיות שנרקמו בווינה , פינסק ואודסה . מדינת ישראל נשתלה במזרח התיכון , בלבו של העולם השלישי שזה עתה בא לאוויר העולם , ותוך כדי מלחמה מתמדת עם תנועה לאומית מתחרה . הסכסוך הזה – יהודי–ערבי בראשיתו , ישראלי–ערבי מאז קום המדינה , ישראלי–פלסטיני כעבור זמן , ושוב , כך נדמה , יהודי–ערבי , או אף יהודי–מוסלמי – עתיד היה להשפיע השפעה עמוקה על מעמדה של ישראל בעולם ועל מעמדם של היהודים בתפוצות . במרוצת שני העשורים הראשונים לקיומה של המדינה פעל הסכסוך עם שכנותיה דווקא לחיזוק מעמדה בזירה הבינלאומית . הממסדים הפוליטיים במערב נטו להיות צוננים כלפי המדינה היהודית ; לא כך דעת הקהל . הגילוי המזעזע של ממדי ההשמדה הנאצית , רגשות האשם של מי שעמדו בצד ולא עשו דבר למנוע את הזוועה , ההרפתקה המופלאה של עם עתיק ורדוף השב למולדתו והנאבק באומץ לב נגד סביבה עוינת המכריזה השכם והערב על רצונה להשמיד אותו – כל אלה חברו יחדיו לכדי גל עצום של אהדה והערצה . אף שהעולם המוסלמי והגוש הסובייטי נותרו חסומים בפניה , חדרה ישראל בהצלחה לאמריקה הלטינית ולאפריקה . אמת , חבירתה של ישראל לשתי המעצמות הקולוניאליות השוקעות , בריטניה וצרפת , בעת מלחמת סיני , פגעה בתדמיתה בקרב חוגים פרוגרסיביים במערב ובעולם השלישי ; אך דווקא מלחמה זו הבטיחה לה , בזכות הפתיחה של מפרץ אילת לספינותיה , צוהר אל אסיה ואל אפריקה . זו היתה גם תקופת הזוהר של יהודי המערב . עמי המערב טיפחו את היהודים החיים בתוכם מאותן הסיבות שבשלן תמכו בישראל . באורח פרדוקסלי משהו , דווקא קיומה של מדינה יהודית , המוחקת בעלילותיה בשדות החקלאות ובשדות הקרב את הסטריאוטיפים שדבקו ביהודים , הקל את היקלטותם של היהודים האלה בארצות מושבם . ההרמוניה בין היהודים לבני ארצם הלא יהודים סביב התמיכה המשותפת במדינת היהודים הגיעה לשיאה בימי החרדה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים . בצרפת חשפו הפגנות תמיכה המוניות את עומק הפער שנפער לראשונה בסוגיה של מדיניות החוץ בין הגנרל דה גול לבין דעת הקהל של ארצו , וכן בינו לבין רבים מראשי תנועתו שלו עצמו . מבחינת מעמדה של מדינת ישראל בקרב האומות , וגם מבחינות רבות אחרות , הציר שסביבו סובבת ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל הוא מלחמת ששת הימים . המלחמה שינתה את מאזן הכוחות במזרח התיכון , הוסיפה ממד חדש לשאלה הפלסטינית בסכסוך הישראלי–ערבי וגרמה לישראל , שלא בכוונה תחילה , להחליף משענת בינלאומית : צרפת פנתה לה עורף וארצות הברית מילאה את מקומה – מלחמת ששת הימים היא שפתחה את עידן "היחסים המיוחדים" עם המעצמה האמריקנית . ואילו בעולם השלישי התקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים היא מעין תור זהב של שיתוף פעולה עם ישראל . אבל , בצד אלה , שינו הניצחון ומשטר הכיבוש שבא בעקבותיו את תדמיתה של המדינה . הם שמו קץ לעידן החמלה והאשם שבא בעקבות השואה והפכו ערב רב של פליטים וניצולי שואה , שלכאורה שוב מאיים עליהם רצח עם , לאומה של סופרמנים . בדמיון המערבי החליף עתה גלית את דוד . כך , למשל , איבדה ישראל את הקמפוסים , המעוז המסורתי של התגרות בבעלי השררה ושל סולידריות עם עלובי החיים . בעיני הסטודנטים המערביים , שלא סבלו מתסביכי הוריהם , ישראל השתייכה מעתה למחנה בעלי השררה ואילו הפלסטינים – לעלובי החיים . במהלך מלחמת וייטנאם הם קראו "וייטנאם , פלסטין – מאבק אחד , " ומשהסתיימה המלחמה נותרה ישראל האויב האידיאולוגי היחיד . מלחמת יום הכיפורים האיצה את תהליך ההידרדרות של תדמית ישראל בעולם . הערבים גילו את עוצמתו של נשק הנפט
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|