|
|
Page:24
יהודים וסוציאליזם אלי בר–נביא סיפור האהבה בין היהודים לבין התנועה הסוציאליסטית לזרמיה הוא עובדה היסטורית . סיבותיו מורכבות , אך בכולן ניכרות השפעותיו של תהליך החילון . יש הטוענים שהנטייה היהודית לאוטופיה אינה אלא המשיחיות היהודית עתיקת היומין בגלגולה המודרני המחולן . בגלויה שנדפסה בצרפת נראה קארל מארקס ( ר' מדור תנועות לאומיות וחברתיות ) בדמותו של "משה מודרני , " העומד על "הר הפרולטריון" ומציע להמון המריע את הקפיטאל שלו החרות על לוחות הברית : אילוסטרציה נאיבית לגרסה חדשה של האידיאל הנבואי העתיק . ואמנם , הסוציאליזם הצטייר בעיני יהודים רבים כנוסח עדכני של מוסר "תורת הנביאים . " תורה מודרנית וחילונית זו היתה אמורה לאפשר להם להתחבר לעולם בן זמנם הלא יהודי לא כמתדפקים זרים על שערו , אלא כשותפים בזכות בעיצובו , בהתאם לאידיאלים שלהם עצמם . אחרים שמים דגש באוריינות היהודית , שהכשירה יהודים צעירים רבים שנטשו את לימודי הדת המסורתיים ליטול חלק פעיל בגיבוש תורות אוטופיות כוללניות . ורבים מורים על הגידול הדמוגרפי העצום שידע הקיבוץ היהודי במזרח אירופה ובמרכזה בעידן המודרני – וכמובן , תהליך התיעוש שעבר על האזור הזה – ואשר יצר , לראשונה בהיסטוריה , פרולטריון יהודי בקנה מידה ניכר . ואולם הכול מסכימים שאחת הסיבות העיקריות לתופעה היא האנטישמיות המודרנית – הפיתוח החילוני הגזעני של שנאת היהודים הנוצרית המסורתית . זו לא נעלמה לחלוטין , כמובן , בייחוד בחברות הנחשלות של מרכז אירופה ומזרחה . אבל תהליכי המודרניזציה המואצים הוסיפו עליה רכיבים חדשים , חילוניים במהותם , שהפנו עורף למסורת הנוצרית . העיור והתיעוש זעזעו את החברה המסורתית ויצרו זעיר בורגנות נטולת מסגרת , נבוכה ומאוימת , טרף קל לדמגוגים ולהוטה למצוא הסבר פשוט לתלאותיה ; חילון האליטות והסגידה למדע המודרני , על הלהט שלו לסווג , לשייך ולדרג תופעות טבע ובעלי חיים , אך גם לשונות ובני אדם , הרסו את המסגרת העוינת , ועם זאת בסך הכול המגוננת והמכלילה , של הכנסייה הקתולית – הלא אפשר להפוך לנוצרי , אי אפשר להפוך לארי ; ובאורח לכאורה פרדוקסלי , אפילו האמנסיפציה חשפה את היהודי לסכנות החדשות של העולם המודרני , שכן היא עשתה אותו לנראה פחות אך לבולט יותר ... כך או כך , מאמצע המאה ה , 19– וביתר שאת בשליש האחרון של המאה , התברר יותר ויותר שהאמנסיפציה האינדיווידואלית מבית מדרשה של המהפכה הצרפתית " ) הכול ליהודים כיחידים , לא כלום ליהודים כאומה ( " אין ביכולתה לחסל את האנטישמיות ; נהפוך הוא , היא מזינה את גרסתה החדשה . המסקנה : רק אמנסיפציה קיבוצית תעשה זאת . למסקנה זו היו שותפות שתי המשפחות הגדולות של החשיבה היהודית המודרנית : הציונות , שדגלה באמנסיפציה הקיבוצית של העם היהודי ; והסוציאליזם , שסבר כי רק שחרור האדם באשר הוא יבטיח זאת . בין השתיים התקיים כידוע קשר הדוק , שכן הזרם העיקרי בציונות – הציונות הסוציאליסטית – התמקד בתפר שביניהן . פרק זה אינו עוסק בציונות . ראוי רק להזכיר כי האיש המסמל יותר מכול את החיבור הזה הוא משה הס ( ר' מדור ההגות היהודית המודרנית , ( שנאמר עליו שהוא ההוגה היחיד שהגה שתי אידיאולוגיות מודרניות חשובות , הציונות והקומוניזם . הס , שחיבר ב1837– את הספר הקומוניסטי הגרמני הראשון – ההיסטוריה הקדושה של האנושות ע"י תלמיד של יהודים מילאו תפקיד חשוב בתנועה הסוציאליסטית הכללית . קארל מארקס ( כאן בגל יוה משנת , 1906 המציגה אותו בדמות משה מודרני על הר סיני ) סיפק לה את התשתית התיאורטית , אבל הוא לא היה יחיד ממוצא יהודי ב ןי הוגי הדעות הסוציאליסטים החשובים
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|