|
|
Page:17
חתני פרס נובל היהודים אלי בן–גל במאתיים השנים האחרונות , בצד המשך יצירתו הקיבוצית של העם היהודי , בולטת תופעה חדשה : השתתפותם של יחידים ממוצא יהודי בשורה הראשונה בכל תחומי הפעילות התרבותית והמדעית האנושית , שלא במסגרת שייכותם היהודית אלא במסגרות כלליות או לאומיות אחרות . אם יש דוגמה שבה מתבלטת תופעה זו במידה שקשה להתעלם ממנה , הריהי במספר בני אדם ממוצא יהודי אשר זכו בפרס היוקרתי ביותר בעולם , פרס נובל . מספר זה חורג הרבה מעבר לכל יחס דמוגרפי או לסתם מקריות , דבר שאיננו יכול שלא לעורר תשומת לב , יהיו ההסברים השונים לתופעה אשר יהיו . פרסי נובל מחולקים מאז 1901 על פי צוואתו של ממציא הדינמיט השוודי אלפרד נובל ( 1896-1833 ) "לאנשים שתרמו תרומה בעלת משמעות רבה ביותר לטובתה ולרווחתה של האנושות . " הפרסים ניתנים בשישה תחומים : פיזיקה , כימיה , פיזיולוגיה / רפואה , ספרות ועשייה למען השלום . משנת 1969 נוסף גם פרס בתחום הכלכלה . שיעור היהודים על פי מוצאם שזכו בפרס נובל בששת התחומים הנזכרים במהלך המאה ה20– הוא קרוב ל , 20 % – גבוה בהרבה משיעורם של היהודים באוכלוסייה בארצות שמהן באו כלל הזוכים בפרסי נובל . לפי ארצות לידתם נחלקים היהודים זוכי פרס נובל כך : 14 % הם ילידי מזרח אירופה ; 29 % ילידי מרכז אירופה ; 12 % ילידי מערב אירופה ; 42 % ילידי אמריקה ; 3 % ילידי אסיה ואפריקה . עובדה מעניינת מתגלה בבדיקת החלוקה הגיאוגרפית הזאת : כמעט שליש מזוכי הפרס מוצאם ממרכז אירופה – גרמניה והקיסרות האוסטרו–הונגרית . אבל , יחד עם זאת , שני שלישים מחתני פרס נובל האמריקניים הם בני דור שני או שלישי למהגרים יוצאי אותן הארצות . מתברר שיהודי מרכז אירופה , אשר זכו במאה ה – 19– שלא כיהודי מזרח אירופה – להשתלב בכל תחומי היצירה של תרבות דוברי הגרמנית וההונגרית , אך , שלא כיהודי מערב אירופה , שאוכלוסייתה היהודית דלילה יחסית , לא איבדו את האופי והמקורות הייחודיים של יהודיותם – הם אלה שמתוכם היו עתידים לצמוח כעשירית מכלל זוכי פרס נובל בעולם . מתוך 38 זוכי פרס נובל מגרמניה עד 1938 תשעה היו יהודים , 24 % ) לעומת כ – 1 % – שיעורם של היהודים באוכלוסייה הגרמנית . ( יש קושי עצום בקביעת הגורמים שהביאו לתופעה ייחודית זאת . ד"ר אלי בן–גל , שהיה העורך הראשי של האנציקלופדיה הממוחשבת "אנשי סגולה" שסיכמה מחקר יסודי על חתני פרס נובל היהודיים , ופרופ' ישעיהו ליבוביץ , שכיהן כיועצה המדעי , נמנעו בכוונה מניסיון כזה והחליטו להימנע מכל פרשנות מכלילה לעובדה היבשה של ריבוי יהודים חתני פרס נובל . ושבמסגרתם הורגש פחות השיטור האידיאולוגי . גם בשני המרכזים האלה , כמו לפני כן בגרמניה , חוו יהודים שילוב של התקבלות ודחייה בחברה בכלל ובממסד המדעי בפרט . גם בהם פרצו היהודים את המגבלות שהוטלו עליהם הן בגלל הישגיהם המיוחדים והן בגלל אימוצה של עמדה אוניברסליסטית עקרונית ( לפחות כלפי חוץ ולפחות בדרך כלל ) בידי הממסד המדעי . כמו בגרמניה בעבר , אופייניים לממסד המדעי שלהם גודלו היחסי , ריבוי המרכזים הפועלים בתחומו והרבגוניות של הפעילות המדעית המתבצעת בו . בינתיים נוצרה גם מסורת של עיסוק מדעי בין יהודים , מסורת שהלכה והתרחבה ממדעי הטבע והמדעים המדויקים גם למדעי החברה והרוח . בין מקבלי פרס נובל לכלכלה , שמחלק הבנק הלאומי של שוודיה מאז , 1969 יש ייצוג בולט לכלכלנים יהודיים . עם זאת כבר ניכרת בלימה מסוימת של ההצטיינות היוצאת דופן של יהודים במדע . בלימה כזו באה לידי ביטוי בישראל , בתנאים של מדינה קטנה יחסית , הסובלת מהקצאת משאבים מוגבלת למחקר ולפיתוח , אף שלאחרונה זכו שני חוקרים מן הטכניון בחיפה , אברהם הרשקו ואהרן צ ' חנובר , בפרס נובל לכימיה וישראל אומן בפרס נובל לכלכלה . בארצות הברית נראה שסטודנטים וחוקרים סיניים וקוריאניים בולטים היום לא פחות מן היהודים . בסופו של דבר , אין – וכנראה לא יכולה להיות – תשובה חד–משמעית לשאלת הסיבות למצוינות היהודית במדע . בכל המקרים , יש לשער , היתה ההצטיינות הזאת פועל יוצא משולב של מטען מסורתי ותרבותי מצד אחד והתנאים המיוחדים של המערכת המדעית הכללית על מוסדותיה השונים מצד אחר . ניכר כי השתתפותם של יהודים במפעל המדע המודרני היא דוגמה לא רק לפוטנציאל התרומה היהודית לחברה האנושית בכלל , אלא גם – ואולי בעיקר – לתרומה של שילוב תרבותם של היהודים בחברה האנושית בעידן המודרני .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|