|
|
Page:15
שלאחר מלחמת העולם הראשונה היו צאצאי המהגרים היהודיים לסוחרים , תעשיינים ובעלי מקצועות חופשיים , בשעה שבברית המועצות לשעבר עזבו יהודים את השטעטל , על כלכלתו שנתבססה על מסחר זעיר ומלאכה , ועברו לערי פנים הארץ , שבהן רכשו השכלה גבוהה והיו לגרעין המעמד הניהולי והמקצועי של ברית המועצות . בגרמניה הווימאריית דחפו צפיפות היתר במקצועות החופשיים והשפעותיה ההרסניות של האינפלציה הגדולה על מעמדות הביניים כמה פעילים יהודיים להטיף להחייאת המסורת הישנה של הסבת יהודים לעבוד כפועלי תעשייה , הגם שדומה כי חששו , שעם אובדן הייחוד הכלכלי היהודי , יאבד גם מחסום חשוב בפני הטמיעה . במרוצת כל העת המודרנית , באירופה ובצפון אמריקה , היתה אינטגרציה כלכלית תנאי מוקדם הכרחי ( גם אם לא מספיק ) לאינטגרציה חברתית . המצב היה מורכב קצת יותר במזרח התיכון , שרק במקרים נדירים נמצא בו מעמד בינוני מקומי , שיהודים שרצו להתקדם בסולם החברתי היו יכולים לחקותו . היהודים היו אחד המרכיבים , אך בשום אופן לא המרכיב המרכזי , בבורגנות רב–לאומית , שכללה ארמנים , נוצרים סורים , יוונים ואיטלקים , ששפתם המשותפת היתה צרפתית , בניגוד לשפות המקום , הערבית או התורכית . יהודים במזרח התיכון שהשתלבו בתרבות הערבית עשו זאת על פי רוב באמצעות הזירה הפוליטית ( כגון המפלגות הקומוניסטיות במצרים ובעיראק , ( ולא באמצעות החברה הבורגנית האזרחית , כמו במערב . לקריאה נוספת : Salo Baron , Aradius Kahan , et al ., Economic History of . Jewish Identity in Modern Europe , Berkeley and Los Derek J . Penslar , Shylock's Children : Economics and Louis Finkelstein , ed ., New York , 1960 , II , 1597-1661 . Jews" , The Jews : Their History , Culture , and Religion , Simon Kuznets , "Economic Structure and Life of the the Jews , ed . Nachum Gross , New York , 1975 . Angeles , 2001 יהודים במדע וברפואה שולמית וולקוב אחד השינויים העמוקים ביותר שהשאירו וממשיכים להשאיר חותם על חיי היהודים בעולם המודרני הוא הכניסה המאסיבית שלהם לתחומים השונים של המדע . יהודים שבעבר התנזרו מן " החוכמות החיצוניות" בעיקרון , מצאו את דרכם במהלך שתי המאות האחרונות אל מרכזי המחקר המדעיים החשובים ביותר והם תופסים שם מקום שהוא , כפי הנראה , הרבה מעבר למה שאפשר לצפות על פי חלקם היחסי באוכלוסייה . הדבר בא לידי ביטוי בולט בסקירת מקבלי פרס נובל ממוצא יהודי . מאז התחילו להעניק את הפרס היוקרתי הזה , בשנת , 1901 זכו בו כ175– יהודים , קרוב ל 20 % – מכלל הזוכים . כ120– יהודים , ובתוכם חמש נשים , זכו בפרס על הישגיהם במדעים : כימיה , פיזיקה ומדעי הרפואה – עדות להצטיינות היוצאת דופן של היהודים בתחומים האלה . ( ר' להלן במדור זה , חתני פרס נובל היהודים . ( בעבר הרחוק יותר הצטיינו יהודים בעיקר בתחום הרפואה . כבר בימי הביניים היו שייחסו לרופאים יהודיים כישורים מיוחדים , וידוע שהיו ברופאים הללו גם אלה ששלחו ידם בנושאים מדעיים עיוניים , לא אחת בדרך של תרגום ועיבוד יצירות מופת של הספרות הרפואית מן המקור היווני . גם בספרד המוסלמית היו יהודים שהתמצאו היטב במדע , בעיקר ברפואה , ובמאות ה17– וה18– כבר היו יהודים שלמדו רפואה , למשל בפקולטה המהוללת בפדואה . לימודי הרפואה אכן היו השער של היהודים למדע גם בעת החדשה . בין המשכילים הראשונים במאה ה18– בולט חלקם של הרופאים , רובם ככולם אנשים בעלי עניין כללי במדע , החורג בהרבה ממה שנדרש לפרקטיקה הרפואית שלהם . מרקוס הרץ ( בעלה של הנרייטה שנודעה ב"סלון הספרותי" שהחזיקה בביתה , ( למשל , רופא נודע בברלין של סוף המאה , היה נושא סדרות של הרצאות במדעי הטבע בסלון ביתו הנאה , סלון שבו נפגשו יהודים ולא יהודים בעלי עניין משותף . אכן , מקצוע הרפואה שימש גם למי שאינם יהודים מסלול לקידום חברתי . במחצית הראשונה של המאה ה19– כבר הורשו יהודים , בעיקר במרכז אירופה , ללמוד רפואה באוניברסיטאות , כשהם נפתחים למכלול הידע המדעי של התקופה ומשתתפים בצבירתו ובפיתוחו . במהלך המאה החלו יהודים ללמוד גם מקצועות מדעיים שלא היה להם קשר לרפואה , ועם סופה – ובעיקר בראשית המאה ה , 20– הטביעו מדענים יהודיים חותם עמוק על המתמטיקה , על הכימיה , ובעיקר על הפיזיקה המודרנית , שעברה אז מהפך בעל השלכות עצומות . את הבולט * ת של היהודים במדע , בעיקר במרחב התרבות הגרמנית בתקופה זו , אפשר למדוד גם כשמתבוננים בהיקף השינויים שהביאה המדיניות האנטישמית של הנאצים במוסדות המדע
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|