|
|
Page:322
למודרניות . הפירוש ההיגייני של המצוות היהודיות נעשה רווח בגרמניה בייחוד במחצית השנייה של המאה ה19– עם התפתחות תנועת הרפורמה והלימוד החילוני של הדת היהודית מן הצד האחד , ועם התגברות הגינויים האנטישמיים של מרכיבים שונים של הפולחן היהודי , כגון השחיטה הכשרה והמילה , כמנהגים ברבריים , מן הצד האחר . הרפורמיסטים הבחינו בין חוקי תורת משה , שהוצגו כמופת של אורח חיים היגייני וסניטרי , לחוקים הרבניים , שהוצגו כאמונות תפלות העומדות בניגוד לרווחה ולבריאות הגופנית . התפיסות האלה קנו להן שביתה ככל שיהודי גרמניה הלכו ונעשו מסורים פחות לרעיונות הדתיים המהותיים שמאחורי הפרקטיקות הדתיות . הן אפשרו להצדיק אותם מנהגים שהבדילו בין יהודים ללאיהודים , באמצעות הלשון האוניברסלית של המדע . שימוש נוסף ברפואה לשם ייצוג הזהות היהודית אפשר למצוא אצל רופאים לאומיים , שראו בשיח הרפואי מכשיר שבאמצעותו ניתן להדגים את אחדותם האתנית של היהודים , באמצעות טיעון שקיימים מאפיינים ביולוגיים ופתולוגיים משותפים להם . אמנם התפיסות האלה לא היו נחלתם של רופאים לאומיים בלבד , אך הם הרבו לעשות בהן שימוש למטרות פוליטיות . בעיקר בעשור הראשון לעלייתה של התנועה הציונית , אבל גם בשנים שלאחר מכן , השיח הרפואי בדבר הפתולוגיות של היהודים תפס מקום נכבד בעיתונות ובספרות הציונית , ורופאים ציוניים עשו שימוש בקטגוריות הרפואיות של התקופה , ובראשן ה'ניוון , ' כדי לטעון לנזקים הגופניים והנפשיים שנגרמו ליהודים בשל תנאי חייהם באירופה , ולהצדיק באופן 'מדעי' את הערך הבריאותי של השגת קרקע וריבונות פוליטית . לקריאה נוספת : Jewish Identity , Stanford , 2000 . Mitcell B . Hart , Social Science and the Politics of Modern History , New Haven , 2001 . John M . Efron , Medicine and the German Jews . A Culture , Science , Tel Aviv , 1995 . Natalia Berger ( ed . ) , Jews and Medicine : Religion , חנא שמרוק , "משה מרקוזה מסלונים ומקור ספרו 'עזר ישראל , "' בתוך : ספרות יידיש בפולין , ירושלים , תשמ"ה . תמורה בפרקטיקות של שמירת הבריאות בקרב יהודים . בתמונה : תלמידי בית הספר "אליאנס" בטנג'יר נבדקים במרפאה ( 1955 )
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|