|
|
Page:320
ליהודים , ביחס למקצועות חופשיים אחרים , ובאופן מסורתי היתה בו יוקרה גם בתוך החברה היהודית וגם מחוצה לה , עשתה את לימודי הרפואה לערוץ פופולרי שבאמצעותו יכלו יהודים להיפתח לתרבות הסובבת , ולשפר את מעמדם החברתי . בגרמניה , למשל , מתחילת תהליך האמנסיפציה , עלה בהתמדה מספר תלמידי הרפואה היהודיים . ב1890– הגיע שיעור הרופאים היהודיים ל 16 % – מכלל הרופאים , לעומת חלקם של היהודים באוכלוסייה , שעמד על 1 . 2 % בלבד . עם זאת במרוצת המאה ה19– הם נדחקו למקצועות רפואיים בעלי יוקרה פחותה יחסית , ואפשרויות ההתקדמות שלהם במסגרת המחקר האקדמי והשירות הציבורי הוגבלו . תנועת ההשכלה היהודית התרחשה בד בבד עם ראשיתו של תהליך המדיקליזציה . זה מסביר את השימוש הרווח שעשו המשכילים בכתביהם ברופאים ובריפוי כמטפורה לתהליך התיקון של החברה היהודית . כמי שזכו ליחס של כבוד בחברה היהודית ייצגו הרופאים בעיני המשכילים המוקדמים את השילוב האידיאלי של אימוץ מרכיבים מן התרבות המודרנית והלימוד המדעי יחד עם אורח חיים יהודי בבסיסו . ואולם מלבד השימוש ברפואה כמטפורה היא נתפסה כאמצעי לחולל שינוי של ממש . ספרי הדרכה רפואיים נתפסו בעיני המשכילים כמכשיר להקניית אורח חיים היגייני ורציונלי וידע מדעי . רבים מהם אף הטיפו לרפורמה היגיינית של אורח החיים וההתנהגות כחלק מהפרויקט החינוכי . דמותו של 'הרופא המשכיל , ' העוסק בבעיות הבריאות של ' היהודים' ורואה בעצמו חלק מאליטה מודרניזטורית , השואפת לתפוס את מקום הרבנים כמקור סמכות מתוקף החזקתה בידע מדעי , הופיעה בגרמניה בסוף המאה ה . 18– הרופאים המשכילים ניסחו את הביקורת המשכילית על החברה היהודית המסורתית במונחים בריאותיים . הם הציגו את אותם מרכיבים של אורח החיים היהודי המסורתי שההשכלה עמדה על הצורך לחולל בהם מודרניזציה – ובראש ובראשונה אופן התפילה , צורות הפולחן והחינוך בחדר – כאחראים לבעיות הבריאות של היהודים . למשל , הרופא המשכיל אלקן איזק וולף ראה באופן התפילה את הסיבה לשיעור הגבוה של חולי הרוח בקרב היהודים – תפיסה שהיתה מקובלת ברפואה עד אחרי ראשית המאה ה . 20– לצד הביקורת על אורח החיים היהודי המסורתי אף יצאו הרופאים המשכילים נגד הרגלים שהיו אופייניים גם לחברה הסובבת , למשל , התנאים הסניטריים הלקויים והרגלי האכילה , אף שהם נטו להציג אותם כבעיות אופייניות ליהודים . וולף , למשל , טען , שהעיסוק של היהודים במסחר גרם להם לאכול מהר או לוותר על ארוחות . למעשה , הם היו מקרה פרטי של תופעה רחבה הרבה יותר באותה תקופה , של רופאים שפעלו כמתקנים וכסוכנים של דגמי התנהגות שהיו חלק מהתרבות הבורגנית המתגבשת , לקהילות שאורח חייהן נתפס כטעון תיקון , כדוגמת קהילות כפריות . יש לציין שלא כל הרופאים שביקשו להנחיל דפוסי התנהגות 'בריאים' בקרב קהילות יהודיות נמנו בהכרח עם חוגי המשכילים ; אך לרוב הם היו שותפים לשאיפה המשכילית 'לתקן' את מצבם של היהודים באמצעות רפורמה של אורח חייהם . רופאים כמפיצי התרבות המערבית רופאים היו מן הראשונים שפעלו להפיץ את התרבות המערבית בקרב ההמונים היהודיים במזרח אירופה . כבר מאמצע המאה ה , 18– ויותר מכך לקראת סופה , פעלו בפולין רופאים יהודיים רבים , שקיבלו את הכשרתם המקצועית באוניברסיטאות גרמניות . אמנם , בניגוד לאידיאל המשכילי , רבים מהם השתייכו שער של ספר רפואות בשם "עזר ישראל" מאת משה מרקוזה משנת . 1790 טקסט מדעי שנכתב ביידיש במטרה להגיע להמוני העם
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|