|
|
Page:318
ב1894– נוסדה בקושטא אגודת מתעמלים יהודית , ב1897– נוסדה בפיליפולי שבבולגריה אגודת "שמשון , " וב1898– נולדה בברלין תנועת המתעמלים היהודית "בר כוכבא . " בר כוכבא , כמו שמשון , גדעון , בר גיורא או יהודה המכבי , שימשו את תנועת ההתעמלות והספורט היהודי כשם שהרמן הכרוסקי או זיגפריד שימשו במיתולוגיה הגרמנית . הם היו האיקונות ההיסטוריים שנתנו שמם לאגודות ההתעמלות והספורט היהודיות . ב1898– גם קרא מאקס נורדאו בקונגרס הציוני השני להחייאת יהדות השרירים , ובקונגרס השישי אכן הציגה אגודת המתעמלים היהודיים את עצמה כמגשימת הרעיון הזה . שלוש שנים אחר כך ( 1906 ) נוסדה אגודת מתעמלים ראשונה בארץישראל – "ראשון לציון" ביפו , שב1912– קיבלה עליה את השם "מכבי . " אגודת "מכבי , " ששמה יוצר את הקשר בין תרבות גוף לעצמאות לאומית בלי שים לב לפרדוקס של ה"התייוונות" שבשילוב הזה , היא האגודה הבינלאומית הגדולה של היהודים בעלי הזיקה הלאומית , שהיתה אחרי מלחמת העולם הראשונה להתאחדות שהצליחה להפיק את תחליף האולימפיאדה היהודית – המכביה . מכביה ראשונה התקיימה בארץ–ישראל ב , 1932– אך בניגוד לאולימפיאדה , היה זה אירוע שלאומיות אחת , ולא ריבוי לאומים , אפיינו את פעילותו הבינלאומית . הספורט בישראל התפתח גם על יסוד קו אופייני אחר בתרבות הגוף הלאומית האירופית – ראייתו כהכשרה קדםצבאית . הכשרה כזאת מצויה בתוכנית הלימודים של ישראל מאז הקמתה . יהודים ורפואה דפנה הירש שני תהליכים חשובים במיוחד להבנת מקומה של הרפואה בתהליך השינוי החברתי והתרבותי שעברו יהודי אירופה מסוף המאה ה . 18– האחד הוא השינוי במקומה של הרפואה בחברות האירופיות . סביב מפנה המאה ה19– מתחיל תהליך שבו מעמדה של הרפואה הממוסדת הולך ומתחזק , ובעקבות זאת גם סמכותם של הרופאים . בהדרגה נעשית הרפואה האקדמית במרוצת המאה ה19– למוסד מעצב בתרבות המערבית , המספח לסמכותו תחומי חיים גדלים ורבים . בבסיסו של התהליך הזה עמדו כמה התפתחויות , ובראשן השינוי במבנה הידע והפרקטיקה הרפואיים ; תפקודה של הרפואה כמכשיר בניהול האוכלוסייה , אשר בריאותה נתפסת כמפתח לעוצמתה של המדינה ; והאמונה של הנאורות ב 4 דמה וביכולת השכלול של החברה באמצעות המדע והטכנולוגיה . הנאורות , עם הדגש שהיא מדגישה את הניהול הרציונלי של החיים , את ההצלחה וההישגים , הקנתה ערך חדש לבריאות : היא נעשתה לאידיאל שיש לשאוף אליו באופן פעיל . לאור זאת גברה חשיבותה של ההיגיינה , או 'תורת שמירת הבריאות , ' בקרב הבורגנות המשכילה , הנשאית של מחשבת הנאורות . אורח חיים היגייני היה למרכיב חשוב מכלל התכונות המאפיינות את 'האדם התרבותי , ' בהתאם לתפיסת הקבוצה הזאת את עצמה . התהליך האחר הוא עלייתה של תנועת ההשכלה היהודית בגרמניה בסוף המאה ה18– ובהמשך הזמן גם במזרח אירופה . תנועת ההשכלה – הצורה שבה הופיעה הנאורות האירופית בין היהודים – שמה לה למטרה להביא להשתלבותם של היהודים בחברות שהם חיו בהן , הן באמצעות מודרניזציה של אורח חייהם והן באמצעות ניסוח חדש של מהות הדת היהודית . לרפואה ולשמירת ההיגיינה היה מקום חשוב בפרויקט של המשכילים – מודרניזציה ו"הבראה" של אורח החיים היהודיים . כרזה ביידיש המזהירה מפני כינים ( 1923 )
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|