|
|
Page:314
ספרות ועיתונות "שונד" נתן כהן מקורו של המושג "שונד" בגרמנית ( Schund ) ומשמעותו הישירה היא הפסולת המעלה ריח של סירחון הנוצרת בעת הפשטת עורה של בהמה שחוטה . בלשון הגרמנית הושאלה המילה לצורך תיאור כל דבר חסר ערך , מאוס ומשחית ( לרבות בתחום התרבות והספרות . ( ביידיש נמצא לראשונה שימוש במושג במאמר של ביקורת ספרותית שנדפס בניו יורק ב1898– ומאז נעשה רווח ביותר , במשמעותו השאולה בגרמנית , ועיקר שימושו היה בהקשר התרבותי ( ספרות , תיאטרון ועיתונות . ( בתחומיה של ספרות יידיש כולל המושג את כל מה שלא נחשב ליצירה קאנונית , הן בעיני מבקרי ספרות והן בעיני פוליטיקאים ועסקני מפלגות שראו בעצמם מבקרי ספרות ותרבות , כך שהגדרתו במדויק אינה אפשרית . מי שנחשב לחלוץ הספרות הלא–קאנונית ביידיש היה נחום מאיר שייקביץ , ' יליד רוסיה , שהתפרסם בכינויו שמ"ר . הוא נולד ברוסיה ושם החל את פעילותו הספרותית ועבר אחר כך לארצות הברית . מאז ראשית דרכו כסופר ב , 1876– חיבר 15 רומנים בעברית , 205 רומנים וסיפורים ביידיש , 50 מחזות ושורה ארוכה של יצירות בז'אנרים אחרים . בתוך שנים מעטות השתלטו שמ"ר וכמה יוצרים שהלכו בדרכו על שוק הספרים ביידיש והאפילו במספר חיבוריהם ובתפוצתם על מי שנחשבו לאיכותיים ולמובילים בספרות יידיש המודרנית : שלום יעקב אברמוביץ' ( מנדלי מוכר–ספרים ) ושלום עליכם . מאבק נחוש שניהל שלום עליכם עם שמ"ר הביא את זה להגר לארצות הברית ( שגם בה זכה להצלחה רבה , ( אך בעצם עד לחורבנה של תרבות יידיש באירופה המשיכה הספרות ( והתיאטרון ) שנחשבה ל"שונד" להוביל על פני היצירה האמנותית האיכותית מבחינת תפוצתה ומספר קוראיה . במפנה המאות ה19– וה20– התחוללה בניו יורק "מגפת חוברות" של רומנים בהמשכים , שמספרם הגיע לכ , 150– שהופצו ברבבות חוברות ( תופעה מוכרת היטב ברוסיה של אותם ימים . ( כדי להתמודד עם התופעה ולעודד את רכישת העיתונים היומיים ביידיש החלו אלה להדפיס רומנים בהמשכים יומיים ( בדרך כלל שניים–שלושה רומנים במקביל . ( בפולין עשה שמואל יעקב יאצקן , מייסד העיתון היומי החשוב היינט ושורה של עיתונים אחרים , את הרומן המותח בהמשכים למרכיב קבוע בעיתונות שם . בעיתונו המכובד , כמו בכל עיתון אחר , ניתן היה למצוא זה לצד זה רומן מאת שלום עליכם ורומן "שונד" אנונימי . עם השנים הלכה ספרות ה"שונד" וקנתה לה שביתה בעיקר בין עמודי העיתונים היומיים . על פי סטטיסטיקה שפורסמה ב , 1932– הופיעו בעת ובעונה אחת בשלושים ( מתוך חמישים ) עיתונים יומיים ביידיש בעולם לא פחות מ300– רומנים בהמשכים ; רובם , על פי הערכת מחבר הסקירה , היו " מותקנים ומוטלאים על פי 'מרשם' מסוים בידי מייצרי רומנים אנונימיים , או בידי סופרים המתביישים לצרף לסחורה מפוקפקת זו את שמם" ( נ' מייזל , "אונדזער צייטונג–ראמאן , " ליטערארישע בלעטער , , [ 1932 ] 38 עמ' . ( 601-599 בסוף שנות ה30– הוצפו דוכני העיתונים בוורשה ברבבות חוברות של רומנים שכל אחד מהם נדפס במאות "המשכים , " ושמותיהם – סאבינע ורעגינע – נעשו שמות נרדפים לסוג הספרותי הגרוע ביותר שמפיצות מערכות העיתונים המכובדים ובאמצעותו הן משחיתות מאות אלפי קוראים תמימים . ספרות ה"שונד" ביידיש ( ובמידה רבה גם תיאטרון זה ) כוונה לקהל הרחב ביותר ופנתה למכנה המשותף הנמוך ביותר , דהיינו – נענתה לטעמו וליכולת קליטתו של "הקורא ההמוני" ( לרבות נשים ) שאינו רגיל בקריאת ספרים . דובר בסיפורים קצרים , או כאלה שהתפרשו על פני אלפי עמודים , שעלילתם מפותלת ומותחת , ששזורים בהם סיפורי אהבה סנטימנטליים ושמנחים את הקורא / ת למחוזות הדמיון הרחוקים ביותר . תפקיד מכריע בהצלחת הרומן היה לכותרתו "הנסיכה ביער , או ילדת היער , " "הרוצח המשכיל , " "להבות התאווה , " "אהבה , תאווה ופשע ; " בכתובות החדשות ישנם מוטיבים רבים השאולים מהאמנות היהודית של העבר ומסתמכים על ספרים וכתבי יד עבריים מעוטרים ובפרט על כתובות עתיקות . עם זאת , יש גם אמנים המשתמשים במוטיבים אישיים הנבחרים בהתייעצות עם בני הזוג , או בסגנונות המושפעים מהעיצוב ומהאמנות של זמננו . כמו כן רווחות בשוק כתובות אמנותיות בהדפסים ליטוגרפיים , או בהדפסים פשוטים וזולים יותר – גם של אמנים חדשים וגם של מסגרות של כתובות מהעבר . לקריאה נוספת : פלק , זאב , דיני נישואים , ירושלים , תשמ"ג . צבר , שלום , מזל טוב : כתובות מצוירות מאוסף מוזיאון ישראל , ירושלים , תשנ"ד . Klau Library , Philadelphia and New York , 1990 . of the Hebrew Union College Skirball Museum and Sabar , Shalom , Ketubbah : Jewish Marriage Contracts
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|