sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:308

ישראל . נגד האיסור שהטילה תנועת "השומר הצעיר" על חבריה ללמוד באוניברסיטה והדרישה כי יעלו מיד לארץ ל"הגשמה" בקיבוץ , כתב אחד ממתנגדיה : "האם באמת אותם היוצאים חוצה לארץ הם קרייריסטים מוגי לב , קטני מוח , נקלים ? או אולי יש סיכוי גם לפעולתם , יש מקום גם להם בשורות המגשימים את רעיון התחייה ? ... גם חלוץ בניין הארץ וגם חלוץ התרבות העברית נחוצים הם לאומה . " גם הגישה האוטופית וגם התפיסה של תרבות הנוער מיקדו את הדגש הרעיוני בעתיד . שמה של תנועת הנוער של ה"בונד" היה "צוקונפט" ( עתיד . ( העתיד היה גם שם ביטאונה @ העולמי של תנועת "החלוץ . " מתוך הדגש הזה נוצר גם הדימוי העצמי של חבר תנועה , האמור להוביל את המחנה הגדול ( הלאומי או המעמדי ) לעבר העתיד . הראייה העצמית של החלוץ הצועד לפני המחנה ( כפי שמעידים שמות כמו החלוץ והפיונירים ) מעלה את שאלת היחס להמונים שאינם משתייכים לתנועת הנוער . הגישה השלטת היתה מעיקרה זו של אליטיזם הממדר את מי שאינם שייכים לתנועה . את הביטוי הבוטה ביותר לאליטיזם זה נתן מאיר יערי , מנהיג השומר הצעיר : "ממיליונים הננו מצילים מאות ואין להרשות שאת שארית הפליטה יאכל רקב . " ... ויחד עם זאת ראו תנועות הנוער את עצמן כמופקדות על גורלו של העם היהודי כולו – או על גורלו של הפרולטריון היהודי . ראיית הדת דרך הפריזמה הרומנטית האליטיזם של תנועות הנוער תורגם גם כלפי הנהגים והמסורות שהיו אופייניים להמוני היהודים , ובייחוד כלפי הדת . אמנם היו תנועות נוער דתיות , אך הן היו מיעוט . לצדן פעלו תנועות שראו את הדת דרך הפריזמה הרומנטית , בדומה לראיית מרטין בובר את החסידות , כגון תנועת "עקיבא . " אך רובן היו אדישות לסוגיית הדת , עיינו את הממסד הדתי והציבו אלטרנטיבות רעיוניות לדת . תנועות הקשורות ל"בונד" ולקומוניסטים היו אנטי–דתיות ואתיאיסטיות ברמה עקרונית . תנועת "דרור , " שגייסה את חבריה מהשכבות המסורתיות יותר בחברה היהודית , טיפחה את הפולקלור היהודי , אך היתה אדישה לשורשיו הדתיים . "השומר הצעיר , " אשר בראשית דרכו כלל בדיברותיו את הדיבר "השומר הוא נאמן לאלוהי ישראל , לארץ אבותיו ולעמו , " החליף אותו ב"השומר הוא חלוץ התחייה של עמו . " ... ברמה המעשית היו תנועות הנוער מוכנות להיעזר במגעיהן עם השלטונות ברבנים , אך בו בזמן ראו בהם את סמלי העבר החשוך , האמור להסתלק מבימת ההיסטוריה ולפנות את מקומו לנוער . השילוב של האידיאולוגיות התנועתיות , האתוס שלהן ודרכי החינוך עשה את תנועות הנוער היהודיות לנשכרות מתהליכי המודרניזציה ולסוכנות שלהם כאחד . החינוך התנועתי כלל שילוב של מערכת החישול העצמי ( צופיות , ( אמצעים ליצירת לכידות קבוצתית , והשכלה לא פורמלית שבמסגרתה רכשו החניכים את ערכי התנועה . דרכי החינוך חייבו לימוד , ועל כן ביקרו חניכי תנועות הנוער בספריות וקראו ספרים . לא היה כמעט קן או סניף תנועתי שבו לא פעלה ספרייה שספריה טיפחו את האוטופיות התנועתיות – שפנו רובן ככולן אל העתיד , שהצטייר בעיני החניכים כמחויב מציאות מדעית ונשען על הישגי מדע וטכנולוגיה . לכל התנועות היתה עיתונות , אשר מעבר לתפקידיה האינסטרומנטליים , הפיצה את אותם רעיונות . כמעט כל תנועות הנוער , ציוניות ואנטי–ציוניות כאחד , קידשו את ה 4 דמה , והספרים הנקראים בתנועות והמדורים בעיתוניהן מעידים על כך . העיתונות התנועתית מילאה פונקציות מקבילות של המודרניזציה בעברית וביידיש , מצד אחד , ושל אקולטורציה בשפות עמי הרוב , מצד אחר . לתנועות הנוער היה יחס מורכב , ולעתים רווי בסתירות פנימיות , לבית הספר . מצד אחד , הן קמו כאנטיתזה לבתי הספר , והמערכת החינוכית נלחמה בהן . במקביל שימש בית הספר המרחב החשוב ביותר לגיוס חניכים . היו מערכות חינוכיות שלא רק סיפקו חניכים , אלא אף זכו לתמיכת התנועות במישור הציבורי ולהפניית צעירים מתאימים להוראה . רשת " תרבות " לא היתה שורדת ללא גיבוי תנועות הנוער הציוניות , ובייחוד " השומר הצעיר . " בדומה לכך בולט היחס הסימביוטי בין רשת בתי הספר של ציש " א לבין ה " צוקונפט " של ה " בונד . " פעילות התנועות היתה מכשיר להפצת המודרניזציה באזורים שאליהם לא הגיעה זו בדרכים אחרות , כגון בדרום מזרח גליציה ובקרפטו–רוס . רק לעתים רחוקות ניתן למדוד בזמן אמת את היקפי המודרניזציה . לתנועות הנוער הציוניות היה מזל יוצא דופן : חלוקת רישיונות העלייה לארץ על בסיס תנועתי ומפלגתי הפכה את היישוב המאורגן למעבדה שבה נבחנה השפעתן של תנועות הנוער על חניכיהן והצלחתן בהפנמת המודרנה . אופיו המודרני של היישוב , הניסויים החברתיים החדשניים שלו – ובקדמתם התנועה הקיבוצית , מעידים על עומק המודרניזציה והחדשנות של תנועות הנוער היהודיות . יתר על כן , פעילות תנועת הנוער היהודית בימי השואה ובשנים שלאחריה ")@ הבריחה (" מעידה על חשיבותן של תנועות הנוער ועל ההכרה בערכן בציבור היהודי הרחב . אף כי ליבת תנועות הנוער היהודיות היתה מזרח אירופה , במהלך שנות ה30– חרגה התופעה אל מחוץ לתחום הגיאוגרפי של האזור . התפשטותה של תנועת הנוער היהודית באה בעקבות הגירת היהודים ממזרח אירופה למערבה ואל מעבר לים . הנוער היהודי שהתוודע לקיום תנועות הנוער בארצות המוצא הקים את העתקיהן במולדתו החדשה . תחילה היו אלה ארגונים

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help