|
|
Page:296
פרנסותיהם של יהודי מזרח אירופה , מזונם ומשקאותיהם , לשונם , לבושם ואף חיי האישות שלהם נדחו בבוז ובתחושת עליונות מפני האתוס הבורגני הגרמני . האינטלקטואלים היהודיים בגרמניה , שהפנימו את ערכי התרבות הגרמנית , התקשו להאמין כי אחיהם במזרח יכולים להיות מוכשרים ליצירה בתחום הספרות והאמנות – אלא אם כן ירכשו אף הם את התרבות הגבוהה . מי שעברו תהליך של "חינוך מחדש" והצטרפו למעגל התרבות הגרמנית החלו אף הם לראות בחוויותיהם מן הסביבה התרבותית שממנה נחלצו זיכרונות " מחצי אסיה" – ( Aus Halb Asien ) כותרת זו נתן הסופר היהודי יליד צ'ורטקוב שבגליציה קארל אמיל פרנצוז לקובץ סיפוריו על ההווי בעיירה החסידית . המשורר יל"ג פגש בביקורו בברלין בשנת 1876 פרופסור יהודי מן האוניברסיטה של ברלין , פעיל באגודה לסיוע למהגרים מרוסיה , וזה אמר לו : "ערבה לי לראות בפעם הראשונה בימי חיי איש יהודי בא אלינו מארץ רוסיה לא כמבקש חסד ומחזיר על הפתחים . " גם מן הצד האחר גבהה והלכה חומת ההתנכרות וההסתייגות . התמורות התרבותיות שהתרחשו בגרמניה עוררו בפולין וברוסיה חששות כבדים . בייחוד הטרידה את מנוחתם של רבנים ומנהיגים דתיים תנועת הרפורמה בדת ישראל , שעמדה להתפשט מזרחה . המנהיג החסידי ר' נחמן מברסלב , אחד מן המתנגדים החריפים ביותר לתיקונים ולחידושים , הזהיר כבר בראשית המאה ה19– את חבורת מאמיניו באוקראינה מפני גלי הכפירה הדתית המגיעים מגרמניה . בארץ זו , אמר , "הולכים היהודים מלובשים בבגדי אשכנז" מפני שאין לומדים שם תורת הקבלה והחסידות , ואפילו "ספרי הזוהר הקדוש אינם מצויים שם . " תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה שאימצה את המודל התרבותי הגרמני וביקשה "לתקן" על פיו את פגמיה של החברה היהודית עוררה אף היא , החל בשנות ה40– של המאה ה , 19– התנגדות עזה . התנגדות זו מצאה מגוון ביטויים חברתיים ותרבותיים . בין היתר , ניסו סופרים יהודיים להמיר את היידיש המזרח אירופית בגרמנית צחה . הם הדפיסו גרסאות " מגורמנות" של חיבורים ביידיש . לטענתם של המשכילים , המעבר מיידיש לגרמנית נועד , לאמיתו של דבר , להחזיר את דוברי הדיאלקט המשובש אל המקור האשכנזי המשותף ליהודי פולין וגרמניה . מנגד החלו מדפיסים יראי שמים להפיץ ספרים דווקא בלשון הדיבור , כדי להרחיק את סכנת ההתקרבות לתרבות הנוכרית שבאה מן המערב . משלילה לאידיאליזציה בשלהי המאה ה19– התחוללה בקרב חוגי אינטלקטואלים של יהודי גרמניה תפנית חדה ביחס אל היהודי הפולני . משלילה משכילית עברו לאידיאליזציה ניא –9רומנטית של אורחות חייו . האינטליגנט הגרמני המנוכר גילה באחים המזרחיים חיוניות דתית , אחווה אינטימית וערכי מוסר . הערצת התרבות האותנטית של יהודי מזרח אירופה התחברה עם הלאומיות היהודית המתעוררת ושימשה מקור השראה לסופרים ולאמנים . כך , למשל , זכתה תנועת החסידות בפרשנותו הניאו–רומנטית של מרטין בובר ( ר ' מדור ההגות היהודית המודרנית , ( יהודי מזרח אירופי שהתערה בתרבות הגרמנית , להשפעה גדולה על צעירים יהודיים מחפשי זהות בשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה . במחשבה הציונית בת הזמן אכן נקבעה התדמית הסכמתית למדי של יהודי מזרח אירופה , שזהותם היהודית ברורה , ומצוקתם חומרית ") צרת היהודים , " על פי ניסוחו של אחד העם , ( לעומת יהודי המערב , השרויים בתנאי רווחה , אך מצויים במשבר זהות ") צרת היהדות . (" מפגשם של חיילים יהודיים בצבאות גרמניה ואוסטריה , שלחמו בימי מלחמת העולם הראשונה בחזית המזרחית , עם יהודי העיירות הוליד אף הוא חוויות של גילוי תרבות יהודית שורשית . בתקופת מלחמת העולם שהו בברלין סופרים ואנשי רוח שהיגרו ממזרח אירופה ובאו במגע קרוב עם כמה מאנשי הרוח הגרמניים . גרשום שלום מספר בזיכרונותיו על השפעת המפגש שלו אותם ימים עם שני צעירים מזרח אירופיים , זלמן רובשוב ( שז " ר ) מרוסיה הלבנה ושמואל יוסף עגנון בן גליציה , שהגיעו לברלין : " שני ה ' אוסטיודן ' החשובים בעיני כל כך שהיו מסמלים יהדות חיה מהי דווקא בניגודיהם . " מול הדימויים השליליים שרווחו בקרב יהודי גרמניה על לשונם , השכלתם ומנהגיהם של יהודי מזרח אירופה , הגיבו המזרחיים בשלל דימויים נגדיים . בפולקלור של יהודי פולין ורוסיה נקבעה לדורות דמותו של היהודי הגרמני כקהה חושים , נהנתן , חסר הבנה בדקויות ובעל זיקה שטחית ביותר למסורת היהודית . על לשונו הלעיגו במזרח אירופה שהיא גדושה מילים הנהגות בתנועת פתח – ולא בקמץ כמו ביידיש ( לדוגמה : לא " הויז" [ בית ] אלא "האוז . ( " לכינוי "דייטש" נוסף כינוי גנאי נוסף , "יאקע" , ( Jacke ) שרמז למעיל הקצר ( ז'קט ) שלבשו הגרמנים , שבניגוד לקפוטה הפולנית ששוליה נגררו על הקרקע . כינוי זה התגלגל והגיע עם העליות הציוניות לארץ–ישראל , וכאן יוחד לעולים מגרמניה . מקורו ביידיש נשכח ופירוש היתולי חדש ניתן לו : יקה – יהודי קשה הבנה . המפגש בארץישראל המנדטורית בין העולים מרוסיה ופולין ליוצאי גרמניה העביר אפוא את הניגוד הנושן ממרכז אירופה אל חופי הים התיכון . אין פלא שצעירים חדורי אידיאולוגיה ציונית מתנועות נוער יהודיות בגרמניה מצאו בהוויה הפוליטית והתרבותית החדשה שעיצבו אנשי העלייה השנייה והשלישית בארץ את אותם פגמים ומגרעות שייחס היהודי הגרמני ל . Ostjude– הם
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|