|
|
Page:289
קבועים , והיו חלק בלתי נפרד ממחזור השנה היהודי והנוצרי , נעלמו משהוסטו נתיבי התחבורה עקב הנחת פסי רכבת . הרכבת גם חוללה תמורה בתפיסת הזמן של היהודי העיירתי , שקיומו הכלכלי היה קשור בתנועת מוצרים וסחורות בין כפר ועיר . במשך מאות שנים הופיעו תאריכי הירידים , שכונו לרוב על שם הקדוש הנוצרי של יום היריד , בכל לוח שנה יהודי בפולין ובליטא . מכתבים נשלחו לתעודתם או התקבלו בידי הנמען , בתוך כדי פגישותיהם של סוחרים מערים ומעיירות שונות בירידים . כך , לדוגמה , כתב ר' ישראל בעל שם טוב ( הבעש"ט ) ממז'יבוז , ' שבדרום מזרח פולין , לגיסו ר' אברהם גרשון מקוטוב שישב בשנת 1747 בארץ–ישראל , כי קיבל את מכתבו האחרון מארץ הקודש ביריד על שם לוקאס ( קדוש נוצרי !( את מקומם של תאריכי הירידים בלוחות השנה ובתודעה תפסו למן שנות ה60– של המאה ה19– לוחות הזמנים של קווי הרכבת . בצמתים החדשים של מסילות הברזל עלו ופרחו שווקים . מערך התובלה המיושן ששימש סוחרים , יבואנים ויצואנים פינה את מקומו לקרונות המשא המהירים . שיירות הבקר שנעו ברגל מכרי המרעה של פודוליה אל מרכזי סחר הבהמות בגרמניה נעלמו מנופה של אירופה . רשת תחבורת הנוסעים במזרח אירופה , שעמה היו קשורים יהודים רבים , השתנתה בתוך שנים מעטות מאז הנחת מסילות הברזל . אכסניות על אם הדרך שסיפקו שירותי מזון ולינה לנוסעים נעזבו ; תחנות הדואר הממשלתיות שבהן היו מחליפים את הסוסים חדלו לפעול ; ענף העגלונות , שפרנס עשרות אלפי יהודים ( בשלהי המאה ה19– נמנו ב'תחום המושב' 32 , 079 עגלונים יהודיים (! איבד את בכורתו לטובת מנוע הקיטור , ובעלי העגלות עברו להסעת נוסעים ומשאות אל תחנת הרכבת וממנה . יהודה לייב גורדון , משורר תנועת ההשכלה ברוסיה , תיאר בפואמה הסאטירית שלו קוצו של יוד ( 1868 ) את שקיעת הסדר הכלכלי הישן בעיר וילנה שבליטא בעקבות סלילת מסילת הברזל . היצירה הזאת מכילה את סממניה העיקריים של התהפוכה הכלכלית שהתרחשה באימפריה הרוסית בשנות ה60– של המאה ה . 19– בת שוע , גיבורת הפואמה , נישאת לתלמיד חכם חסר הכשרה כלכלית . הבעל מבקש פרנסתו מעבר לים וספינת הקיטור שבה ירד טובעת . האישה הצעירה , שאביה מאבד את פרנסתו כאשר תופס הקטר את מקומם של הסוסים , פוגשת ביזם מסילות ברזל נמרץ המבקש לחלצה ממצבה העגום . וכך מצייר גורדון בלשון השיר את מה שעוללו הרכבת והטלגרף לסדרי החברה והכלכלה : "גם רב חפר [ האב העשיר ] ראה בימים האלה / את היד הגדולה המשפלת רמים / [ ... ] רכב אש וסוסי אש עפים בקול פחדים / [ ... ] הקו יוליך הקול , יריץ מכתבים / וברכב אש יעברו עוברים ושבים / [ ... ] וכבר חדלו הרכש , רצי המלך / והנוסעים בסוסים יום יום ימעטו / יום יום ידל חפר ירזה צרור כספו / האורוות חרבות , הסוסים נמכרו / תם כסף הנוסעים ושכר המספוא / רק סוסים ארבעה באורווה נשארו / הם ייתנו לעת זקנה לו לחם לחץ . " בכתריאליבקה , עיירתו הבדיונית של הסופר שלום עליכם , שזכתה לקו רכבת , התחרו בעלי העגלות על הנוסעים שבאו מן העיר הגדולה : " באתי לכתריאליבקה ברכבת – כבר נוסעת לשם , בעזרת השם יתברך , גם רכבת ! [ ... ] בתחנה קיבלה את פני חבורה גדולה של משרתי אכסניות [ ... ] לאחר שנדחקתי ויצאתי בעזרת האל מתוך חבורת משרתי האכסניות , נתקלתי בחברה אחרים , חבורת בעלי–העגלה , שלכולם מגפיים גדולים ושוטים ארוכים . החברה האלה כמעט קרעו אותי לגזרים . " הרכבת החישה את תהליכי המודרניזציה של המוני היהודים במזרח אירופה לא רק כתופעה כלכלית . היא היתה גורם רב עוצמה גם בחיי הרוח והתרבות . בתחנות הרכבת קיבלו יהודי העיירה שיעורים מאלפים ב 6 דמה טכנולוגית : מראה הקטר הנע ללא סוסים ומכשיר המורס המעביר טקסטים למרחקים . אלה היו דברים מן הסוג שאנשי תנועת ההשכלה ביקשו ללמד במאמרים של מדע פופולרי בעיתונות בעברית וביידיש . באחד מסיפורי הרכבת שלו מורה שלום עליכם על הקשר בין השכלה , חידושים טכנולוגיים , קפיטליזם ויזמות כלכלית שמולידה כניסתה של רכבת הקיטור לעיירה שכוחת–אל . גיבור הסיפור הוא בן עיירה אוקראינית המבין כיצד פועל מנוע הקיטור מתוך שהמציא מכונה לייצור חומץ : "על פי השכל , הוא אומר ייצור חומץ יש לו שייכות לזיקוק יי"ש , וזיקוק יי"ש יש לו קשר עם ענייני בית חרושת , ובית חרושת יש בו כמעט אותה מכונה כמו ברכבת [ ... ] העיקר [ ... ] הוא הכוח היוצא מן ההסקה . מן ההסקה מתחמם הדוד , והמים מתחילים לרתוח , וזה דוחף את הגלגל , והאופנים סובבים לכל צד שאתה רוצה . " חוטי הטלגרף שנמתחו לאורך המסילות עשו לקירובם של יהודי ורשה , וילנה , קייב ואודסה אלה לאלה לא פחות מאידיאולוגיות פוליטיות . לא מקרה הוא שכמעט כל העיתונים היהודיים שנפוצו ברחבי מזרח אירופה ברוסית , ביידיש ובעברית החלו להופיע בסביבות שנת – 1860 ממש בעת ובעונה אחת עם פרי @ ת רשת המסילות החדשה . יהודי הפרובינציה יכלו לקבל בתוך שעות אחדות עיתונים ממרכזי התרבות היהודית החדשה ולהתחבר בקלות אל הקהילה המדומיינת ( בלשונו של חוקר הלאומיות בנדיקט אנדרסון ) של הלאומיות היהודית . קפיטליזם הדפוס חבר אל המהפכה הטכנולוגית בעיצוב זהות יהודית מסוג חדש , לא–מסורתי בעליל . צד אחר של השפעת הרכבת על חיי היהודים בעיירה המזרח אירופית היה הקשר המאיים בין גל האנטישמיות ששטף את אירופה לבין רשת מסילות הברזל . ראוי לציין שכבר בימי היזמות של רוטשילד והאחים פרייר בהקמת רשת הרכבות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|