|
|
Page:288
בצרפת . כסוכן מובהק של הסדר הקפיטליסטי החדש הצטרפה מסילת הברזל לכוחות הכלכליים שעקרו את ההוויה היהודית המסורתית משורשיה . במקום שבו עברה מסילת ברזל חדשה , אם על יד עיירה קטנה ונידחת ואם על יד עיר גדולה שבה שכנה קהילה יהודית עתיקה ועתירת תרבות , התערערו סדרי העולם הישנים . בארצות מזרח אירופה , שבהן היתה הקהילה היהודית איבר במערך פיאודלי שהוסיף והתקיים עד המחצית השנייה של המאה ה , 19– פגע כלי התחבורה החדש בכמה מיסודות הקיום החברתי–הכלכלי של היהודים . בימי שלטונו של הצאר אלכסנדר השני ברוסיה ( 1881-1856 ) החל באזורים המערביים של האימפריה תהליך מהיר של תיעוש , וקווי רכבת נסללו בין מרכזי המסחר והתעשייה החדשים . וכמו בצרפת שנים ספורות קודם לכן , נטלו יזמים יהודיים ברוסיה חלק ניכר בהנחת רשת המסילות החדשה . מכיוון שהיה זה תחום כלכלי חדש וכמעט לא מוכר , שלא היה תפוס בידי חברי גילדה ותיקה , יכלו היהודים לפעול בו ללא הגבלה . בראשית שנות ה60– בוטלה החכירה של מכירת הוודקה מידי הממשלה " ) אקציז , ( " שבה היה מושקע הון יהודי גדול . ההון שנתפנה מעסקי המשקאות החריפים הופנה אל בניין מסילות הברזל וניהול חברות הרכבות . יזמים יהודיים , ובהם פוליאקוב , אפשטיין , ורשבסקי ובלוך , עשו שימוש ביכולתם לגייס הון באשראי והפעילו את מומחיותם רבת השנים בקבלת חוזי קבלנות . השתלבותם של יהודי האימפריה הרוסית במשק הקפיטליסטי העולה בימי אלכסנדר השני חיברה יחדיו בנקאות , פעילות בבורסה , הקמת מפעלי תעשייה וסלילת קווי רכבות . כעבור זמן , בשנות ה80– של המאה ה , 19– שינתה הממשלה הרוסית את מדיניותה הכלכלית והחליטה להעביר את סלילת מסילות הברזל ותפעול חברות הרכבות לניהול ממשלתי ישיר . עקב כך נפלטו אלפי יהודים מן הענף , וההון שהושקע בידי היזמים הגדולים בסלילת המסילות ובתפעול חברות הרכבות הופנה לבנקאות ולתעשייה . קבלני המסילות , שכונו ביידיש " שמנדעפערניקעס" ( מן המילה הצרפתית למסילת ברזל , ( chemin de fer עשו הון בענף החדש . כמה מהם , ובהם אברהם זאק והאחים פוליאקוב , החזיקו בסוף המאה ה19– בבנקים מסחריים עתירי הון . בזיכרון הקיבוצי של יהודי מזרח אירופה נחקק לדורות המפגש הבוטה עם הסדר הכלכלי החדש בדמותו של קבלן מסילות הברזל ( ביידיש פאדריאטשיק . ( זכרו אותו כיזם נמרץ , שבא מעיר הבירה אל העיירה הנידחת , עתיר ממון ורודף תענוגות , וערער סדרי חיים מקודשים . וכך מצייר הסופר שלום עליכם , שחווה בילדותו , בשנות ה , 60– את ההתעוררות הכלכלית העצומה , מי וכיצד הניחו פסי רכבת אל עיירה באוקראינה : "הדבר אירע בזמן שביקשו להעביר מסילת ברזל דרך כתריאליבקה . באו לעיר ממוסקבה מיני בריות משונות , אינג'ינרים , מודדים , חופרים ושאר אנשים כאלה , ועל כולם – קבלן אחד , בחור לעניין , ודווקא משלנו . [ ... ] אפשר היה זה אחד מאנשיו של פוליאקוב , ואולי פוליאקוב עצמו ? אבל שאותו האיש היה גביר אדיר ומיליונר – זאת יכול היה לראות גם ילד קטן . [ ... ] רודף תענוגות , זולל תרנגולות וסובא יין בימות החול ומתעסק עם כלתו הצעירה של בעל–האכסניה , הפרוצה . " [ ... ] אבל בזמן שהיזמים הנמרצים הרוויחו מעסקי המסילות , וסיפקו מקורות מחיה לקבלני משנה , לספקים , למהנדסים ולטכנאים , איבדו רבבות יהודים אחרים את פרנסתם עם העתקת מסלולי התחבורה הישנים ושקיעתם של ענפי כלכלה בני מאות שנים . ימי שוק וירידים , שנערכו בערים ובעיירות במועדים אמיל פרייר ( בחברת אחיו איזאק ) מסוללי מסילות הברזל הראשונות בצרפת . גם ברוסיה נטלו יזמים יהודים חלק ניכר בהנחת רשת מסילות הברזל החדשה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|