|
|
Page:287
בארץ להכריז עליהם כבר ב1943– קהילות מצוקה שאין להן כל סיכוי לשרוד בארצות מגוריהן . בצפון אפריקה , בעקבות הטראומה של מלחמת העולם השנייה – שהביאה את הגרמנים ללוב ולתוניסיה – וכן בשל הזעזוע העמוק שגרמו חוקי הגזע של משטר וישי לדור היהודי הצעיר שכה האמין בצרפת ובתרבותה , ובעקבות המפגשים הראשונים שהתקיימו עם השליחים הציוניים הראשונים ועם חיילי הבריגדה היהודית שהגיעו ללוב כבר בסוף , 1942 החלו יהודים רבים להראות סימני משיכה חזקים כלפי ה"הגשמה" הציונית , או לחלופין כלפי החלום הקומוניסטי שדגל באחווה בין עמים ובשל ניצחונותיה המזהירים של ברית המועצות לשעבר במלחמה נגד הנאצים גם כבש את לבותיהם של מאות רבות של יהודים . אך בדומה למצב ששרר לפני המלחמה , מעט מאוד יהודים פילסו את דרכם אל התנועות הלאומיות המקומיות שחידשו את פעולותיהן . אלו , מצדן , הן בשל מגמתן הדתית המובהקת – דוגמת תנועת האיסתקלאל במרוקו – והן בשל ההשלכות של הסכסוך הישראלי–הערבי , לא ששו בדרך כלל לגייס את היהודים לשורותיהן והם נותרו מחוץ למאבק העצמאות בארצות צפון אפריקה . יתרה מזו : הם החלו לצאת בהמוניהם את הארצות שבהן הם חיו מאות בשנים כבר בשלביו הראשונים של תהליך הדה–קולוניזציה , שכן בדמיונם התמזג המאבק לחיסול השלטון הקולוניאלי בארצות מוצאם עם עוד מאבק , שהיה קרוב אליהם לא פחות – מבחינה גיאוגרפית ופוליטית לפחות – הלוא הוא העימות בין ארצות ערב לבין מדינת ישראל הצעירה , שנעשתה להם יעד מרכזי לעלייה . הנה כי כן , לאחר שבתוקף נסיבות היסטוריות מיוחדות ועקב המודרניזציה והכיבוש הקולוניאלי ניתקו יהודי ארצות האיסלאם את עצמם מגורל שכניהם , הם מצאו עצמם נסחפים אל מחוץ למעגלי ההיסטוריה של ארצותיהם , שאותן נטשו בהמוניהם מסוף שנות ה40– ואילך . הגלגול החדש הזה בתולדותיהם הארוכות העמיד אותם מול אתגרים חדשים , ובכללם המפגש עם "המודרניות הישראלית , " שבהיבט אחד לפחות השלכותיה עליהם היו שונות מאלה של קודמתה , " המודרניות הקולוניאלית , " שעמה התמודדו בהצלחה לא מעטה בארצות מוצאם : היא לוותה במשברי זהות חסרי תקדים בחריפותם , ואלה גם הולידו "תשובות" חסרות תקדים באופיין , למשל בדמותה של תנועה חרדית מזרחית שלא היה לה אח ורע באף לא אחת מהקהילות היהודיות בארצות האיסלאם . הרכבת מגיעה לעיירה ישראל ברטל מסילת הברזל וקטר הקיטור היו מן החידושים הבולטים של עידן "המהפכה התעשייתית" שהתחוללה באזור הצפוני המערבי של אירופה למן המחצית השנייה של המאה ה . 18– פסי מתכת להסעת קרונות הונחו בראשונה באנגליה בשנת . 1769 קטר שהוסק בפחם , פרי המצאתו של סטיבנסון , כלי תחבורה חדשני שלא היה לו תקדים בתולדות התחבורה האנושית , נע על מסילת ברזל בפעם הראשונה בשנת . 1814 הפלדה והפחם , שני חומרי הגלם הבסיסיים של המהפכה התעשייתית , שימשו לפיתוח כלי התחבורה החדש , ובה בעת שימשו המסילה והקטר עזר להפקת הפחם ולייצור הפלדה . הקשר בין חדשנות טכנולוגית ובין תעשייה ובין יזמות כלכלית , שהיה גלום בכלי התחבורה החדש , עשה את הרכבת לסוכן רב עוצמה של המשק הקפיטליסטי החדש . הרכבת קיצרה מרחקים וקירבה רחוקים . שינוע מחצבים והובלת סחורות גדלו בכמויות גבוהות ונעשו מהירים ותכופים יותר . הנחת פסי הרכבת , הפעלת הקווים ותחזוקת הציוד היו עסק רווחי ביותר שעודד תחרות ערה על השגת זיכיונות , גיוס אשראי ומשיכת לקוחות . שנים מעטות לאחר שיצא הקטר של סטיבנסון לנסיעה הראשונה , כבר נפר @ ה רשת רכבות על פני אירופה : עד שנת 1841 נסללו באנגליה כאלפיים קילומטרים של מסילות ברזל ; במלכות אוסטריה נסללה המסילה הראשונה בשנת ; 1827 בגרמניה פעל קו הרכבת הראשון משנת ; 1835 בהונגריה נחנך קו הרכבת בשנת ; 1846 ובאימפריה הרוסית פעל כבר בשנת 1851 קו פטרבורג-מוסקבה . בארצות הברית , שגם בה עמדה ערש המהפכה התעשייתית , הופעל קו הרכבת הראשון בשנת . 1829 בשנת 1860 כבר היו בארה"ב 80 , 000 קילומטרים של מסילות ברזל ! לרכבת היה חלק רב משמעות בתהליכי המודרניזציה והחילון של החברה היהודית . בעלי הון יהודיים השתתפו בפרי @ תה של רשת התחבורה החדישה ששינתה את קצב החיים באירופה . בנקאים יהודיים שנטלו חלק פעיל בצמיחת המשק הקפיטליסטי בארצות אירופה היו גם בין גדולי היזמים בענף הרכבות . ג'יימס רוטשילד והאחים איזאק ואמיל פרייר גייסו הון בשיטות בנקאיות חדשניות לשם סלילת מסילות הברזל הראשונות בצרפת לאחר מהפכת . 1830 לאחים פרייר היה חזון חברתי–כלכלי ברוח תורתו של המתקן החברתי סן סימון , שאותו ביקשו להגשים , בין היתר , באמצעות יזמות כלכלית בתחומי גיוס האשראי לשם פרי @ תה של רשת מסילות הברזל
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|