|
|
Page:283
לפיכך , שלא כרבני אשכנז , סיגלו להם רוב רבני ספרד והמזרח גישה מפוכחת ועניינית מאוד בנוגע לשאלות שהתעוררו על רקע חשיפתם של היהודים לתרבות המערב . בסוגיות הנוגעות לחידושים רפואיים וטכנולוגיים שהשפיעו על קיומן של המצוות ( ברית מילה , דרכי תפילה , קידושים וגירושים ) וגם בשאלות הנוגעות למעמד האישי , להתנהגות בציבור ולטוהרת המשפחה בעידן של תמורות נטו הרבנים הספרדיים – יותר מעמיתיהם האשכנזיים – לחפש פתרונות פרגמטיים ולא להסתגר בד' אמות ההלכה ולהכריז קבל עם ועולם שחדש אסור מהתורה . הנה כמה דוגמאות הלקוחות מממצאיו המחקריים של פרופ' צבי זוהר על יחסם של רבני המזרח להלכה : הרב אהרן בן–שמעון , שכיהן כרבה הראשי של קהיר בין 1891 ל , 1921– שינה את מנהגי האבלות וביטל את חובת הישיבה על הרצפה , והסביר שהלבוש האירופי שסיגלו להם כלל בני הקהילה מפריע לישיבה מעין זו . הוא גם התיר " בלי שום פקפוק כלל" שימוש בגפרורים ובחשמל ביום טוב ( בתור אש "מצויה , ( " מאכל לחם שנקנה במאפיות "אירופיות , " צריכת סוכר המיוצר בבתי חרושת מודרניים בפסח ( למרות החשש שנפלו לתוכו פירורי חמץ ) וכו . ' קודמו בתפקיד , הרב אליהו חזן , השלים עם העובדה המתחייבת מאופנות הלבוש החדשות שנשים נשואות ילכו בחוץ כשהן גלויות ראש ושגברים יסירו את זקנם . כל מבוקשו היה ששליחי ציבור בתפילות הימים הנוראים יהיו מגודלי זקן . שני הרבנים המצריים ועמיתם ובן דורם מבגדאד , הרב עבדאללה סומך , שהרשה ליהודי בומביי שבהודו לנסוע ברכבת בשבת בתנאי שלא ייצאו מתחומי העיר , יצאו מנקודת ההנחה שהיתה מקובלת על רוב חכמי המזרח שחז"ל "דיברו בהווה , " כלומר , התקינו תקנות בהתאם לרוח זמנם ול"טכניקות" שהיו מקובלות בזמנם . העובדה שבעבר נהגו להשאיר גחלים בוערות מלפני החג , להדליק מהן בחג , אינה עושה נוהג זה למקודש . יהודי ארצות האיסלאם נכנסו לתקופת המודרניות כשהם נתמכים בידי שושבינה רבת השפעה שעברה ניסיון היסטורי דומה לשלהם כמה דורות לפני כן : יהדות מערב אירופה , יהדות צרפת בעיקר ( ובמידה פחותה יהדות אנגליה , ( שלא רק סייעה להם פוליטית בעת צרה ( פרשת עלילת הדם בדמשק היא דוגמה מובהקת לסולידריות הזאת , ( אלא גם פיתחה תפיסה משלה של מודרניות יהודית , מזיגה יוצאת דופן של פטריוטיזם צרפתי וחתירה לשילוב בתוך החברה הכללית יחד עם שמירה קפדנית על מה שתואר בפי משכיליה : הערכים האוניברסליים של היהדות . זו היתה תפיסת עולמו הבסיסית של הארגון היהודיהצרפתי כי"ח , שסיפק ליהודי ספרד והמזרח את הכלי החשוב מכול לקידומם : בית הספר היהודי החילוני המשלב חינוך למקצועות מודרניים עם יחס של כבוד כלפי המסורת היהודית הנלמדת ( אם כי לרוב בשיטות פדגוגיות "ישנות ( " כמקצוע אחד מני רבים – הכולל לימודי עברית , היסטוריה ו"מורשת . " במאות בתי ספרו , הפזורים ממרוקו עד עיראק ואיראן וממצרים עד תורכיה ובולגריה , השכיל כי"ח להימנע מלשגר אל המזרח מורים זרים למקום ומנוכרים לתרבות היהודית ( אם כי היו בהם רק מעט מאוד שומרי מצוות אם בכלל . ( כמו כן , בד בבד עם פתיחת מוסדותיו הראשונים , הוא הכשיר בבית הספר למורים שהקים בפריז פרחי הוראה ספרדיים מהבלקאנים ומארצות האיסלאם , והם הפנימו בתקופת לימודיהם בצרפת יהודי ארצות האיסלאם נכנסו לתקופת המודרניות מתוך חתירה לשילוב בתוך החברה הכללית יחד עם שמירה קפדנית על ערכים יהודיים . בתמונה : סר יחזקאל ששון ( 1932-1860 ) יליד בגדאד שהתחנך באנגליה , היה ציר בבית הנבחרים העותמאני , שר האוצר של ממשלת עיראק העצמאית ונציג הקהילה היהודית בבית הנבחרים העיראקי
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|