sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:282

שאר הארצות במשטרי חסות ( פרוטקטוראט , ( שאילצו את המעצמות הקולוניאליות להתייחס ביתר כבוד לזהותם הפוליטית והתרבותית של תושביהן ולהימנע מצעדים דרסטיים לשינוי סדרי המנהל והחברה הקיימים . ובעניין המדיניות כלפי היהודים , דומה שמלבד ביטולה הלכה למעשה של "אמנת עומר , " שהיתה מעין חוקת יסוד המסדירה את מעמדם של הלאמוסלמים הנתונים לשלטון האיסלאם , על כל סעיפיה המפלים בין היהודים לבין שכניהם המוסלמים ( בענייני משפט בין היתר , ( הגיע השלטון הקולוניאלי ובאמתחתו מסכת רעיונית שלמה רק בנוגע לקהילה אחת , והיא יהדות אלג'יריה , שעברה במדויק את המסלול ההיסטורי שצרפת הועידה ליהדות הצרפתית מאז האמנסיפציה ( 1791 ) ותקנות הסנהדרין פרי יצירתו של נפוליון . ( 1805 ) ואכן , חודשים מעטים בלבד לאחר הכיבוש של 1830 החלו יהודי אלג'יריה לאבד את הסממנים המקובלים של האוטונומיה המשפטית שהיתה להם בתקופת האיסלאם ; כעבור שנים מספר הם נצטוו לנעול את בתי הדין הרבניים שלהם ( 1845 ) ולנטוש את רבניהם המסורתיים , שבמקומם מונו רבנים "מטעם" שהובאו מצרפת במטרה לזרז את תהליך טמיעתם של יהודי המושבה בתרבות הצרפתית ; לבסוף , בשנת , 1870 נעשו יהודי אלג'יריה , ביוזמתו של שר המשפטים היהודי אדולף כרמיה , לאזרחים צרפתיים מלאים – עם כל המשתמע מכך הן בנוגע למעמדם האישי שהושתת כולו על טוהרת החוק האזרחי ( החילוני ) הצרפתי ( אשר , לדוגמה , אסר את קיומם של מנהגים יהודיים מקובלים , כמו ייבום וחליצה ) והן בנוגע לזכויותיהם וחובותיהם הפוליטיות ( שכללו בין היתר את חובת השירות בצבא , את הזכות לקבל חינוך ממלכתי לילדים ואת הזכות להשתתף בבחירות . ( המגע עם אירופה יצר אפוא קשת רחבה של דפוסים חברתיים ותרבותיים שדרכי התהוותם נקבעו בשורה ארוכה של משתנים כגון : המעמד המדיני והמשפטי ( נתינות מקומית , אזרחות אירופית , חסות זרה , ( הרקע הכלכלי , דפוסי התעסוקה והמגורים ( עירוניים מול כפריים , תושבי הרבעים היהודיים המסורתיים מול תושבי הרבעים האירופיים החדשים , ( הזיקה למסורת הדתית והחשיפה לחינוך המערבי . ואולם בקרב יהודי ארצות האיסלאם , כמו בחברות אחרות שהתנסו בתהליכי מודרניזציה דומים , לא היתה מעולם דיכוטומיה חדה בין היסודות המסורתיים לבין היסודות המודרניים החילוניים , שכן בין שני הקצוות האלה התרוצצו דפוסים חברתיים מגוונים ששילבו בהתנהגותם ובמעשיהם צירופים שונים של חדש וישן , של מסורת וחילון . בכל מקום כמעט היו הגבולות שהפרידו בין הקבוצות לא רק תרבותיים , אלא גם כלכליים ומדיניים , מתוך חפיפה בין המעמד המדיני לבין המצב הכלכלי והחשיפה להשכלה האירופית ולתרבות המודרנית . קווי אופי משותפים לכל הקהילות יחד עם זאת , מעבר לכל ההבדלים הפנימיים האלה , אפשר להצביע על כמה קווי אופי שהיו משותפים לכל קהילות יהודי המזרח , מלבד היותם תולדה של המציאות הקולוניאלית ושל התנאים ההיסטוריים המיוחדים שהכשירו את הקרקע להיווצרותה . מובילי בשורת המודרניות והחילוניות בארצות האיסלאם היו סוחרים , אנשי עסקים , מורים ויסודות פרגמטיים אחרים של החברה היהודית , שראו בפתיחות לתרבות המערבית הזדמנות יוצאת מן הכלל לקידום כלכלי , פוליטי וחברתי של בני קהילותיהם , ובהחלט לא ( כיאה לאישים שצמחו מתוך הממסד היהודי והמוסלמי או בקרבתו ) אמצעי לביטולו הרדיקלי של הסדר הפוליטי והקהילתי הקיים . הדבר אמור בעיקר בנוגע לאנשי העילית הכלכלית ( אישים כדוגמת נסים דה קמונדו מתורכיה , משפחות כדוגמת כדורי וששון מעיראק וקורקוס ממרוקו ) שהשתייכו לבורגנות המקומית החדשה , והשקיעו את כספם בסחר עם אירופה , מימנו את פתיחתם של מוסדות חינוך חדשים בשביל ילדי קהילותיהם ושימשו אנשי קשר לארגונים יהודיים מאירופה , ובו בזמן המשיכו למלא תפקידים מרכזיים בממסד היהודי של קהילותיהם . והמורים – הכוונה בעיקר למורים שנשלחו מטעם אגודת אחים הבריטית ( Jewish Association Anglo- ) ו"כל ישראל חברים" הצרפתי , שראו כמשימתם העיקרית לספק לדור היהודי הצעיר את הכלים החינוכיים והמקצועיים ( שפות זרות , ידיעת חשבון , מלאכות יד ) הדרושים לו להתמודדות עם המציאות הקשה שבה שרויות היו קהילותיהם – רחקה מהם המחשבה להפוך את סדרי הקהילה הקיימים ולזרז צמיחתו של דור יהודי חדש הבועט במסורת וחולם על כינונה של חברה יהודית בעלת ערכים חילוניים ואוניברסליים . דימוים הלא–מאיים והלא–מהפכני של המורים הללו אפשר להם לרכוש את אמונו של הממסד הדתי – שלא החרים מעולם את החינוך האירופי שניתן ליהודים ולא נלחם בחירוף נפש בהורים ששלחו את ילדיהם לבתי ספר נוצריים , כפי שקרה באלג'יריה ובמצרים . במרוקו ובקהילות רבות אחרות אף היו הרבנים דוגמה אישית בעיני בני הקהילה בהיותם בין הראשונים , דוגמת הרב בן–ואליד בתטואן , ששלחו את ילדיהם למוסדות החינוך החילוניים של כי"ח . הם הניחו , בצדק , שהמודרניזציה , כפי שהובאה לארצות האיסלאם , נועדה לשיפור מצבם החברתי והכלכלי של היהודים ונעדרו ממנה המרכיבים האידיאולוגיים אשר ציינו את תנועת ההשכלה באירופה , ששמה לה למטרה לקעקע את אושיות המסורת הדתית . היא גם לא מנעה מהם בעת הצורך להקים רשתות של בתי ספר דתיים מודרניים , דוגמת הרשתות "אם הבנים" ו"אוצר התורה" של מרוקו .

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help