|
|
Page:279
המאה ה : 20– " א בויטשיק אפ טו דייט " ") בחור מעודכן . (" הפזמון מתאר השתלבות תרבותית מהירה , הראויה לחיקוי , של מי ש " עשה זאת , " אך , ברובד עמוק יותר , הוא מלגלג על השטחיות הוולגרית של קליטת ההשפעה האמריקנית . מהפכה ביחס אל המשפחה גם המהפכן וגם המהגר עברו מהפכה ביחסם אל המשפחה . המהגרים לא מצאו במשפחה שהכירו את היציבות והעוגן הקבוע . המהפכן שעמד בפני האפשרות שייתפס על ידי המשטרה , שהמשפחה תכשיל אותו או שבלי רצונו יתנכל למשפחה , העדיף לשקול שלא להקים משפחה או להעמיד את המשפחה במבחנים שונים מהמבחנים שבהם עומדת המשפחה המסורתית . יתומי מהפכה , ילדים שהוריהם נאסרו , גלו ונעלמו , הציבו אתגר . האידיאולוגיה המהפכנית חשדה במשפחה שהיא אוצרת בתוכה התנגדות להקמת חברה חדשה , והמהפכן שקל אפוא גם לפי זה את עמדתו כלפיה . ביישוב היהודי בארץ–ישראל שלפני הקמת המדינה היו הביקורת המהפכנית ותחושת הנתק של המהגר כוחות שעיצבו במידה גדולה את חיי היומיום . היהודי המשכיל הביא את המוזיקה , את ההתעמלות , את הטיול , את הטקס והנאום . המהפכן הביא את ההדגשה על חשיבות העבודה והעצמאות , את הצורך בגיבוש עצמאות חברתית ודמוקרטיה פנימית . גורם נוסף שהשפיע על עיצוב חיי היומיום של היהודי ביישוב העברי החדש היה תנועת הנוער ( ר' תנועות נוער יהודיות באירופה במדור זה . ( בכל גלגוליה היתה לתנועת הנוער יומרה לעצב יומיום אלטרנטיבי . אמנם תנועת הנוער התרכזה במקורה בעיצוב היומיום של בני גיל ההתבגרות , אך היתה לדרך החינוך שלה השפעה מעמיקה על שאר הגילאים . עיקרה של הוויית תנועת הנוער היה לארגן את הגיל הצעיר מסביב לחיפושים אחרי האידיאל הנכון ולבנות אורח חיים אלטרנטיבי . היא ערכה טקסי התבגרות חדשים , היא תלתה חשיבות גדולה בקריאת ספרים , בוויכוחים רעיוניים , במחנות קיץ ומדורות . היא ביקשה להחליף את המערכות החינוכיות הקיימות ולתת פרשנות טוטלית למעשים שיש לעשות . היא קבעה את תקופת ההתבגרות כתקופה של גיבוש החזון והכנה ואימון לקראת הגשמתו העתידית . היא קבעה לאיזה עבודות יש להכשיר , לאיזו מוזיקה כדאי להאזין , מה לרקוד וכיצד לחוג , את מי לצטט בעצרת , על איזה ארץ לחלום , איך לקרוא את העיתון . חיי היומיום שנוצרו על ידי תנועת הנוער היו מבוססים על ההנחה כי יש להתבונן בביקורת ואפילו בחשד במה שהחברה הבוגרת , הקונפורמית , משדרת לבני הנעורים . היא ציפתה לבנות חיי בוגר אחרים . כשם שהיהודי המסורתי מקיים אורח חיים הבא לשרת זמנים שעדיין לא באו , ימים של גאולה , כך היהודי המהפכן , המהגר , איש תנועת הנוער , בונה חלק מאורח חייו לא כצילום של הקיים אלא כדי לתרגל את עצמו באורח חיים המתאים לעידן אחר . לחיות כבר היום את האלטרנטיבה שתקום . המשותף בין המהגר , המהפכן ואיש תנועת הנוער הוא האקטיביזם שלהם . הם מחליטים להתגבר על מכשולים פנימיים ולגבש אורח חיים חדש . ואולם השינויים שהתחוללו באורח החיים היהודי , בחיי היומיום שלו , לא תמיד הגיעו להכרעות כגון אלה . היהודי קלט כי עליו להתאים את עצמו למצבים מתחלפים . ללבוש המחליף דמותו , למכשירים המקילים עליו בבית ובמשפחה . הוא למד להשתמש במכונית , לקנות בחנויות הכולבו , להיזקק לאמצעי התקשורת – הוא נשאב ברצון לתרבות הצריכה , אך לא רק נטמע ביתרונות של האזרח . הוא מתגייס לצבאות השונים , הוא נופל קורבן למסעות כפויים כמו גירושי היהודים והשמדתם . הפיתויים והאסונות של העידן החדש יצרו אקולוגיה יהודית משתנה שבה היהודי מעצב לו חיי יומיום שונים . הלבוש , המאכלים , התרבות והמוזיקה משתנים ; טקסי המעבר ומחזור המשותף למהפכן ולאיש תנועת הנוער הוא האקטיביזם שלהם , ההחלטה להתגבר על מכשולים פנימיים ולגבש אורח חיים חדש . בתמונה : שני חברי ההגנה העצמית היהודית ברוסיה , 1903
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|