|
|
Page:274
העיתון היהודי בא במוצהר למלא תפקיד של עוד כמה ריטואלים יהודיים מסורתיים , ובהם הדרשה השבועית , העיון בעל האופי האנתולוגי במשמעות החגים ( בגיליונות "ערב החג ( " ואף לימוד התורה . עיון בעיתון , שהיה מרכיב משמעותי בסדר היום של בן מעמד הבורגנות האירופי , בא על חשבון הזמן שהוקדש ללימוד הטקסט הקאנוני הישן . העיתון החדש מיזג ידיעות פוליטיות וחומר כלכלי עם פרשנות חדשנית לזיקה שבין היהודים בעידן המודרני . בתנועות הפוליטיות החילוניות שצמחו בשלהי המאה ה19– סיפק העיתון התנועתי , בין שהיה עיתון "לאומי" ובין שהוצא על ידי סוציאליסטים יהודיים , טקסטים יהודיים חילוניים שהיו קשורים בתאריכים מסוימים בלוח השנה , והפיץ ריטואלים לאומיים או סוציאליסטיים חלופיים למועדים השונים . אין פלא כי הופעתו של העיתון כחלופה למדידת הזמן המסורתית וכדרך לבילוי זמן בעלת אופי חילוני מובהק עוררה התנגדות לא מעטה בחברה היהודית . בתחילה נדחה המדיום עצמו ( בדומה לנהוג היום בחוגי החרדים בנוגע לטלוויזיה או לאינטרנט . ( לימים אומץ העיתון בידי החוגים המסורתניים , גויס למלחמתם בחילון ואף זכה למקום לגיטימי בסדר הזמנים היהודי . התמורות בתפיסת הזמן הביאו אפוא לחילון המשמעויות שניתנו למקום של השעה , היום , השבוע , החודש והשנה ברצף ההיסטורי . ואולם חילון הזמן היהודי התרחש במקביל גם במישור החברתי . השינוי בדרכי ההתנהגות של היהודים ביחידות הזמן האמורות לא היה רק תוצאה של תמורה רעיונית דווקא ולא נגרם בשל החלטה עקרונית . גם בחברה הטרום מודרנית נהגו אופני בילוי זמן שלא כולם היו מעוגנים עיגון חד–משמעי בעקרונות אמונה או בציוויים הלכתיים . יהודי גרמניה ופולין בראשית העת החדשה בילו את הזמן החופשי שעמד לרשותם ( בשבתות ובחגים ) בשמיעת דרשות בלשון המדוברת , בקריאת ספרות פופולרית , בזמרת שירים וכן במשחקים . כמה מן הטקסטים הנפוצים ביותר ביידיש , שאותם קראו נשים וגברים חסרי השכלה תלמודית , היו סיפורי אבירים מתורגמים מאיטלקית דוגמת ה"בבא בוך . " ואולם במקביל נפוצה בתרבות האשכנזית קריאת ספרי דרוש ומוסר ואנתולוגיות של אגדות ומדרשים . עולה אפוא כי היה זמן שונה לגברים ולנשים . ואולם העיסוקים האלה , אף שחרגו מן הנורמות המוצהרות של האליטה , לא סיכנו את קדושת הזמן היהודי , אלא נסבלו בתוכו . תהליכי האקולטורציה שעברו על היהודים בתפוצות שינו את סדר היום והביאו תמורות בבילוי הזמן . ההשפעות שהיו לסגנון החיים של הבורגנות המרכז אירופית על יהודי גרמניה , למשל , הביאו לקיצור הזמן שהוקדש בבוקר לתפילת שחרית ולמיקוד של הפולחן הדתי ולימוד הטקסטים המסורתיים בסוף השבוע . הסלון הבורגני , שנערכו בו מפגשים ספרותיים , והושמעו בו רסיטלים של בני הבית או של אמנים מקצועיים ונערכו בו משחקי לוח או קלפים , החל להתחרות בחברות הלימוד המסורתיות . את הריטואל של שתיית הקפה השחור בבית המדרש , בין מחזור לימוד הלכה או קבלה אחד למשנהו ( עניין החוזר ומופיע בתקנות חברות לימוד בראשית העת החדשה באיטליה , בגרמניה ובאימפריה העותמאנית ) החליפה שתיית הקפה בקצפת שהוגש בכלים נאים בבית הבורגני החדש . הפילוסוף היהודי משה מנדלסון ניהל בברלין , בירת פרוסיה במחצית השנייה של המאה ה , 18– יחד עם אשתו פרומט , אורח חיים שבו תפס בילוי הזמן הבורגני החדש מקום ניכר . יתרה מזאת , הבורגני היהודי החדש בארצות אירופה ובאגן הים התיכון החל לבלות את ערביו הפנויים בתיאטרון , באופרה , באולם הקונצרטים ובבית הקפה . בילוי הזמן במועדונים , עמוד מתוך לוח שנה עברי לשנת תקנ"א ( 1792-1791 ) המכיל את תאריכיהם ומיקומם של ירידי-סחר . אין זה מקרה שראשוני תנועת ההשכלה בחרו להשתמש בלוח השנה כמדיום תקשורתי להפצת תפיסות זמן חדשות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|